טבילת אש
נראה שזה מתאים, אז החלטתי להוסיף גם כן הודעת פתיחה משלי. המדחק של אנדר / אורסון סקוט קארד בהחלט בראש הרשימה. הסיפור היחיד שגרם לי הזדהות כל כך חזקה איתו, שגרם לי לקרוא אותו פעם ראשונה ברצף, ואז לקרוא אותו שוב. אמר לי פעם מישהו, שלכל אחד צריך להיות ספר שהוא חוזר אליו במהלך החיים שלו, בשביל לבחון אותם מחדש כל פעם. זה הספר שלי. האיש שידע לעופף / קארל צ'אפק אוסף סיפורים קצרים של צ'אפק, שמשלבים את ההומור שלו עם הסאטירה היותר ביקורתית. לפי דעתי, צ'אפק הוא במיטבו בכתיבת הומורסקות, על האבסורדיות בחברה האנושית, כמו בסיפור הנושא את שם הספר (על איש שלמד לעוף, אך לאחר מחקר מדוקדק של אנשי האקדמיה איבד את יכולתו) אבל גם על התנהגות רגילה לגמרי. הכינוי שלי גם נלקח מאוסף זה. סדרת השומרים (עולם הדיסק) / טרי פראצ'ט טרי פראצ'ט אמנם ידוע בתור כותב הומוריסטי בעיקר, ואכן כשרונו הגדול הוא ביצירת מצבים מגוחכים ומשעשעים שמשמשים פארודיה על התנהגות אנושית. ואולם לפי דעתי, כשרון זה בא לידי ביטוי בעיקר בספרים הפוליטיים יותר של עולם הדיסק, בעיקר סדרת השומרים, אבל לא רק. כאשר הוא מנתח את ההתנהגות הפוליטית האנושית, הפארודיה שלו הופכת לאפקטיבית ומהנה הרבה יותר. האמן ומרגריטה / מיכאל בולגקוב קראתי אותו לראשונה בתרגום המקורי, כאשר עוד נקרא השטן ממוסקבה, ואז לא כל כך אהבתי אותו. ואולם לא מזמן קניתי את התרגום החדש, ומעולם לא הרגשתי בהבדל בין תרגומים כמו אז (אם כי ייתכן וההבדל הוא גם בזמן שחלף). השטן מגיע למוסקבה, ביחד עם עוזריו המשעשעים, והם מתחילים לזרוע תוהו ובוהו ברחבי החברה הרוסית של אז. חוץ מהעובדה שמדובר בספר מצחיק (בייחוד בהתחשב בזמן ובמקום בו נכתב, השונים כל כך מתקופתנו), זהו ספר שניתן ללמוד ממנו הרבה, הן על החברה הרוסית של אז, והן על הברית החדשה. שארית היום / קאזואו אישיגורו ספר מדהים, המסופר בגוף ראשון מפיו של רב משרתים אנגלי שיוצא לחופשה קצרה, כהגדרתו, ונזכר בחייו בשירותו של הלורד הקודם שלו. לאט לאט, ותוך איפו מירבי, אנו לומדים להכיר עוד את דמותו של המספר, ואת היחסים האמיתיים ששררו בתוך האחוזה, שאינם דווקא דומים למה שהיה רוצה לזכור. ספר שחובה לקרוא פעמיים, בכדי להבין אותו לחלוטין. וכדאי מאוד לקרוא אותו לפני שרואים את הסרט (שכמובן הורס בדרכו את הספר). רעיונותיה של קלרה הקדושה / פאוול קוהוט כאן באמת אסור לראות את הסרט. כל קשר בינו לבין המקור אמנם אינו מקרי, אבל הוא רופף למדי. סיפורה של קלרה, נערה החיה בעיירה צ'כית קטנה, שמתחילה לקבל פתאום הבנות על העתיד - במלים אחרות, לחזות אותו. באופן טבעי, המשטר הקומוניסטי והשמרן, כמו גם ראשי העיירה ונכבדיה, מתקשים לקבל זאת והסדר הטבעי שם הולך וקורס. כמו ברוב הספרות הצ'כית הטובה, ההומור הוא רק מסווה ללעג בלתי פוסק על השמרנות והמשטר הקיים, במקרה זה הקומוניסטי. טוב, אז נראה שיצאה רשימה ארוכה למדי. וגם איכשהו נקלעו לכאן לא מעט סאטירות. אבל כל אחת מהן ראויה בפני עצמה.
נראה שזה מתאים, אז החלטתי להוסיף גם כן הודעת פתיחה משלי. המדחק של אנדר / אורסון סקוט קארד בהחלט בראש הרשימה. הסיפור היחיד שגרם לי הזדהות כל כך חזקה איתו, שגרם לי לקרוא אותו פעם ראשונה ברצף, ואז לקרוא אותו שוב. אמר לי פעם מישהו, שלכל אחד צריך להיות ספר שהוא חוזר אליו במהלך החיים שלו, בשביל לבחון אותם מחדש כל פעם. זה הספר שלי. האיש שידע לעופף / קארל צ'אפק אוסף סיפורים קצרים של צ'אפק, שמשלבים את ההומור שלו עם הסאטירה היותר ביקורתית. לפי דעתי, צ'אפק הוא במיטבו בכתיבת הומורסקות, על האבסורדיות בחברה האנושית, כמו בסיפור הנושא את שם הספר (על איש שלמד לעוף, אך לאחר מחקר מדוקדק של אנשי האקדמיה איבד את יכולתו) אבל גם על התנהגות רגילה לגמרי. הכינוי שלי גם נלקח מאוסף זה. סדרת השומרים (עולם הדיסק) / טרי פראצ'ט טרי פראצ'ט אמנם ידוע בתור כותב הומוריסטי בעיקר, ואכן כשרונו הגדול הוא ביצירת מצבים מגוחכים ומשעשעים שמשמשים פארודיה על התנהגות אנושית. ואולם לפי דעתי, כשרון זה בא לידי ביטוי בעיקר בספרים הפוליטיים יותר של עולם הדיסק, בעיקר סדרת השומרים, אבל לא רק. כאשר הוא מנתח את ההתנהגות הפוליטית האנושית, הפארודיה שלו הופכת לאפקטיבית ומהנה הרבה יותר. האמן ומרגריטה / מיכאל בולגקוב קראתי אותו לראשונה בתרגום המקורי, כאשר עוד נקרא השטן ממוסקבה, ואז לא כל כך אהבתי אותו. ואולם לא מזמן קניתי את התרגום החדש, ומעולם לא הרגשתי בהבדל בין תרגומים כמו אז (אם כי ייתכן וההבדל הוא גם בזמן שחלף). השטן מגיע למוסקבה, ביחד עם עוזריו המשעשעים, והם מתחילים לזרוע תוהו ובוהו ברחבי החברה הרוסית של אז. חוץ מהעובדה שמדובר בספר מצחיק (בייחוד בהתחשב בזמן ובמקום בו נכתב, השונים כל כך מתקופתנו), זהו ספר שניתן ללמוד ממנו הרבה, הן על החברה הרוסית של אז, והן על הברית החדשה. שארית היום / קאזואו אישיגורו ספר מדהים, המסופר בגוף ראשון מפיו של רב משרתים אנגלי שיוצא לחופשה קצרה, כהגדרתו, ונזכר בחייו בשירותו של הלורד הקודם שלו. לאט לאט, ותוך איפו מירבי, אנו לומדים להכיר עוד את דמותו של המספר, ואת היחסים האמיתיים ששררו בתוך האחוזה, שאינם דווקא דומים למה שהיה רוצה לזכור. ספר שחובה לקרוא פעמיים, בכדי להבין אותו לחלוטין. וכדאי מאוד לקרוא אותו לפני שרואים את הסרט (שכמובן הורס בדרכו את הספר). רעיונותיה של קלרה הקדושה / פאוול קוהוט כאן באמת אסור לראות את הסרט. כל קשר בינו לבין המקור אמנם אינו מקרי, אבל הוא רופף למדי. סיפורה של קלרה, נערה החיה בעיירה צ'כית קטנה, שמתחילה לקבל פתאום הבנות על העתיד - במלים אחרות, לחזות אותו. באופן טבעי, המשטר הקומוניסטי והשמרן, כמו גם ראשי העיירה ונכבדיה, מתקשים לקבל זאת והסדר הטבעי שם הולך וקורס. כמו ברוב הספרות הצ'כית הטובה, ההומור הוא רק מסווה ללעג בלתי פוסק על השמרנות והמשטר הקיים, במקרה זה הקומוניסטי. טוב, אז נראה שיצאה רשימה ארוכה למדי. וגם איכשהו נקלעו לכאן לא מעט סאטירות. אבל כל אחת מהן ראויה בפני עצמה.
