טוב.. אז ככה.

[חשופית חביבת הקהל]

עכשיו, רק עכשיו, הבנתי אותך.

השאלה היא אם אתה חושב שיש בעולם משהו ברוך חוץ מנמצא?

 

[דער_רוסישער]

קטונתי, חשופית.

 

[MooN of 1986]

צהרי יום שישי...

דווקא אצלינו בבית "בימות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה..." ביום שישי של שעון הקייץ, הכל הולך בפנאן, אמא שלי עם השנים התרגלה להכין שבת בזמן מוגבל מאוד... רק אם יש אורחים אז יש בלאגן... אבל עכשיו לדוגמא, כמעט הכל מוכן, יש 2 סירים על הגז, אבא ואמא יושבים במטבח על קפה ועוגה... אני במחשב, אחותי בסלון ישנה(כי יש מזגן רק שם ובחדר של ההורים) שתי המפלצות הקטנות(בנות 10) אצל חברה... ועוד 2 אחיות שלי לא בבית... השבת בכלל ניהיה בהרכב מצומצם, רק אני 2 המפלצות, וההורים... לאמא שלי יש יומולדת, אז אני מכינה לה עוגה.... איזו ילדה חמודה ומוצלחת אני,אה?

 

[חשופית חביבת הקהל]

../images/Emo9.gif יפה לכן.

אצל ההורים שלי כל מבצע חיב להיות סצנה . לא זוכרת את הימים שהם היו יושבים על כוס קפה ועוגה במטבח . מזל טוב לאמא

 

[חשופית חביבת הקהל]

אה ו-תמונת מצב אופיינית

ליומשישי בצהריים הבית מצוחצח ונקי [כי מי אם לא אחרת דאגה לזה..] אחי הקטן מנדנד לי שאני ירד מהמחשב ויתן לו לשחק אחותי הגדולה נופלת עלינו עם כמה אחיינים פעורים אבא מבשל ואמא מגיעה הביתה מהעבודה, בוכה ששום דבר לא יהיה מוכן לשבת.

סיוט.

 

[אתאיסט עם ציציות]

אולי זה לא קשור לדת?

זאת אומרת, השאלה היא איך זה סתם לפני ארוע חשוב? נגיד מסיבת שבע ברכות שבמקרה אתם (ההורים) התנדבתם להכין? זה כמו שחותם איש הראסטה: זה הכל בראש!

 

[חשופית חביבת הקהל]

גם נכון.

זה באמת לא קשור לדת, גם הלחץ לא. סתם דוגמא. איך שהדת מצטיירת במוח של ילד צופה בהורים שלו נבעתים מהמבצע הזה, זה אמור להיות יפה לא ? הדת אמורה להיות דבר ´טוב ונוח ואמיתי ומרגיע לגוף לנפש ולנשמה´. מה, לא ככה? הו, גוד, שמישו יגאל אותי מיסורי. לא יידישיסט, שום דבר לא שווה.

 

[חנה של ליאור]

עניין של אופי...

גם אצל ההורים שלי לחץ ביום שישי, לא משנה אם זה חורף או קיץ, אם אמא שלי התחילה את הבישולים ביום רביעי בבוקר או ביום שישי בצהרים. תמיד לחץ. אבא שלי מתחיל כבר בבוקר עם ה "נו..." שלו כאילו זה יזיז את ההכנות מהר יותר וכולם מתרגזים. בסופו של דבר הכל מוכן בשניה האחרונה והשקט משתלט על הבית. היו שנים שניסיתי לשנות את זה ולהסביר להם שאפשר גם בלי לחץ. בסופו של דבר הבנתי שזה עניין של אופי והם לא ישתנו אז עזבתי את הבית ועכשיו לא אכפת לי שהם לחוצים... חנה

 

[תנאית]

ואו כמה ששנאתי את יום שישי...

וגם את מוצאי שבת, פשוט סיוט, אתם יודעים כל הכלים של שבת שנשארו, והסטריה מוחלטת להספיק לנקות ולסדר הכל לפני תחילת השבוע, ובראשון צריך לקום מוקדם, הרוחות הלחוצות היו מתחילות לנשב כבר בסעודה שלישית, ברררר... סיוט. היום- יום שישי הוא אחד הימים האהובים עליי, וכשאני חושבת על זה אני שמה לב שאני עושה הרבה מאמצים לעבור אותו בצורה הכי רגועה שיש , למשל אם כל השבוע הייתי צריכה לעשות משהו ולא היה לי רגע זמן, אני מתאמצת עוד יותר בחמישי, ולפעמים הופכת אותו למתיש ממש ובלבד שביום שישי אני אוכל- לפחות אחה"צ(בבוקר אני עובדת) להנות מהמוזיקה המרגיעה של ימי שישי ולראות את השמש נעלמת במקום הכי יפה בירושלים... עד היום שאני קופצת לביקור אצל ההורים, ההרגשה היא של סף אסון- כאילו בכל רגע התקרה הולכת להתמוטט או משהו כזה... ותמיד מרוב הלחץ וההסטריה אני שוכחת משהו (ולפעמים זה דוקא מה שבשבילו הגעתי ). אבל תמיד חשבתי שרק אצלינו זה ככה כי אמא שלי היא האשה הכי לחוצה בעולם, אבל עכשיו אני רואה... וכך למדה תנאית לראות...

 

[שומרת נפשה]

בשעה טובה ומוצלחת! ../images/Emo65.gif