טדם!
הופעת בכורה ראשונה היום ל"ארץ המשאלות", ההצגה שלי, בקייטנה של גן חינוך מיוחד שעבדתי בו השנה. אני גאה בעצמי כי זה אחרי 3 שנים שההצגה ישבה בארון והעלתה המווון אבק... נו ככה זה אמנית פרפקציוניסטיים.. אני שמחה ששלחתי את הפרפקציוניזם להעלות אבק בעצמו והוצאתי את ההצגה מהארון. חזון של כמה שנים התגשם היום, ביחוד העבודה מול ילדים עם צרכים מיוחדים. היו לי 2 הופעות. הראשונה היתה קשה. הצוות- הגננות והסייעות דיברו בזמן ההצגה וזה כל כך מעצבן ומפריע... ולילדים עם קשיים בריכוז זה עוד יותר מפריע. זה גם היה בתוך כיתה- כי אין שם מקום ממש מתאים להצגה וזה לא הכי נעים. תליתי בד שחור מאחורה בעצתה של חברה טובה כדי למסך גירויים מיותרים, כי יש המון כאלו בתוך גן. ההצגה השניה היתה נהדרת. הילדים היו מרותקים וגם הצוות וביקשתי מראש שלא ידברו, ועדין היתה אחת שיצאה ונכנסה כמה פעמים. הם צחקו ונהנו והיה להם כיף והם הגיבו לדמויות ולסיפור. תענוג. ובעקבות השרשורים האחרונים- אני חושבת שנכון להגדיר את זה כתיאטרון-סיפור. זו לא הצגה עם תפאורה מלאה, הגברה וכו'. אבל הבובות מאוד מושקעות וגם הסיפור שהוא מקורי לגמרי...יש שיר שכתבתי במיוחד... אני חושבת שחשוב לתמחר את זה בהתאם (לא כמו הצגה מלאה אבל גם לא כמו שעת סיפור רגילה, לא שאני יודעת כבר מה זה אומר)... ולהציג את זה בצורה נכונה. ואם אני אהיה שלמה עם זה אז התגובות מבחוץ לא ישנו... תודה לכם על התמיכה פה בפורום.
הופעת בכורה ראשונה היום ל"ארץ המשאלות", ההצגה שלי, בקייטנה של גן חינוך מיוחד שעבדתי בו השנה. אני גאה בעצמי כי זה אחרי 3 שנים שההצגה ישבה בארון והעלתה המווון אבק... נו ככה זה אמנית פרפקציוניסטיים.. אני שמחה ששלחתי את הפרפקציוניזם להעלות אבק בעצמו והוצאתי את ההצגה מהארון. חזון של כמה שנים התגשם היום, ביחוד העבודה מול ילדים עם צרכים מיוחדים. היו לי 2 הופעות. הראשונה היתה קשה. הצוות- הגננות והסייעות דיברו בזמן ההצגה וזה כל כך מעצבן ומפריע... ולילדים עם קשיים בריכוז זה עוד יותר מפריע. זה גם היה בתוך כיתה- כי אין שם מקום ממש מתאים להצגה וזה לא הכי נעים. תליתי בד שחור מאחורה בעצתה של חברה טובה כדי למסך גירויים מיותרים, כי יש המון כאלו בתוך גן. ההצגה השניה היתה נהדרת. הילדים היו מרותקים וגם הצוות וביקשתי מראש שלא ידברו, ועדין היתה אחת שיצאה ונכנסה כמה פעמים. הם צחקו ונהנו והיה להם כיף והם הגיבו לדמויות ולסיפור. תענוג. ובעקבות השרשורים האחרונים- אני חושבת שנכון להגדיר את זה כתיאטרון-סיפור. זו לא הצגה עם תפאורה מלאה, הגברה וכו'. אבל הבובות מאוד מושקעות וגם הסיפור שהוא מקורי לגמרי...יש שיר שכתבתי במיוחד... אני חושבת שחשוב לתמחר את זה בהתאם (לא כמו הצגה מלאה אבל גם לא כמו שעת סיפור רגילה, לא שאני יודעת כבר מה זה אומר)... ולהציג את זה בצורה נכונה. ואם אני אהיה שלמה עם זה אז התגובות מבחוץ לא ישנו... תודה לכם על התמיכה פה בפורום.
