אני כבר מתחיל ל"התגעגע" לימים שעוד
הייתי מרגיש איזשהו רגש של נצחון ההגיון החופשי על פני הפאנטיות החרדית, היום אני כל כך נטול "תחושות כלשהן" נוכח אכילת חזיר או פירות ים , אכילה בכיפור או לחם בפסח, זה כל כך שגרתי , ואולי טוב שכך . זה די מתחבר לי עם השרשור של בני למעלה לגבי "יוצא או חילוני" אני כבר יודע מה אני מרגיש , עם כי בדברים מסויימים או ברגעים מסויימים אני מרגיש עדיין שם, וזה אולי כי לא נותק הקשר ביני לבין משפחתי או מפני סיבות אחרות.