טאי צי / איקידו

[cincin]

טאי צי / איקידו

אני לא מתיימר לשפוט אבל קראתי את הפר שכתב עופר כהן "טאי צי ועוד אוצרות",וכיון שיש לו ניסיון מה גם בטאי צי וגם בנינגיצו(דאן 6)והוא כותב שכמעט אין היום לוחמי טאי צי,כי כמעט ולא מתרגלים אותו כאומנות לחימה, אז אולי בתיאוריה זה עובד מעשית כנראה חסר קצת ניסיון אגב משהו יודע מי המורה שמתרגל איקידו,בעיקר חרב,ליד הגשר בפרק בבלי?

 

[אריאל (המקורי)]

המורה שלי! ../images/Emo9.gif

וזה לא אייקידו..

 

[cincin]

לאריאל

תודה על הקישור, אגב היכן אתם מתאמנים חוץ מבפרק?

 

[tessen]

אנחנו מתאמנים ברמת גן

במועודון מכבי בשדרות למדן (סמטה מהרצל) ימי ראשון ורביעי ב 21:30

 

[דרור דרור]

זו מסקנה שלך או של הספר?

"הוא כותב שכמעט אין היום לוחמי טאי צי,כי כמעט ולא מתרגלים אותו כאומנות לחימה, אז אולי בתיאוריה זה עובד מעשית כנראה חסר קצת ניסיון" לא הבנתי את "מעשית כנראה זה חסר נסיון". נסיון של אלפי שנים, לא מספיק? או שהיום אין נסיון "בשטח"? המסקנה הזו היא לגבי ישראל או לגבי העולם כולו? אולי מישהו שיודע יכול להביא מספרים של כמה אנשים בארץ או בעולם לומדים טאי צ'י כאומנות לחימה היום. לא כל מה שמישהו כתב הוא אמת. אני מקווה שיש אנשים שחושבים אחרת, גם כאלה שלא עושים טאי צ'י. מה שאנשים חושבים לא משנה את העובדות, אבל אולי אחרי אימון הפורום האחרון... שאלה - איך התרשמתם מאימון הפורום האחרון לגבי יעילות הטאי צ'י כאומנות לחימה? למרות שזה בכלל לא היה דגש השיעור, מעניין אותי לשמוע מה אנשים חושבים. ירון

 

[cincin]

לדרור

הכוונה שלי הייתה שלפי עופר לא מתרגלים אותו בקצב של לחימה ולכן כנראה רוב המתאמנים לא מסוגלים ליישם אותו כאומנות לחימה,אין זה גורע במאום מכל מה שנאמר עליו ושקיים בו, וכיון שעופר בעל ניסיון הוא יכול לפחות להביע דעה, וכאשר ישנם מתאמני טאי צי שמראים להם תרגיל ואין להם נסיון בדברים אחרים הם נוטים לחשוב שאכן המציאות היא כמו בהדגמה , וראיתי את זה גם באומנויות אחרות, זו לא חכמה להגיד למישהו תן לי אגרוף בימין ואני אעשה תרגיל שלם,נראה אותך עושה תרגיל תוך כדי מכת אגרוף נכונה ותוך תנועה ותגובה שלי (אגב יש לי מעט ידע גם ברכה וגם בקשה-שאגב כשאתה קצת יודע, גם אומנות קשה הופכת רכה) ושוב באמת עם כל ההערכה לכל האומנויות

 

[brunoflexe]

לחימה בטאי צי

מאסטר ניר דיבר על הנושא הזה מעט בגשקו האחרון. לפי מה שהבנתי, תרגול היוהו שאנו עושים בשיעורים של מתחילים, ובין השאר זה שגם היה בשיעור ההדגמה שהועבר באימון הפורום, מטרתו אינה ל"תרגל" לחימה. המטרה שלו היא לאפשר למתרגל לקבל ראי, כדי שיוכל לבדוק את עקרונותיו (שחרור, איזון, עבודה מהמרכז, הקשבה ועוד כמה דברים ...). בנוסף, היוהו מאפשר לתלמיד להוציא לפועל קצת מהתוכנה ש"נצרבה" בו בזמן תרגול הקטה. לאחר מכן, בשיעורי יוהו, מתרגלים בצורה קצת יותר חופשית. ברנדורי שם זה כל אדם לעצמו ולמה שהוא יודע. אבל גם זה אמור לתרגל עקרונות ולא לחימה (אם כי לי כבר יש אוסף ראוי לציון של חבורות צהובות מהשיעורים האחרונים). בשיעורי מתקדמים אנחנו מתחילים טיפה יותר להתייחס ללחימה כלחימה, וזה רק אחרי שעקרונות כבר הוטמעו. מאסטר ניר דיבר על העובדה שבעולם של היום תלמיד שמגיע ללמוד כבר נלחם כל חייו (צבא / עבודה / כביש), אז נותנים לו קצת זמן כדי שיסגל לעצמו שחרור ויציבה לפני שהוא מתחיל לתרגל לחימה. אם הוא לא מסוגל עדיין להוציא כוח מהמרכז אז מה הטעם לתרגל לחימה ?

 

[Johnny the Doe]

נצל"ש אייקידו

יצא לי לצפות בחלק מסרט של ג'ט לי בו הוא מבקר בדוג'ו ונלחם בתלמידים ולאחר מכן במורה שלהם. מה שנראה לי מוזר זה שלכל התלמידים היתה בנוסף לגי גם ה"שמלה" שמוסיפים בעלי החגורות השחורות באייקידו אך הם ממש לא נלחמו כמו באייקידו (למשל שימוש רב ברגליים). האם מישהו יודע על איזה סרט אני מדבר? באיזו שיטה התאמנו אותם תלמידים בדוג'ו? האם זו שיטה יפנית? ודרך אגב, מה אתם אומרים על סרטים שמציגים עימות בין שיטות שונות, כמו הנ"ל ו-Return of the Dragon של ברוס לי?

 

[amir_aikido]

הוליווד היא הוליווד

ברטים לא רואים אמנויות לחימה

רואים כוריאוגפיה שמבוססת לפעמים על תנועות של אמנות לחימה, ובד"כ על תנועות שנראות יפה למצלמה

לכן, בעימות בין אמני לחימה בסרט, ינצח זה שצריך לנצח לפי התסריט, ואפילו לא הטוב מבינהם. ה"שמלה" היא בעצם מכסיים רחבים הנקראים "האקאמה" ביפנית, והם נפוצים בהרבה אמנויות לחימה יפניות ולא רק באייקידו. כמובן, שכשמדובר בהוליווד, אי אפשר לנסות אפילו לנחש מהי אמנות הלחימה המדוברת, והאם היא קיימת במציאות. אמיר

 

[mickeym]

../images/Emo45.gif מסכים

אגב, נדמה לי שמדובר ב- KISS OF THE DRAGON של ג'ט לי. בכל מקרה, אני חושב שהסצינה בה הוא בועט בכדור ביליארד הישר לראשו של מישהו מרשימה הרבה יותר.

 

[Johnny the Doe]

סתם הערה

אני יותר מתעניין בקטעים הריאליסטים, שבאמת אפשר לבצע במציאות בזמן אמת(כמובן שזה תלוי במיומנות שלך) מאשר בדברים כמו בעיטת כדור ביליארד, התעלולים של ג'קי צ'אן והריחופים על הגגות בסרטים ההונג-קונגיים. אגב ריחופים, משהו מציק לי זמן מה: ממה כל כך התלהבו בסרט "נמר דרקון"? מה כל כך מיוחד בו? האם זו העלילה? לא ראיתי ביצועים ממש יוצאים מן הכלל בלחימה עצמה, לא משהו מרשים עד כדי כך שדווקא הסרט הזה יבלוט...

 

[amir_aikido]

אני מצאתי שם אווירה

לא התלהבתי מקטעי הלחימה בסרט, למען האמת, הם פשוט הצחיקו אותי. אבל האוירה של המוזיקה והצילומים היתה מאוד יפה ושלווה בעיני. ומכך נהנתי. אמיר

 

[Johnny the Doe]

אווירה? טוב, זה משהו

אבל עד כדי כך שהסרט יקבל פרסום רב כל כך? נראה לי מוזר.

 

[דוד כפרי]

זאנג זי-יי, מישל יאו

זאנג זי-יי, מישל יאו

 

[nage]

יש שם שתי סיניות מאוד מאוד יפות

וגם סיפור אגדה מאוד נחמד, בנוסף הקטע של הריחופים היה חדשני למדי בזמן שהסרט יצא.

 

[Johnny the Doe]

אם אני לא טועה הסרט יצא בשנת 2000

ואני זוכר סרטים אחרים שיצאו לפני כמו iron monkey ו-twin warriors כך שלא נראה לי שהקטע של הריחופים היה חדשני למדי באותו זמן. איך שאני רואה את זה פשוט לקחו סרט אמנויות לחימה נחמד עם עלילה חביבה ושחקנים מפורסמים והנה קיבלת סרט פולקלור ואמנויות לחימה שדווקא הוא מתפרסם ברמה כלל-עולמית.

 

[Johnny the Doe]

תודה אמיר

זה היה די ברור שלא מדובר באייקידו אלא באמנות לחימה יפנית אחרת, לכן הנחתי שבניגוד למה שהיה ידוע לי קודם, ההאקמה משמשת גם מתאמנים משיטות אחרות. לגבי העימות בין שיטות - ברור לי שהסרטים לא קרובים ללייצג את "יחסי הכוחות" בין השיטות השונות והכל תלוי בתסריט. לא התכוונתי לשאול לגבי זה אלא יותר לגבי עצם הצגת העימות בין השיטות השונות, התחרותיות - איך זה מייצג את הלך הרוחות במציאות באותה תקופה? אני זוכר שאמרו פה פעם בפורום איך אדם היה מפיץ את השיטה שלו: הוא היה עובר בין דוג'ו לדוג'ו, נלחם נגד הלוחם הכי טוב שבדוג'ו, מנצח אותו וכך למעשה רוכש את אמונם של המתאמנים בכך שהשיטה של האורח טובה יותר, משהו כזה. הנושא הזה מעניין אותי כי עוד לא יצא לי לצפות בהרבה סרטים בהם שיטות מוצגות באופן מפורש ויש עימות בין השיטות. ברוב סרטי אמנויות הלחימה שראיתי סה"כ השחקנים נלחמו והגיבור ניצח

וזו הייתה סה"כ העלילה. סרטים כמו אותו סרט של ג'ט לי (fist of legend אמרו פה, לא?) ו-return of the dragon מציגים עימות ברור בין שיטות שונות (ובמקרה, או שלא במקרה(?), מדובר בשיטה סינית מול שיטה יפנית בשני הסרטים). דרך אגב אמיר, האם היית במקרה בסינמה סיטי בשבוע שעבר?

 

[אוהד סמט]

Fist of legend

אחד הסרטים הטובים של ג'ט לי ובכלל. עפ"י הסרט הם התאמנו בקראטה, והעימות בין שיטות שונות שווה כמו מוצאו של הבמאי שמביים אותו.

 

[Johnny the Doe]

fist of legend - בדרך אליי ../images/Emo8.gif

אגב, אם יש לך (וגם לשאר חברי הפורום) המלצות לסרטים איכותיים אני מחכה בשקיקה. ועוד משהו, האם ג'ט לי הוא גיבור הסרט iron monkey? מה עם twin warriors? ועוד משהו לגבי iron monkey - האם קצב הלחימה הואץ בסרט (כמו שעשו במטריקס) או שזה היה הקצב האמיתי של הלחימה? אם הוא הואץ - אני לא מתפלא. אם כן, אז זה ממש מדהים.

 

[אוהד סמט]

לשאלותיך ../images/Emo8.gif

כן (הקוף - בגרסה מ-96), כן (הלוחמים התאומים שנקרא גם טאי צ'י מאסטר) וכן (האצת הקצב). הסרטים ההונג-קונגים המוקדמים של ג'ט לי פחות טובים בעיני. ראשון הייתי מדרג את fist of legend, שני את נשיקת הדרקון ושלישי את היו זמנים בסין 2 (שהוא ה"היו זמנים בסין" המוכר ביותר בישראל). קיים עוד אחד בסדרה, הסרט בו הוא לבוש חליפה אדומה חלק גדול מהסרט. בעיני הוא נחות מהאחרים. "האחד" סרט גרוע, ו"רומיאו חייב למות" נחמד ולא יותר. כדאי גם לראות את drunken master של ג'קי צ'אן המוקדם.