זה לא מה שכתוב
הגמרא לאחר דיון ארוך (לא משנה במה) הגיעה לנושא שמדבר על זה ש"אם תדחהו בשמאלך קרבהו בימינך" (בקיצר: לא לדחות מישהו לגמרי) ומביאה דוגמאות לדברים רעים שקרו בגלל שלא הקפידו על זה. אחד המקרים (נראה לי השני) הוא זה: לאחר שמת השליט האזורי על ארץ ישראל שגזר מיתה על כל החכמים ישוע חזר לארץ ממיצרים(שם הם מצאו מעין מקלט מדיני) ביחד עם רבו ר´ יהושע בן פרחיה(מגדולי התנאים, כמה מדבריו אפילו כתובים בפרקי אבות) הם בדרך עצרו בפונדק ואז ישוע אמר לרבו שהעיינים של בעלת הבית סגלגלות (במילים פחות יפות: היא כוסית בטירוף) ומכיוון שר´ יהושע בן פרחיה היה במעלה גבוהה במיוחד ברוחניות הוא לא היה מוכן שאדם שמסתכל על נשים יהיה תלמידו. לאחר מספר ניסיונות ותחנונים של ישוע למחילה מרבו שנענו בסירוב החליט ר´ יהושע בן פרחיה לקבלו בחזרה. אבל למרבה האירוניה כאשר ישוע בא אליו פעם נוספת לבקש שיקבלו בחזרה בתור תלמידו זה היה בדיוק כאשר הרבי קרא קריאת שמע (ובקריאת שמע אסור לדבר) ולכן הוא סימן לו בידו. ישוע לא הבין את הרמז, חשב שהרב דוחה אותו עוד פעם ובאותו רגע הרים לבנה והשתחווה לה (כאקט של מחאה) ומאז הוא התחיל עם החלטורות שלו. דרך אגב, הקטע הזה גם כן ירד בצנזורה ע"י הנוצרים ולכן כיום הדף בו הוא כתוב הוא הכי קצר בתלמוד.