ח"כ עתניאל שנלר:

[החטא והשופטת]

ח"כ עתניאל שנלר:

על פי כל המקורות של המסורת היהודית, אחרי תשעה באב הימים האלה יהפכו לימים של שמחה ויבוא שלום עם לבנון.

 

[נץ666]

מי זה האיש הזה? בחיים לא שמעתי עליו

 

[גנגי]

אני לא בטוחה שממש צריך

לשמוע עליו, לאור הדברים שהוא בוחר לומר בשעות כאלה.

 

[אלי ו.]

באמת נורא

איך הוא מעז לאחל לנו שלום עם לבנון.

 

[גנגי]

לא מדובר באיחול.

מבחינתי זה מזכיר יותר סוג של אמונה ט/תפלה, ובימים של מלחמה אני לא חושבת שצריך להכניס אמונות תפלות לשיח הציבורי. לטוב ולרע.

 

[יוסי ר1]

מה יש לכם ממנו? כמו פוליטיקאי

הוא אמר אחרי. הוא התחייב מתי? נחכה שיגיע אחרי תשעה באב, ואז יגיע מתישהו השלום והשלווה. וכמו למשיח, נחכה לו בכל יום שיבא. נתכונן כאילו הוא בא כבר ממש, ונחיה כאילו אולי בכל זאת יקח לו כמה ימים של התעכבות.

 

[ihtiyar]

עד שיגיעו הימים ש"אחרי",

נתענג על ימי תשעה באב המרעננים, ובטבעות היקרות המושלכות על ראשינו

 

[שושן פרא]

מדובר באטימות ../images/Emo141.gif

הרי אף אחד לא באמת מאמין שבעשרה באב ישרור שלום ושקט בגבולנו הצפוני, האנשים ייצאו מהמקלטים וכוחותינו ישובו בשלום לבסיסיהם. אבל למה שזה יפריע לח"כ שנלר להכניס קצת יידישקייט לחיינו. אני בטוח שח"כ מלכיאור, למשל, לא היה נכשל באמירה ערלת לב שכזו.

 

[עפרונית מהודרת]

מתי זה יוצא?

התאריך הלועזי, זאת אומרת. אני רוצה לסמן את זה בלוח שנה (הלועזי) שלי.

 

[ihtiyar]

ג' אוגוסט למניינם

 

[עפרונית מהודרת]

ג'?

אין כזה דבר אצלי ביומן. דבר במספרים, חביבי.

 

[ihtiyar]

אם יש כ'ט בנובמבר,

אז גם ג' באוגוסט, התשס"ו הולך...

 

[mucool2]

ג' באוגוסט ב'ו'

 

[תרנגולת ערומה]

התקשורת מפציצה אותנו במיסטיקה:

זאת ניצלה בנס כשהלכה להכין קפה, זה דווקא נהרג בצירוף מקרים מצמרר כשהתיישב במקומה על הכורסה. החייל ההרוג ניצל בנס בפיגוע ונהרג בלבנון, אמא שלו הרגישה שקרה משהו רע, ושני ההרוגים בכלל גדלו ביחד ונהרגו באותו יום.

 

[אלי ו.]

התקשורת מפציצה אותנו. נקודה.

זוכרת איך פעם היינו מתפלאים איך כל יום יש בדיוק מספיק חדשות כדי למלא את העיתון? ובכן, כיום יש יותר ערוצים, יותר כלי תקשורת וצריך למלא אותם בתוכן. זה לא שדוחפים לנו מיסטיקה/תבוסתנות/לאומיות פשוט צריך למלא יותר זמן בין הפרסומות.

 

[נץ666]

ישעיה ליבוביץ אללה ירחמהו נהג

לספר את הסיפור הזה: מישהו שניצל מפגיעה ישירה בטנק ושאר החיילים בטנק נהרגו סיפר לו שבעקבות ההצלה ה"ניסית" הזו הוא חזר בתשובה. על זה ענה לו הפרופסור המיימונידי - ומה עם אלה שמתו? איך אתה מסביר את זה?! העיתונות מוכרת עיתונים, זה קיומה הכלכלי. העיתונות המסחרית תעשה הכל כדי למכור עוד גיליון.

 

[תרנגולת ערומה]

קרובת משפחה רחוקה הסבירה לנו

אתמול איך כל ה"ניסים" שקורים במלחמה הזאת מוכיחים שיש אלוהים. התרנגול, שדווקא מאמין באלוהים אבל לא בניסים, שאל אותה "ומה עם כל אלה שמתו?" כמובן שעל כך לא היתה לה תשובה. אז הוא הסביר לה שזה לא עניין של ניסים, זה עניין של מזל- מזלנו שהם מכוונים כמו ערבים!

(וסליחה בשמו מראש לכל הערבים הגולשים בפורום)

 

[אלי ו.]

ובמזלות התרנגול כן מאמין?

אגב, אם התרנגול מאמין באל, האם הוא מאמין שהאל שולט בעולם מעבר לבריאה? אם כן, מדוע קשה לו להאמין שבמקרים מסויימים האל מתערב ומסיט איזו קטיושה ממסלולה? הבעיה שלי עם מספרי הניסים היא בעיקר "אסתטית" ולא עקרונית. בעיני מספרי הניסים הם אנשים שמחפשים תחת כל עץ רענן חיזוקים לאמונה שלהם מה שהופך אותם לאנשים קצת פתטיים.

 

[תרנגולת ערומה]

אולי במקרימסויימים הוא מתערב

אבל אם הוא באמת היה רוצה להתערב, הוא היה מתערב יותר upstream. השמדת משגרי הטילים היתה יכולה להיות נס נחמד.

 

[החטא והשופטת]

התערבות עם תנאים?

זה לא עובד כך. אם הוא מתערב, הוא עושה את זה איפה ואיך שבא לו. אולי הולדת משגרי הטילים היא התערבות שלו. לכי תדעי.