אופס, נפל גם לי האסימון ותודה לשייק
אם כי אסימון שונה שהבהיר לי משהו לגבי הלך הרוח המיסטי שעד כה לא היה לי לגמרי ברור, וכידוע לכם אין בדיוק היכן לחפש אם רוצים להבין קצת יותר לעומק את הבסיס לפרשנויות השונות. הפרשנות הנהדרת קושרת לאיש חיפוש ומציאת סימבולים חיצוניים ( מקרים ודוגמאות ) שהדרך בה האיש מפרשם מהווה מבחינתו את ההוכחה הפנימית החותכת, שמאוששת או סותרת הנחת יסוד, תזה, זרם, ולכן זו גישה מיסטית שרואה סמליות בדבר, איתות ל.. תמרור דרך כלשהו, משהו שרק הוא ידע זאת וחשבו שהוא משוגע ו 'כעת' אומת סופית. כגון, היחיד שמאמין בחייזרים, והנה.. תצלום שהוא מזהה בו את ההוכחה לכך ולא מתרשם שהספקנים נותרו ספקנים. אם רוצים ניתן לראות בתוספות הקישוטיות בחלק העליון את אחת הפרשנויות הקלאסיות שמונות את ה "דימיון" בין יתר התכונות שניתן למצוא באיזור העליון. הדימיון במקרה זה יכול להיות מיסטי, פנטסטי, יוצר אך גם חולני הזוי שמייחס לסמלים משמעות ואינטרפרטציה חולניים פרי תסביכי עולמו הפנימי. כאן הגעתי לנתון היחיד שאני חולק על הנכתב: היצירתיות הבולטת שלו. להוציא את התפאורה הבולטת בחלק העלי, שצובעת את האישיות בצבעה הייחודי, כל שאר הכתב רגיל, סטנדרטי, כבד במקצת ולא אופפת אותו מקוריות מיוחדת. על כן, התוספות הייחודיות אכן יש בכוחן ליצור זרם משלו ולספק לנו פרשנות סימבולית מקורית ואולי הזויה. זה שטוען בלהט שתאונת הדרכים המצערת נובעת מכך ששלשום האיש שכח להניח תפילין מבחינתו זה הכי לוגי ומוכיח שהתפילין זו חזות הכול. האדם הנאור עשוי גם כן למצוא בפרשנות מימד מקורי ודמיוני, אך ספק אם יקשור לו יצירתיות וסביר יותר שמליץ לו על כדורים. עודף הפעילות העלית מורה שהאיש לא חדל לרגע לחפש עוד ועוד סמלים וסמליות, עשה קישורים, צבע בצבעים, ללא רגע דל לעצמו וסביבתו. ניתן אולי לראות בהיתקעות שם למעלה עמדה מתנשאת מבטלת משהו כלפי מי שלא היה מסוגל להדביק את צעדיו, להבין את גודל העניין, הגילוי, והתמיד בביקורתיות, ספקנות ולוגיקה עובדתית ארצית. מקריאה שטחית באינטרנט גיליתי שדווקא השקדנות שייחסתי לו בקטע הראשון היתה ממנו והלאה. לאור זה שהתעלמתי לגמרי מההילה האופפת את ראשו זה באמת משגה שולי.