חתימות נשים?

Ohle74

New member
חתימות נשים?

יש ברשותי מכתב מסבתה של סבתי- אסתר קנבל לבית קינדרפרוינד (חסידת בעלז שנישאה למתנגד, ונותרה חסידה כל ימיה). היא חותמת בסופו- אסתר קינדערפריינד קנעביל. האם ידוע לכם על נוהג של נשים לחתום את שם משפחת נעוריהן, או שזו איזו נטיה "פמיניסטית" של סבתא אסתר.
 

אליה ל

New member
נשים בחלק גדול מהזמנים

בהחלט רצו להדגיש את השולשלת שלהן. גם אמי למשל מאוד התגאתה במשפחתה והקפידה להתייחס אליה וכך גם סבתי לא נראה לי שהיה דווקא "נוהג" אלא יותר - תזכרו שאני גם באה ממשפחת ... ולא רק נשואה ל........ כל זאת במיוחד שאת אומרת שהיא נותרה חסידה כל ימיה ואילו בעלה היה מתנגד - אש וגיצים וזו היתה דרכה כנראה
 

נאוהג

New member
מאיזו מדינה?

אני לא ממש בטוחה שזה קשור, אבל בתרבויות שונות מתייחסים שונה לשם האשה ויכול להיות שי שכאן "אימוץ" של מנהג כללי . הדוגמאות הכי בולטות שאני חושבת עליהן :
בהונגריה אשה שנשאה עד לתקופה האחרונה נקראה לאחר נישואיה: אשת כך וכך, שם הנעורים לכן אם אתה שרה כהן שהתחתנת עם משה לוי זה יופיע: אשת משה לוי, שרה כהן . רואים את זה הרבה בספרי יזכור, אפילו על השלט של הדלת בבית של קרובת משפחתי שמה הופיע כך . אבל יש לשים לב כי בדרכון מופיע אך ורק אשת משה כהן ( ראיתי פעם את הדרכון של דודה שלי זכרה לברכה ובשום מקום לא היה כתוב שמה הפרטי....) יש כמובן לציין שבעשרים השינים האחרונות חלו בכך גם שינויים
בשפות הסלביות ( רוסית , מטים את שם המשפחה של האישה בהטיה למין . כך שגיליתי נשים ששם משפחתן גשמיובה ( נשואות או בנות למשפחת גשמאי )
חלק מהנשים שאני מכירה שעלו לארץ מרוסיה בכלל לא שינו את שם משפחתן כך שהגברת נשארה שרה כהן ( עם ההטיה ועם שם האב וכו' הנהוגים בפניה המנומסת אך ללא שם הבעל ) ומאחר שאלו דווקא לא הצעירות את את המבוגרות יותר אני מסיקה מכך שזה לא דווקא ענין של השנים האחרונות.
 

Ohle74

New member
פולין, גליציה, לז'ייסק, ירוסלב ../images/Emo13.gif

גם בגרמניה היתה הטיה לנשים (עד המאה ה-19 ,במקומות שונים) אך ע"ש הבעל - מר שוורץ- גב' שוורצין (-ין כיום לבעלות מקצוע סקרטרין לדוגמא או שמות לוין, מאותו מקור). אין פה איזו הטיה (כמו -אובה או -סקה) פשוט שני השמות.
 

שרי סילבר

Active member
ועוד איך שימרו את שם הנעורים ובחלק מהמקרים אני אפילו מוצאת שהמשיכו להשתמש רק בשם המשפחה המקורי, ללא שם הנישואין. זה בעקר במקרים כמו של משפחת קורדובה, משפחת פיזה ומשפחת ברד"ש (שזה אומר: גם בצד הספרדי של המשפחה וגם בצד האשכנזי). במשפחת ברד"ש יש אפילו דוגמא של מישהי, שגם אחרי שנישאה המשיכה להיקרא ברד"ש-הלפרן (אביה היה הלפרן, שם הנעורים של אימה ברד"ש). בכל המקרים הללו זה נובע מהיחוס המשפחתי אותו רצו לשמר. אני לא יודעת אם היו פמיניסטיות במוצהר, אבל כן, זה משום מה הולך אצלנו ביחד: דווקא במשפחות הללו שציינתי, רבות מהנשים עבדו, בשנים שפחות היה מקובל שנשים עובדות, רבות יצאו ללימודים, וכו'.
 
למעלה