חתונה

Nחמן

New member
חתונה

לחתונה הלכתי ביצוע: ישראל יצחקי מילים: ישראל יצחקי לחן: עממי לחתונה הלכתי, על זאת מאד שמחתי, הכל נראה לי כה יפה מושלם. איתי היה גם מקסי - נסענו לשם בטקסי, ולחופה הגענו עוד בזמן. הרב מיד הגיע, בכל הדרו הופיע, השמיעו צליל עליז כינור ותוף. והחתן בינתיים לוטש סביב עיניים, הנה מובלת כלתו סוף סוף. פינקלשטין, רובינשטין, המרשטין ופוליאקוב זילברשטין, גולדשטין, כולם יריעו: מזל טוב! ואז נשתה לחיים תימזוג האמא יין, כי בשמחה הזו גדול חלקי. את הכלה חיבקתי, בחום אותה נישקתי: כי החתן הוא אנוכי עצמי! טוב. יש הבדל קטן בין השיר, שנכתב אי שם בשנות החמישים, לביני. באמת הייתי בחתונה. החתן חצי אשכנזי וחצי תימני והכלה חצי אשכנזיה וחצי... לא יודע מה (איזו גזענות!). הפרט החשוב על החתן: הוא בני"ש. הייתי בחתונות רבות בחיי. חלקן חילוניות/מסורתיות וחלקן של בני"שים. מעולם לא ראיתי שמחה כה גדולה כמו אצל הבני"שים. שמחה אמיתית. שמחה היוצאת מהלב. מה זו שמחה? אהבה! לא רק אהבה של החתן לכלתו אלא אהבה משותפת של כל המשתתפים (לפחות אני לא הולך לחתונה, אם אהבתי איננה מושלמת). עכשיו אני חושב לעצמי: רגע אחד! מה תכליתנו בחיים? האם לא נצטווינו עוד לפני קבלת התורה על "פרו ורבו"? אז נכון! לא כל אחד יכול. יש אחוז קטן באוכלוסיה, שאיננו יכול לקיים את המצווה. אך האם זה מתיר לו לכתחילה לעבור על איסורים? בוודאי שלא! אלא מאי? "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אבל זה רק בדיעבד ולא לכתחילה. כבר דנו בכך לא מזמן, אילו הייתה נמצאת תרופה, שיכולה הייתה להפוך אותנו לסטרייט, כלום לא היינו לוקחים אותה בשמחה? הבעייה היא, שאין תרופה כזאת. תחת זאת מוכרים לנו אשליות. בכל זאת אסור לנו להתייאש ועלינו לקבל בשמחה את מה שאנחנו אבל לא משום שאנו רוצים בכך, אלא כי אין ברירה, ואם לא נקבל זאת, מצבנו עלול להיות גרוע יותר. אני כותב דברים אלו מתוך אמונה שלמה. כל עוד אנחנו מגדירים עצמנו דתיים (או חרדים) זה צריך להיות קו המחשבה שלנו. אנחנו יכולים לשאוף לחיות עם בן זוג לא מתוך בחירה אלא מחוסר ברירה. "לא טוב היות האדם לבדו" נאמר לגבי "עזר כנגדו" אבל אם אין ברירה, חייבים לראות את הדברים בפרופורציה ולא כסגנון חיים או כאופנה. איחוליי לכולם גם ביום, שאחארי "חג האהבה", שלמרות נטייתם יצליחו למצוא בת זוג, שעמה יוכלו לחיות את חייהם המאושרים (יצחק! היכן אתה?), והלוואי, שיימצא פתרון אמיתי לבעיית הנטייה.
 

Nחמן

New member
../images/Emo51.gif אחי

 

dkey

New member
סלע גיר

אם מישהו היה אומר לי שהוא איתי לא מבחירה אלא מחוסר ברירה לא הייתי חי איתו רגע אחד. תגובה דיי דומה למצב בו אישה מגלה שבעלה הומו. מאידך, אם הומוסקסואל דתי אומר כאלה דברים, כאשר יש צימאון כזה גדול לאהבה עם גבר, הוא משקר את עצמו ואת הזולת. כך שכל הניתוח שלך לוקה בבעיה של אמינות. זה נשמע נחמד אך הומו שאומר את זה לבן זוגו, לא ממש מאמין בזה או לא ממש אוהב אותו. באשר לאבחנה שלך על חתונת בני"ש אומר כי נכון, אלו חתונות גדולות עם שמחה רבה. הסיבה לכך פשוטה, מוזמני החתן הם בני הישיבה וכיון שהדת כל כך מכוונת לענין הנישואין השמחה גדולה. למעשה כל ארוע של קבוצה הומוגנית הוא שמחה גדולה. הצביטה שנישואין עושים להומו ובמיוחד הדתי נובעים מסיבה אחת פשוטה והיא שהוא לא גדל שיש אופציה לא להנשא. הוא גדל בעולם שנישואין ועבודת דת הם חזות הכל וכמובן שלא כך הדברים.
 

mendy770

New member
dkey צודק וכשהוא צודק אז הוא צודק

אם בן זוגי\זוגתי היה אומר לי ,אני לצערי הומו ואני איתך מחוסר ברירה כיוון שאני הומו הייתי זורק אותו מכל מדרגות (ואני גר בקומה שביעית)
 

Nחמן

New member
מצטער

לא ראיתי את תגובתך בתחילה אבל תגובתי לדיקיי יכולה בהחלט להתאים גם לך. ו... דרך אגב גם לי יש כמה תמיהות עליך אבל למה לקלקל את השמחה?
 

Nחמן

New member
דיקיי יקירי!

אני אוהב אותך!
ו... לא! אתה לא חייב להתגרש מבן זוגך. גם לא צריך להתחתן איתי... (
ביגמיה??). צריך רק לאהוב. מישהו כאן יודע אידיש? צו זאגן און ליב האבן קאסט ניט קיינע געלט (הבטחה ואהבה אינן עולות מאומה). למרות הכל איני מסכים אתך (מקווה, שאתה לא ברוגז בגלל זה). מעבר לאמונה הפנימית אני רואה בחיים הדתיים עולם מלא תוכן ועשיר. זוהי התמורה הכי טובה לחיי האמונה מעבר לחובה האישית. כאשר הייתי מאושפז בבתי חולים בשבתות הרגשתי ריקנות. הייתה חסרה לי ההוויה. באחת מהודעותיי הקודמות סיפרתי, שלפני כחמש שנים נפצעתי בתאונה ועקב כך פוניתי לבית החולים ושם הוחלט - ישר לניתוח. עקב כך ההליכה לשירותים בקצה החדר הייתה "קריעת ים סוף" עבורי. ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי וכבר היה ברור לי מעל לכל ספק, שאת השבת אני הולך לבלות בבית החולים. רק התפללתי, שיבוא איזה מלאך לסעוד איתי יחד את סעודות השבת ולשיר ביחד את זמירות השבת. והנה זכיתי לא למלאך אחד אלא לשניים. שני אחים בחורי ישיבה חרדים התנדבו לשהות בשבת אצל סבם, שהיה מאושפז במצב קשה באותו חדר (למזלי כל שוכני החדר היו דתיים וכך נחסך ממני הסיוט של האזנה לטלוויזיה או לרדיו בשבת) דאגו לאוכל לשלוש סעודות הן עבורם והן עבורי. אני יושב על המיטה והם על כסאות ומתחילים בשירת "שלום עלים" ו"אשת חיל" ולאחר מכן קידוש (בסגנון מרוקאי) וזמירות בנוסח, ששמעתי בעבר החוק כאשר למדתי בישיבה ספרדית (ר"ל...
במה חטאתי, שנולדתי אשכנזי?...
), וכך גם בסעודת שחרית וסעודה שלישית. מעין עולם הבא. לפעמים אני משווע לשני המלאכים הללו, שיישבו איתי ביחד לסעודות השבת ואף זכיתי לכך לאחרונה בשבת פרשת "קרח" (אל דאגה! כנראה יש מי, שדואג גם לשבת הבאה בהו"ד). מה נותר לנו עכשיו? יש כאלה, שלוקחים את כל הטוב והיפה שביהדות וזורקים את השאר. אני מעדיף לראות את היהדות כמכלול ומוכן גם לשלם את החובות כמיטב יכולתי. בתמורה אני מרוויח שמחה ועושר, שחסרים לחילוני הממוצע. כבר כתבתי בעבר: אינני שופט את המצב שלך. אתה אדם יקר ואהוב ולא אקלקל לך את השמחה הפרטית, שבחיים עם בן זוגך. גם אני סבור, שהחיים ההומוסקסואליים המשותפים הם בדיעבד, זה לא פוטר את שניכם מחובת אהבה הדדית, כפי שצריך לאהוב כל אדם. בוודאי, שהקשר האישי מחייב יותר. גם בזוג סטרייט יכול להיות אותו דבר. אולי החתן איננו כה מושלם בעיני הכלה ואולי להיפך אבל המטרה היא להקים בית וקיימת חובה לאהוב לכתחילה ולא בדיעבד. ככה זה במציאות. אין 100%. לסיום הערה לשונית: הגולש "המלט" כנראה טעה בביטוי הכותרת. כוונתו הייתה מצוינת אבל הסלע, המוזכר בביטוי איננו אבן. זהו סוג של מטבע עתיק. חז"ל לימדו אותנו: "מלה - בסלע, משתוקא בתרי". כלומר: אם מלה אחת שווה ערך של סלע, אזיי השתיקה שווה שני סלעים (ולא שתי סלעים/אבנים). במלים אחרות: "סייג לחוכמה - שתיקה". הביטוי ההולם צריך היה להיות: "דברים כדרבונות". המקור: ספר "קהלת": "דברי חכמים כדרבונות; כמסמרות נטועים...דורבנות הם המסמרים התקועים בפרסות הסוסים. הכוונה היא לדברים חריפים וחזקים כמו הדורבנות בפרסות הסוסים, התקועים בחוזקה, כדי שהפרסות לא יזוזו ממקומם מחמת השחיקה בדהרות הסוסים.
 

hamlet3

New member
מילים כדורבנות

נו טוב...."דברים כדורבנות"....!!!!! אני חושב שאתה אומר דברי אמת, הויכוח שיש כאן הוא עתיק אני עד לו באלף וריאציות בפורום הזה, ויכוח של דתיים וחופשיים, אגב ויכוח דומה יתכן בינינו על כל במה ונושא שבו חופש האדם רצונו ויצרו וטבעו מתנגדים למצפון ההלכה\אמונה\וכו' וזה בסדר כאלו נולדנו, כאלו רצה אלוקים שנהיה, שוני זה מזה, שלוחים מאיתו לגזרות קרב שונות אף כי דומות. את דייקי הוא שלח (בעל כרחו ואפילו בלי ידיעתו והכרתו) אל שליחות ומסע בעולם חופשי וחילוני, אני לא שופט אותו , אני לא בטוח שהייתי יותר טוב מבחינה דתית ואמונית ממנו לו הייתי במקומו, ומאידך מבקש שהוא לא ישפוט אותי, ההכרה העצומה שיש לו בצדקת דרכו, אותה הוא משמיע בהוד והדר קולות וברקים היא תוצר של חינוך של ברכיו חונך, אני מניח שאין טעם בויכוח על דת ומונה, אם אתה מסכים ומוכן לקבל את הרעיון שבקבל עול אלוקי אז הדבר פשוט ונהיר, ואם לא , אזי אין דבר יותר פשוט מלהיות חילוני, הרי אם אתה מתעקש לראות את אלוקים בעינים אף אחד לא יוכל להראות לך אותו, את אלוקים לצערי, רואים היום רק בלב, ובפרט במצב שלנו. גם אני לא הייתי שמח לו היה אומר לי החבר שלי שאני רק בדיעבד בשבילו, מה שנחמן אומר הוא את האמת השכלית, שאלוקים חשוב יותר, שיש הרבה חושך במקומות כמו שלנו, (לא מתכון לפגוע) ורק מעט מעט אור, וכמה אמת ואור אצלו, אמנם הוא ברא את החושך שלי , הוא רוצה אותי כגיי בחיי אלו, וזו חידה שהוא חד לי, הוא כאילו אומר : "בני , כיצד תלך בעולם זה עם טבע כמו שלך, תתעלם? - זה קשה, לפעמים יכאב , תהיה בודד. תשקע בזה ? האם כדאי, יש לבור הזה סוף? , תשלב בין השנים? תמצא חבר רק בשביל להחזיק את הראש מעל המים? זה שייך?- תחשוב בני" - כך אומר בורא כל הארץ " איך פותרים את החידה שלך" העולם מלא בחידות, ועל העלבון הגדול של להיות איתי רק בדיעבד..... במצב של ימינו כמה זוגות מקיימים זוגיות פתוחה, הרי האש נכבית בשלב כל שהוא, ואז בין אם אתה אומר לו ובין אם לא , אתה איתו רק כי בדיעבד, ואתה רוצה מסגרת, זה לא לכתחילה כי ההשתוקקות ירדה. דייקי גם אם זה לא אתה אבל תסכים איתי שיש כאלו. ואם כך..... אז פי כמה עדיף לומר שהסיבה שלי לבדיעבד היא בורא העולם. אבל שוב ענין של חינוך מוקדם והשקפה. אוהב אותך ואת כולם.......! אסור לנו לשפוט אף אחד, בפרט לא את עצמינו בינינו, אני שואל את עצמי מה ה' רוצה מאתנו, אין לי תשובה ברורה והחלטית, אבל דבר אחד קל לנו לקיים - לאהוב אחד את השני, לא לשפוט ! מי כמונו מבין אותנו, החלק של לדון לכף זכות של ואהבת לרעך כמוך כלפינו לא קיים בחברה, אלוקים מצפה לחלק הזה בבריאה, אנחנו יכולים לתת אותו. בברכה
 

Nחמן

New member
שוב אני מביע תודה מעומק הלב

גם הדברים שלך הם דברים היוצאים מהלב וחודריעם עמוק עמוק. לשם הבהרה אבהיר, ש"בדיעבד" לא הייתה כוונתי אל החבר. את החבר אני אוהב עד עמקי נשמתי. גם החיים המשותפים שלנו אינם בדיעבד אלא לכתחילה. רק עצם הבחירה בבן זוג ולא בבת זוג נעשתה בדיעבד מתוך אילוץ של התכונה המיוחדת לנו אך משבחרנו לחלו את חיינו עם בן המין שלנו, חובה להתייחס אליו במלוא הכבוד ואין בזה סתירה. ראה! את דיקיי אני מעריך ומוקיר לא בגלל מה שהוא אלא למרות משהו. ז"א לכתחילה אינני מסכים איתו אולם כיוון שזאת המציאות, אני חייב בכבודו ואני מכבד אותו לכתחילה ולא בדיעבד. כל מה שכתבת לגבי הבדלי החינוך בינינו מקובל עליי ללא עוררין. אולי גם דיקיי יקבל זאת? הלוואי! קבל שוב
חזק על דברים חמים ונפלאים שכתבת וכמו כולם גם אתה מוזמן לקשר אישי באמצעות מסרים, אם אתה מרגיש שיש בך היכולית לתרום תרומה הדדית לחיזוק הרעיון שבדברים שלך.
 

גנימדס

New member
"לקבל בשמחה את מה שאנחנו"

כך אמרת, ובאמת נראה מדבריך שאתה רוצה באמת ובתמים להיות שמח. להיות מרוצה מאושר. אבל אי אפשר לשמח מחסר ברירה. אי אפשר להיות שמח כי אתה חייב. התוצאה לא אותנטית ודי מזיקה. כמו כן השאיפה להיות עם בן זוג לא מתוך בחירה אלא מחסר ביריה, נשמעת כמו משהו מאולץ, שבהכרח לא יביא לתוצאה חיובית. לא סתם אתה מסתכל על הבינשיים הרוקדים, שמחתם אותנטית ושלמה, מגיעה ממקום אמיתי ופנימי- לא מספיק סתם לחייך לאנשים, צריך גם להתכוון לזה. לא מספיק למצא בן זוג- צריך גם לרצות לשמר עליו.
 

Nחמן

New member
ברוך הבא, גמינדס

למרות שכבר נפגשנו בעבר הרחוק באתר אחר וגם כאן אני זוכה לפגוש אותך מפיעם לפעם ושמח על כך. אז ככה: האם שמעת על מצוות "ושמחת בחגיך"? אם כן, כיצד אפשר לצוות על אדם דבר, שהוא איננו שלם איתו? היא הנותנת! על זה יש לשמוח, גם אם אנחנו לא שלמים. גם אם אין ברירה, חייבים לשמוח! "איזהו עשיר? השמח בחלקו". מי לא רוצה להיות עשיר?
 
למעלה