טוב אני חייב..

טוב אני חייב..

תסלחו לי שאני ישר על ההתחלה מפציץ את הפורום, אבל אני פשוט מרגיש שהשתחרר איזשהו סכר רגשי אצלי שגרם לי לחזור לפורום הזה ולדבר על המסע.. בכל אופן, רציתי לשתף אתכם בשיר שכתבתי. יער ערמות עלים צהובים ואדומים חורקות תחת נעליו ערמות פתיתי שלג לבן נרמסות תחת כפות רגליו הם נעים בין עצים דקים וגבוהים. הוא מחזיק דגל כחול לבן ביד והוא עונד טלאי צהוב הם מתקרבים לקרחת יער. הוא נעמד ליד הדשא הירוק ומדליק נר נשמה והוא, הוא נעמד בפי הבור השחור ונושם את נשימתו האחרונה הם עמדו, ושתקו. הוא חזר על עקבותיו. ירו לו בראש. -יער לופוחובה, טיקוצ'ין, פולין
 

מיכלוש7

New member
קראתי אותו אתמול...

וממש התרגשתי
המשפט האחרון מזעזע... יש לך כשרון
 

טיפקסית

New member
ליאורי זה מקסים

אפילו אתה יודע מה עבורי כשהסתכלתי על זה עכשיו בפעם הראשונה ... זה נראה כאילו השיר נקטע באמצע כאילו סיפור חיים שנקטע באמצעו מין פתאומיות מין הלם מעגל שנקטע באמצע לדעתי השיר מאוד מאוד חזק וכמובן עצם הקטיעה שלו מוסיפה נפח מאוד חזק לתוכו. אני חושבת שאתה חייב להמשיך ולהעלות על הכתב כל מה שעברת וכל מה שיושב לך בפנים ואתה ידוע שאתה תמיד מוזמן לשתף אותנו תודה חמוד
 

Pukipsey007

New member
חזק ../images/Emo67.gif צמרמורת ../images/Emo186.gif

ממש עשית לי צמרמורת.. אתה כותב יפה.
 
תודה לכולם

תודה רבה לכל התגובות המדרבנות ומחממות הלב. בינתיים זו היצירה היחידה שכתבתי בעקבות פולין, אבל אני בטוח שיבואו עוד. אני לפחות מקווה... תודה לכן, באמת.
 
למעלה