אני עומד להסמיק ../images/Emo68.gif
חחחח כעיקרון, אין פה עניין של לסתור או לא - כמו שאתה אמרת (וגם אני, פתחתי את ההודעה שלי ב"לדעתי") זה עניין של טעם. SLOW פשוט עובר את מבחן הזמן בהצלחה כל כך גדולה (הוא רק גדל ומשתבח עם הזמן) לעומת FEVER, או לא עומת השאריות של FEVER בתוך "שפת גוף" - RBW, SECRET ועוד כמה יציאות כאלה. זה ש-SLOW לא היה להיט לא ממש מזיז לי. השיר מעולה, והפוטנציאל העצום שלו בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר בגרסת ה-Extended Mix, פשוט תאווה לאוזניים! כעיקרון SLOW ו-BL היו שיקול מסחרי מוטעה לגמרי. פארלופון עשו כל טעות אפשרית שכתובה בספר וקיילי עמדה בצד והסתכלה. הוצאה של כזה שיר קשה מצריכה חתיכת טחינה ברדיו, סינגלים מצויינים, קליפ עוד יותר סוחף, קידום אינסופי הן מצד קיילי והן מצד חברת התקליטים. ומה קרה בשטח? - טחינה של השיר - לא ממש. פארלופון החליטו שהם הולכים על אסטרטגיית שיווק חדשה, בה השיר מגיע לרדיו שבועיים שלושה לפני ההוצאה המחסרית.
טעות - סינגלים מצויינים - לא. למה לעזאזל קיילי היתה צריכה להיות השפן ניסיונות?! שוב, פארלופון הולכים על שיטת סינגלים חדשה, כשסינגל אחד מכיל שני שירים בלבד (ועוד אחד מהם היה שיר מתוך האלבום!).
טעות רצינית. גם העטיפות של הסינגלים היו נוראיות (כנ"ל גם של האלבום) - קשה לזהות שזאת קיילי בכלל! (שלא נדבר על הלוגו) - קליפ - לדעתי הקליפ מעולה. הוא פשוט מושלם לשיר הזה! אבל, הוא לא מסחרי בגרוש. אומנות או לא, זה לא מוכר, לא תופס את העין, ובסופו של דבר לא משיג את המטרה שלו - למכור את השיר. - קידום - קיילי וחברת התקליטים הסתמכו יותר מדי על MCB. עם הכסף הזה הם יכלו מזה לקרוע את הטלויזיה בהופעות קטנות ואפקטיביות יותר. שיקול מוטעה לגמרי. ואם זה לא מספיק - הם הוציאו את האלבום אחרי סינגל אחד בלבד! זה לא שהיה להם ביד להיט בטוח כמו CGYOOMH, הם פשוט היו עם האף למעלה בטוחים שקיילי תצליח למכור את המוצר שלה. טעות. אם האלבום היה יוצא שבוע אחרי ההוצאה של RBW אני מוכן לחתום שהוא היה מצליח הרבה יותר ויוצר פחות אנטי נגדו. בנוסף, הסינגלים (SLOW ו-RBW) היו מצליחים הרבה יותר. ההתרסקות של SLOW ושל BL (ביחס לציפיות) יצרה אנטיגוניזם עצום נגד כל הפרוייקט. תוסיף לזה את העובדה שקיילי מתחילה להתייאש מכל המצב, וחברת התקליטים בחתיכת בלאגן עם הסינגל הבא (שלא נדבר על מה שקורה בארה"ב) - ואז אפילו העובדה שהאלבום מכר 2 מיליון עותקים בעולם (וזה שבועיים אחרי היציאה של RBW - לא כולל בארה"ב) לא יכולה לתקן את ההרגשה של האלבום הזה. עד כמה שהוא מעולה (והוא באמת אלבום טוב), ועד כמה שהוא יצליח למכור (והוא הולך להיות מדורג במקום השלישי בשוברי הקופות של קיילי לאורך הקריירה שלה) - האלבום הזה תמיד יחשב ככישלון. מה שכן, אני שמח במובן מסויים שזה מה שקרה. קיילי ושות' היו צריכים משהו שינער אותם, כדי שלהבא יהיו קצת יותר קשובים למעריצים ולהתרחשויות, ולא עם האף במעלה התחת של עצמם (סליחה על השפה הגבוהה
). אני זזתי, לילה טוב - רן xx