אני לא יודע אם
יש כאן מישהו שהיה ביותר חתונות ממני או אפילו עשירית ממני, ואני אומר לך ממרומי ניסיוני:
אין חתונות שמחות יותר מחתונות של "דוסים".
1. הצורך באלכוהול בחתונה מזכירה לי את אמירתו של יהונתן גפן כאשר שאל אותו עיתונאי
"יהונתן למה אתה שותה כל כך הרבה ?"
אז הוא ענה "אני שותה כדי שאתם תהיו מעניינים".
דווקא שמחה דוסית ללא אלכוהול הרבה יותר טבעית בעיניי ומגיעה [אצל החושבים] ממקום של חיבור נשמתי של שני בני אדם, להבדיל מחתונה חילונית שהשאלה השכיחה ביותר שנשאלת היא: "איך הייתה הכלה וכמה שמלות היא החליפה" כאילו שזה הדבר החשוב.
הייתי בכל כך הרבה חתונות במקומות הנוצצים ביותר בארץ שהחברים של החתן והכלה עושים קוק [לא אותי, את הלבן
] בשירותים, מתעלפים מאלכוהול, מקיאים, נרדמים ומעצבנים את כולם.
הרבה מאוד פעמים גם הופכים לאלימים מאוד, עד כדי פיצוץ של החתונה עצמה במקרים קיצוניים.
האם להגיש אלכוהול משובח כיד המלך ללא תשלום לאנשים שלא יודעים לשתות בחתונה זה צעד חכם? - אני כבר לא כל כך בטוח.
2. למה "רב שקר כלשהו ?"
3. אם את משתעממת כי יש הפרדה - משמע ההפרדה ככלי למיעוט התערבבות - עובדת!