חתימה לשיפוטכם

איזה עיצוב נאה ומושקע.

הייתי מהמר על אדם שמתייחס לעשייתו בשקדנות ויראת קודש, יש בו עמקנות וזכרון מעולה, יש סדר וארגון בחייו ויש משמעת פנימית ומוסר עבודה. מעבר לכך יש גם תמימות, אולי גם אידיאליזם אצל זה שפיו ולבו שווים ודרך חלון הראווה ניתן לראות מתי הוא מאושר, מרוצה, משהו מעיק עליו. יתכן שקשה לו יותר ההיפתחות הרגשית ואין לו כלים להפיג את הרצינות שעוטפת את אורח חייו. רק רשמים.
 
האם אפשר לראות גם כתב

הוא נראה כאדם תקיף ודעתן שנושא ברמה את מנהיגותו. הוא משכמו ומעלה מבחינה יצירתית, עם משיכה לפרשנות מקורית סימבולית. לא אתפלא אם הוא נמשך למיסטיקה הקבלית ואף יצר זרם משלו, הוא בעל אינטלקט עצמאי מכדי להסתפק רק בלהמשיך את המסורת. אני מניח שהכתב יהיה ספונטני יותר ופחות יצוגי מן החתימה, וניתן יהיה לראות את האישיות בצורה אותנטית יותר.
 
אופס, נפל לי האסימון

בדקתי את החתימה בחטף, וכתבתי את מה שכתבתי. חזרתי וקראתי את מה שכתבתי, ואופס... עלה בדעתי מי זה יכול להיות. בדיקה קצרה באינטרנט, ואכן שם אביו היה אליעזר. ובכן, זהו... בכל אופן החתימה מלאכותית וכבדה משהו, ואני בספק לגבי בשלות הכתיבה שלו בעברית. האם תוכל למצוא גם כתב מלא שלו, שניתן יהיה להשוות?
 
אופס, נפל גם לי האסימון ותודה לשייק

אם כי אסימון שונה שהבהיר לי משהו לגבי הלך הרוח המיסטי שעד כה לא היה לי לגמרי ברור, וכידוע לכם אין בדיוק היכן לחפש אם רוצים להבין קצת יותר לעומק את הבסיס לפרשנויות השונות. הפרשנות הנהדרת קושרת לאיש חיפוש ומציאת סימבולים חיצוניים ( מקרים ודוגמאות ) שהדרך בה האיש מפרשם מהווה מבחינתו את ההוכחה הפנימית החותכת, שמאוששת או סותרת הנחת יסוד, תזה, זרם, ולכן זו גישה מיסטית שרואה סמליות בדבר, איתות ל.. תמרור דרך כלשהו, משהו שרק הוא ידע זאת וחשבו שהוא משוגע ו 'כעת' אומת סופית. כגון, היחיד שמאמין בחייזרים, והנה.. תצלום שהוא מזהה בו את ההוכחה לכך ולא מתרשם שהספקנים נותרו ספקנים. אם רוצים ניתן לראות בתוספות הקישוטיות בחלק העליון את אחת הפרשנויות הקלאסיות שמונות את ה "דימיון" בין יתר התכונות שניתן למצוא באיזור העליון. הדימיון במקרה זה יכול להיות מיסטי, פנטסטי, יוצר אך גם חולני הזוי שמייחס לסמלים משמעות ואינטרפרטציה חולניים פרי תסביכי עולמו הפנימי. כאן הגעתי לנתון היחיד שאני חולק על הנכתב: היצירתיות הבולטת שלו. להוציא את התפאורה הבולטת בחלק העלי, שצובעת את האישיות בצבעה הייחודי, כל שאר הכתב רגיל, סטנדרטי, כבד במקצת ולא אופפת אותו מקוריות מיוחדת. על כן, התוספות הייחודיות אכן יש בכוחן ליצור זרם משלו ולספק לנו פרשנות סימבולית מקורית ואולי הזויה. זה שטוען בלהט שתאונת הדרכים המצערת נובעת מכך ששלשום האיש שכח להניח תפילין מבחינתו זה הכי לוגי ומוכיח שהתפילין זו חזות הכול. האדם הנאור עשוי גם כן למצוא בפרשנות מימד מקורי ודמיוני, אך ספק אם יקשור לו יצירתיות וסביר יותר שמליץ לו על כדורים. עודף הפעילות העלית מורה שהאיש לא חדל לרגע לחפש עוד ועוד סמלים וסמליות, עשה קישורים, צבע בצבעים, ללא רגע דל לעצמו וסביבתו. ניתן אולי לראות בהיתקעות שם למעלה עמדה מתנשאת מבטלת משהו כלפי מי שלא היה מסוגל להדביק את צעדיו, להבין את גודל העניין, הגילוי, והתמיד בביקורתיות, ספקנות ולוגיקה עובדתית ארצית. מקריאה שטחית באינטרנט גיליתי שדווקא השקדנות שייחסתי לו בקטע הראשון היתה ממנו והלאה. לאור זה שהתעלמתי לגמרי מההילה האופפת את ראשו זה באמת משגה שולי.
 

אלעד2

New member
ראו מאמר מקיף ומעניין אודותיו

מוזכר שם שמצוי כתב יד יחיד שלו שכנראה החתימה הזאת לקוחה משם. הכתב מצוי בספריית חב"ד וכנראה לא מצוי ברשת.
 

אלעד2

New member
תצלום של המכתב

אם זה הכתב היחיד- אז נראה לי שהחתימה לא אותנטית
 

shamon51

New member
שלשלתי אסימון

"שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון חייגתי לז'קלין, במספרה סימון הלו מון-שר סימון, תקרא לי את ז'קלין הלו, זה לא סימון, הלך האסימון" "הקפד על כללי החיוג, הרם את השפופרת, והאזן לצליל החיוג צליל זה נשמע עם הרמת השפופרת או זמן קצר לאחר מכן, והוא צליל ממושך פררר-פררר פררר-פררר בניגוד לצליל התפוס: טוווו... טוווו... זכור: אל תתחיל בחיוג לפני שנשמע צליל החיוג: פררר-פררר פררר-פררר
 

shamon51

New member
וגם ../images/Emo26.gif מאיר אריאל

עברנו את פרעה נעבור גם את זה מילים ולחן: מאיר אריאל טעות במחשב עלתה לי מיליון, כספומט בלע לי יתרת חשבון, מזכירה אלקטרונית דחתה לי ראיון, שופט אוטומטי שלל לי רשיון לעורך דין מכני שילשלתי אסימון בחריץ הפה... אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
 
אתה צודק לגבי האסימון, יטופל היום.

באותה הזדמנות אקנה כובע לשמעון, נראה לי שהוא שוכח לחבוש כובע בים והתוצאות לפנינו. משהו נוסף לחתימה. הפעילות הערה מעל לראשו בחלק העלי בהחלט עשויה גם להיות הזויה, בחינת רואה נסתרות, חוזה עתידות, רואה סמליות פרי דימיונו הקודח, ואולי גם תפיחה של רגשי גדלות, בבחינת היחיד שניחן בסגולות הנבואה והמשכו במבט מלגלג מתנשא כלפי מי שמפקפק, שביקורתו נובעת כנראה מקנאה וחוסר פרגון. מה שבטוח שהוא מלא אמונה ומסוחרר מגילוייו ומסקנותיו ונכון לספק הדרכה וייעוץ ( רוחניים ) והלכות לקהלו - פחות באופן יחידני ניתן גם להסתכל על הפעילות הערה כעל השקעת אנרגיה מוגזמת בשולי והפיכתו למרכז ועיקר, ולפערי עיקר טפל בינו לאחרים. העיקר מבחינתו עשוי להיות הכי שטותי ובטל בעיני אחרים.. ולהיפך. סימבולים חסרי משמעות בעיני האדם הרציונאלי הנאור קורמים במשקפיו עור וגידים, הנסתר הופך לגלוי ונשאלת השאלה האם עומד לרשותו כושר השיפוט להבחין בין דימיון ומציאות ? יש לקחת בחשבון שבבסיס העניין שלפנינו שאיפתו הבסיסית הפשוטה של אותו אדם להיות 'מישהו' - מכובד, חשוב ומוכר, שאיפה שמקורה ברגשי נחיתות, אי לכך האיש שאב סיפוק וקורת רוח מכך שרבים נהרו לפתחו, חיזרו אחריו והעריצו אותו, ואין כתב פעם מישהו: "התמלא על גדותיו". האם עמדו לרשותו כלים של שיפוט וביקורת עצמית אמיתיים ? האם מסוגל היה להתמודד עם ביקורת וטעויות או שמחמת חוסר בטחון פנימי ואי יכולת להתמודד עם פיחות בחשיבות ובכבוד לא היה כלל מסוגל לכך ולנוכח עובדות בעייתיות מבחינתו, שמציגות את הניבוי במלוא ערוותו הוא לא טרח להשיב לדברי הבלע והעלבון והעדיף להאמין שצרות העין מדברת מגרונם. האם לנו כבודקי כתב יד כלים מדויקים להבחין מתי הדימיון הוא על גבול ההפרעה, משלים עבור האיש את החסר אך לא מעבר לכך, ומתי הוא חוצה ומשבש? לדעתי לא, מה גם שמדובר בתהליכים בעלי דינמיקה משלהם. עד כאן הגיגי בוקר, הנושא מרתק, שוב תודה לשייקה ובתקווה שלא פגעתי ברגשותיהם של אנשים בתיאור הקצת פחות מחמיא של צדדים אחרים באישיות. זה היופי כאן לא ? להפוך דמות שחיה לפני מאות שנים, שהילה אופפת אותו, לדמות בשר ודם כמונו.
 

shon86

New member
ניראת חתימה של איז הרב

שמלא דימיון אלטוריזם ועולם פנימי עשיר מצורף לו את הרצון שלו להאחז במציאות בטח חי בתקופה שהיה צורך להשרד אומשהו לא קראתישום תגוב הלפני הכתיבה בכוונה ויותר מזה מענייןמי זה כשיו אני הולך לקרוא כל מה שכתבתם
 
למעלה