חתונה
הבחור שעליו חלמתי בישיבה התחתן.
הכלה פסעה מאושרת בין שביל אנשים כשלצידה אמה וחמותה, ואני עמדתי בצד, רחוק.
בעולם מתוקן הייתי במקומה, לבוש כאדם ביום חגו, פוסע בין שביל האוהבים והקרובים, מחזיק בידי אימי וחמותי כשלבי פועם בחוזקה לנוכח מראה אהובי.
הייתי רוצה ללכת אתו לדירה שלנו, לספור את הצ'קים, להיפטר מהבגדים המרשימים, ולהתעורר לידו בבוקר, כל בוקר, ממחר.
אבל לא, כל מה שאני עושה זה לעמוד ולחכות בשקט שהטקס יסתיים, הטקס שבו לוקחים ממני פנטזיית ילדות שעדיין לא מרפה.
איזה יופי שבאת, הוא אומר אחר כך, אחרי שתי נשיקות שעפות באוויר הקרוב ללחיים, מנהג שנראה כל כך נדוש בעיניי המנשקים הרבים, אך לא בשבילי.
בשבילי העולם נעצר. בשבילו אני סתם אורח.
אז מה אם אנחנו לא בקשר כבר שנים..
מים רבים וכו', כנראה שגם אחרי שנתיים, שלוש ויותר.
הבחור שעליו חלמתי בישיבה התחתן.
הכלה פסעה מאושרת בין שביל אנשים כשלצידה אמה וחמותה, ואני עמדתי בצד, רחוק.
בעולם מתוקן הייתי במקומה, לבוש כאדם ביום חגו, פוסע בין שביל האוהבים והקרובים, מחזיק בידי אימי וחמותי כשלבי פועם בחוזקה לנוכח מראה אהובי.
הייתי רוצה ללכת אתו לדירה שלנו, לספור את הצ'קים, להיפטר מהבגדים המרשימים, ולהתעורר לידו בבוקר, כל בוקר, ממחר.
אבל לא, כל מה שאני עושה זה לעמוד ולחכות בשקט שהטקס יסתיים, הטקס שבו לוקחים ממני פנטזיית ילדות שעדיין לא מרפה.
איזה יופי שבאת, הוא אומר אחר כך, אחרי שתי נשיקות שעפות באוויר הקרוב ללחיים, מנהג שנראה כל כך נדוש בעיניי המנשקים הרבים, אך לא בשבילי.
בשבילי העולם נעצר. בשבילו אני סתם אורח.
אז מה אם אנחנו לא בקשר כבר שנים..
מים רבים וכו', כנראה שגם אחרי שנתיים, שלוש ויותר.