אתה מתעלם באופן מופלא מכמה דברים
1. לא כל אחת מעוניינת להיות אמא בכל מחיר.
בטח לא במחיר של לגדל ילד לבד, מה שעלול (בסבירות לא קטנה) לעלות במחיר כלכלי ונפשי לא קטן.
ילד זה ג'וב של 24/7, אם אין מי שיתחלק איתך בעבודה הזו (וגם למצוא בייביסיטר איכותית זה לא קל) - זה לא פשוט בכלל.
אחת הסיבות שאני לא עשיתי את הצעד הזה עד כה, היא שאין לי (וגם לא תהיה לי) משכורת של הייטק. אין לי עניין להפוך לאשה נזקקת, שמפתחת תלות כלכלית במוסדות מדינה וב"מגיע לי כי אני חד הורית". שלא לדבר על התמוטטות נפשית מלהיות היחידה שאחראית לטיפול השוטף בילד.
2. ונניח שלפות"ש יש אחלה משכורת, שתאפשר לה לשכור מטפלת מעולה וגם בייביסיטר פעם בשבוע, כדי שתוכל לעשות עוד דברים חוץ מלהיות אמא ולשמור על שפיותה. אתה באמת חושב שכאמא לתינוק קטן יהיה לה יותר קל למצוא בן זוג? אם כן - יש לך טעות חמורה.
ראשית - הטיפול בילד זה דבר שגוזל הרבה זמן. המווווווון זמן. לא פשוט למצוא זמן לדייטים בשנים הראשונות.
זו הסיבה, אגב, שאחוזי הנשים הגרושות (לעומת גברים גרושים) המטופלות בילדים קטנים, שמצליחות למצוא ולנהל זוגיות - מאוד קטנים.
מעבר לזה שמרבית הגברים, גם בגיל 44, בטוחים שהם יכולים (מה זה יכולים, שמגיע להם) להיות עם מישהי רעננה וצעירה, כזאת שתמלא אותם באנרגיות. נגיד בת 27 גג.