טוב אז אני מצטרפת לפסיכוסומטיות....

[קרוקודילדנדי]

טוב אז אני מצטרפת לפסיכוסומטיות....

הביוץ היה אמור להיות ביום חמישי -שישי,עשינו מה שצריך

ויומיים אני פסיכותית עם כל מיני סימנים פסיכוסומתיים

,יש קצת כאבים בצד שיכולים גם להיות מהביוץ וישר אני חושבת אולי זה זה ובודקת כל שעתיים את החזה (מה שיכול להיראות ממש ממש ממש סטייה אם יש מי שרואה אותי מהצד...) והייתי היום קצת עצובה וישר חשבתי-הורמונים!!!!!! וכל הזמן אני משננת לעצמי -תירגעי חודש ראשון של ניסיונות ממשיים ,זה לא תמיד בא כ"כ מהר אל תתאכזבי אם לא...... וכל ההרגעה העצמית לא עוזרת.אווווףףףףף אולי כבר יגיע סוף החודש?

 

[blumm1]

מצטרפת אלייך גם לי

חודש ראשון והזמן עומד מלכת.....

 

[mikush2]

אצלי אותו דבר...

היה לנו ביוץ ממש באותו היום. אני משתדלת לא לחשוב על זה במשך היום כדי לא להטריף את עצמי עם המחשבות האלו, אבל יש לי גם כל מיני תחושות וכאבים קטנים בצד. אפילו היתה לי סחרחורת קלה היום בעבודה. אני לא רוצה להיות במתח נפשי כמו שהייתי בחודש שעבר, אז החלטתי שבשבועיים הקרובים אני אהיה מאוד עסוקה כדי לא לחשוב על זה יותר מידי... קבעתי לי משהו לעשות כל יום אחרי העבודה, פגישה עם חברות, אימון כושר, טיפול שיאצו להורדת מתחים ועוד כאלו... רק כדי לא להיות מרוכזת בזה יותר מידי. מקווה שזה יעביר את הזמן יותר מהר

. אולי תנסי גם את... שיהיה לנו

אולי (אמן) נהיה בהריון ביחד.

 

[קרוקודילדנדי]

אני עושה כרגע הסכם עם עצמי

תקנסו אותי אם אני מפירה אותו1 אני לא מדברת יותר על תחושות פסיכוסומטיות ועל איחורים עד יום קבלת המחזור! (אחרת אני אשגע אתכם ואותי)

 

[פיצפוצונית]

ממה שלמדתי ב-9 חודשים האחרונים

זה שלא כדאי לפרש כל סימן וכל כאב כהריון. אני מאוד מקווה בשבילכן שזה אכן זה, אבל לי זה קרה כל חודש - הייתי מפרשת כל כאב בחזה או בבטן או מצב רוח מסוים ואפילו סחרחורת כהריון וכשהגיעה המכשפה התאכזבתי מחדש ובכיתי. אני יודעת שאי אפשר להתאפק, אבל מה שכדאי הוא לחכות בסבלנות ולהצדיק כל כאב וכו' בכל מיני סיבות ולא הריון, כי אחכ' אם באמת יש הריון ההפתעה היא יותר גדולה... הלוואי - אני מאחלת לכן שאכן יש פיצפון בבטן