שלומי די חרא תודה, אבל זה בטח יעבור
מחר... סתם ריבים עם ההורים וכאלה. לא ביג דיל. לגבי הכוננות: כן, סוף סוף ההורים שלי לא מכריחים אותי לסחוב את המסיכה שלי (שולה ככה קראתי לה
) לכל מקום... למרות שהמקלט שלנו עדיין ערוך ומוכן לקראת התקפה... oh well... כמו שסבתא שלי אומרת: גם זה יעבור... ובאמת הכל עובר בסופו של דבר אז גם זה.. סורי על האופטימיות המדהימה שאני מפגינה היום זה פשוט לא היום הכי שמח בחיי אם אתם מבינים את הכוונה...