ח ר ד ה

[הילדה החושבת]

ח ר ד ה

באמצע הלילה שהכל שחור
אני חושבת על הסוף
על הסוף שלי אמא, על הסוף שלי, על הסוף של הכל
ולמרות שבאור רציתי שהכל יגמר
מחשבות על הסוף גורמות לי כאב
ויש לי לחץ בחזה, ונשימות כבדות, וזיעה, ובכי
ובא לי לשכוחחחח הכללל!!!!!!

 

[אלומת האור]

קצת טריגר מעליי

יקירה, אני מבינה מאוד את הדואליות הזאת של הרצון למות אל מול הפחד הנורא מהמוות. גם אני סובלת מזה.
כל החיים שלי היו לי חרדות מהסוף של אימא שלי, והנה זה קרה לי, ועוד בידיים שלי ממש.
אני מתעוררת כמעט מדי לילה עם תחושת חנק (אני סובלת מהפרעת נשימה) וביעותים וסיוטים על מוות ועל עוד דברים.
האם את מטופלת? את מדברת על זה עם מישהו?
שולחת לך חיבוק מרגיע ומזדהה.

 

[הילדה החושבת]

הלוואי

הטיפול היחיד שלי, זה לכתוב כאן מאחורי המסך.

 

[אלומת האור]

למה בעצם?

 

[הילדה החושבת]

אין אפשרות

אני עדיין לא 18, בקשתי מאמא שלי והיא סירבה...
אז ...זהו אני חושבת :O

 

[אלומת האור]

יש לך אפשרות לפנות ליועצת ביה"ס

בהנחה שאת עדיין תלמידה? ואולי אפילו אם סיימת י"ב?

 

[הילדה החושבת]

אני מעדיפה שלא להכניס אותם לתמונה

נראה , אני ינסה לדבר עם אמא שלי שוב.
הבנתי שאני די זקוקה לטיפול.
אם לא... לפחות יש את פה

 

[אלומת האור]

בבקשה תנסי לדבר שוב עם אמך

או עם מבוגר אחר שיכול לעזור. כמה שתטפלי בעצמך יותר מוקדם, תיתני לעצמך איכות חיים ותחסכי לעצמך בעיות בעתיד.
ועם כמה שאני אוהבת את הפורום הזה, ואני אוהבת, הוא לא תחליף לטיפול מקצועי. אנחנו יכולים לנסות לעודד אותך ולתמוך בך כמיטב יכולתנו, אבל אנחנו לא אנשי מקצוע, לא מוסמכים לאבחן ולטפל, ויש לנו רצון טוב - שזה המון - אבל לא תמיד זה מספיק.
בזמנך החופשי ספרי לנו על עצמך