מקיאטו שלו
New member
חתיך
האמת היא שהוא פשוט חתיך. שום דבר אחר אין בו. הוא לא חכם במיוחד, ואם יש בו חכמה היא מסתתרת תחת הרי השטחיות. הוא לא מצחיק, ואני מאלו שצוחקות עד כאב בטן. הוא גם לא נחמד במיוחד. אין לו את הקול העמוק, המחוספס, שמרטיב כל אישה. לא. אבל אל אלוהים, כמה שהכתפיים שלו יפות. מפוסלות, מוצקות, נראות כמו שיש שמתחו עליו עור. עור שזוף, חצי זוהר. ורחבות, כל כך רחבות. שעות ייקח לי ללקק אותן. כן, האמת היא שהוא פשוט חתיך. בגלל זה הייתי מוכנה לרדת על הברכיים ולמצוץ לו אפילו שהוא אוהד ליברפול, ואפילו שהוא מצביע ליכוד. בעיניים פקוחות, שלא אפסיד את הגוף הזה לשנייה. שלא אפסיד את שרירי הבטן, שכבר בשנייה הראשונה שראיתי דמיינתי איך אני מסמנת בלשוני. עוברת על הגבולות בין ריבוע לריבוע. איך שהוא נכנס למסעדה ידעתי שאני חייבת לשבת על הזין שלו עוד הלילה. איבדתי לגמרי את התאבון לאוכל שלי. כל הדם שלי התנקז לנקודה אחת, נקודה תפוחה ואדומה שכמעט טבעה ברטיבות של הכוס שלי. הרגשתי את הנרתיק שלי מטפטף על כל התחתונים, מציף אותי, נוזל לירכיים. בערתי. זה כאב, בחיי. פשוט כאב כמה שהדגדגן שלי היה חם. וכאב כמה שהוא יפה. עם הלסת החזקה הזו, שהייתה גורמת לבראד פיט לקנא. לסת של גבר. וכפות ידיים, אלוהים. הוא נראה כאילו הוא מנגן בנבל, ואני הייתי לגמרי מוכנה להימתח כמיתר בפניו. להימתח, להתכופף, מה שהוא יגיד. מה שהוא ירצה. זה לא היה כל כך פשוט. לא שכבנו באותו הלילה, כי פשוט הייתי המומה מדי מכמה שהוא חתיך. פחדתי לקום ולגשת אליו, כל תזוזה הכי קטנה שלי הייתה גורמת לאורגזמה. אבל שבועיים אחר כך, כשהוא ישן על המיטה שלי ונראה כמו שרק אלים יווניים ישנים, ידעתי שהמאמץ היה שווה. האמת, שהוא פשוט חתיך לא נורמלי. אבל שום דבר אחר אין בו, אז ממש אחרי שאסיים לרייר על השוקיים המדהימות והשריריות שלו אני מעיפה אותו מכאן. אני עם גברים לא מצחיקים גמרתי.
האמת היא שהוא פשוט חתיך. שום דבר אחר אין בו. הוא לא חכם במיוחד, ואם יש בו חכמה היא מסתתרת תחת הרי השטחיות. הוא לא מצחיק, ואני מאלו שצוחקות עד כאב בטן. הוא גם לא נחמד במיוחד. אין לו את הקול העמוק, המחוספס, שמרטיב כל אישה. לא. אבל אל אלוהים, כמה שהכתפיים שלו יפות. מפוסלות, מוצקות, נראות כמו שיש שמתחו עליו עור. עור שזוף, חצי זוהר. ורחבות, כל כך רחבות. שעות ייקח לי ללקק אותן. כן, האמת היא שהוא פשוט חתיך. בגלל זה הייתי מוכנה לרדת על הברכיים ולמצוץ לו אפילו שהוא אוהד ליברפול, ואפילו שהוא מצביע ליכוד. בעיניים פקוחות, שלא אפסיד את הגוף הזה לשנייה. שלא אפסיד את שרירי הבטן, שכבר בשנייה הראשונה שראיתי דמיינתי איך אני מסמנת בלשוני. עוברת על הגבולות בין ריבוע לריבוע. איך שהוא נכנס למסעדה ידעתי שאני חייבת לשבת על הזין שלו עוד הלילה. איבדתי לגמרי את התאבון לאוכל שלי. כל הדם שלי התנקז לנקודה אחת, נקודה תפוחה ואדומה שכמעט טבעה ברטיבות של הכוס שלי. הרגשתי את הנרתיק שלי מטפטף על כל התחתונים, מציף אותי, נוזל לירכיים. בערתי. זה כאב, בחיי. פשוט כאב כמה שהדגדגן שלי היה חם. וכאב כמה שהוא יפה. עם הלסת החזקה הזו, שהייתה גורמת לבראד פיט לקנא. לסת של גבר. וכפות ידיים, אלוהים. הוא נראה כאילו הוא מנגן בנבל, ואני הייתי לגמרי מוכנה להימתח כמיתר בפניו. להימתח, להתכופף, מה שהוא יגיד. מה שהוא ירצה. זה לא היה כל כך פשוט. לא שכבנו באותו הלילה, כי פשוט הייתי המומה מדי מכמה שהוא חתיך. פחדתי לקום ולגשת אליו, כל תזוזה הכי קטנה שלי הייתה גורמת לאורגזמה. אבל שבועיים אחר כך, כשהוא ישן על המיטה שלי ונראה כמו שרק אלים יווניים ישנים, ידעתי שהמאמץ היה שווה. האמת, שהוא פשוט חתיך לא נורמלי. אבל שום דבר אחר אין בו, אז ממש אחרי שאסיים לרייר על השוקיים המדהימות והשריריות שלו אני מעיפה אותו מכאן. אני עם גברים לא מצחיקים גמרתי.
