על טבעות (ארוך, אבל מעניין לדעתי)
למיטב ידיעתי, הסיבה לכך שמותרת רק מתכת אחת וללא אבן היא המילים "הרי את מקודשת לי בטבעת זו" - וכשהאשה מקבלת את הטבעת היא מסכימה להתקדש לאיש, והטבעת הופכת לשלה (תחשבו כמה זה היה רלוונטי כשטבעת זהב נחשבה לנכס יקר ערך!). ולכן, כדי שלא יתעורר ויכוח האם גם האבן שייכת לאשה ("קידשתי אותך בטבעת, תחזירי ת´יהלום") או אם 2 המתכות שבטבעת שייכות לאשה, מקפידים שהטבעת תהיה חד-משמעית. דרך אגב, מבחינה הלכתית, לא חייבים בכלל טבעת כדי להתקדש, זהו רק מנהג! בגמרא יש מקרים של הצעת נישואין בסלסלת פירות, בכוס יין - "התקדשי לי בכוס [יין] זו (ואז האשה שותה את היין ומחזירה את הכוס!!) - ואפילו - בצנצנת של שמן-דגים! כל מה שצריך הוא אל"ף: שהאיש יגיד לאשה, שבקבלת העצם (ששייך לו) היא מתקדשת, ובי"ת: שהאשה תסכים לקבל את העצם. עוד דבר שיוצא מזה, הן שכל הקונוטציות של "קניה" או "בטכס דתי האשה חפץ שעובר מיד ליד" - לא נובעות מאופי הטקס עצמו, בו כאמור האיש מקדש את האישה - אך אם היא לא מעוניינת עליה להשיב מיד את הטבעת או לסרב לקבלה - ואז אין קידושין! האשה נוטלת חלק בכך שהיא מסכימה! רק כדי למנוע אי הבנות: הידע הוא מרקע דתי שלי (לשעבר...), אין לי כוונה להחזיר אף אחת בתשובה, ולמרות שאני אוהבת את הטכס יש לי ביקורת משלי עליו. אני רק חושבת שחבל לא לדעת מה בדיוק קורה בטכס הכל-כך משמעותי הזה בחיים. אם מישהי רוצה לדעת עוד, אשמח. יאללה, מכשפית * פוף *