טוב אז היום...

[talib3]

טוב אז היום...

הזרקתי לבד שתי אמפולות של גונל.

ישבתי עם המזרק חצי שעה,רועדת ובוכה, עד שבעלי נכנס, הוא אמר לי שהזריקה הזאת שווה ילד וצבט אותי בירך ואז החדרתי את המחט. משם הכול היה הרבה יותר פשוט. איזה כיף, נגמרו הריצות המטורפות לקופ"ח, הפחד להגיע לזריקה ולראות את האחות הצנונית (לא מוציאה חיוך).

בעלי אמר לי שהוא גאה בי על שהתגברתי על הפחד מפני מחטים, גם אני.

 

[hugs]

מז"ט

זה הולך ונהיה יותר קל מבטיחה...

 

[נועם@בת]

היא גדולה ../images/Emo47.gif היא גדולה ../images/Emo47.gif

כלכבוד, עשית את זה. עכשיו תוכלי להגיד בלב שלם שהילד שלך הוא עבודת יד אמיתית

. בהצלחה נועם

 

[גוליגל]

כל הכבוד!!!

יופי טלי! את תראי שהזריקות הבאות יהיו קלות יותר. ועוד כמה זריקות קטנות כאלה, ובעוד 10 חודשים את תתחנני לזריקת אפידורל

 

[talib3]

תודה לכן!!!../images/Emo13.gif

אין כמוכן

לא יודעת איך עברתי את הטיפול הקודם בלי תמיכתכן.

 

[יעליק27]

כל הכבוד../images/Emo45.gif

בתקווה שזה החודש האחרון לזריקות

ואין בכלל ספק שלהזריק לעצמך בבית שלך כשנח לך זה פשוט יותר, גם ככה אנחנו כל הזמן בהתרוצצויות לבדיקות דם ואולטראסאונד, אני גאה בך

ים

 

[לבנה123]

../images/Emo124.gif ../images/Emo45.gif כל הכבוד!

נכון שזה מחסום פסיכולוגי יות מאשר מחסום של כאב פיסי? ונכון שזה יותר שווה מאשר להגיע לקופה כל פעם ולתזז? כל הכבוד!!! אני רק הייתי מציעה לך ללמוד להזריק בבטן. עם כמה שזה נשמע מרתיע, זה הרבה פחות כואב.

 

[חוחית היחידה]

יצאת גדולה, כל הכבוד ../images/Emo8.gif