"חתונה ספניולית"

רותי ב.

New member
../images/Emo42.gif על מנהגי חתונה

תוכל למצוא קצת פה -
בהפקה החדשה.
 

Sarika

New member
ועוד....

אני מצרפת קישור לאתר - ארכיון הסרטים היהודיים של סטיבן שפילברג, הכנס לקישור JEWISH COMMUNITIES ושם תכנס לקישור MUSIC OF SEPHARADI JEWS ושם תוכל לצפות בסרט מרתק על מנהגי היהודים הספרדים ובין היתר מציגים גם טכס ההכנות של הכלה והחתן לקראת החתונה, מומולץ!
 
אני כותבת מה שאני יודעת על שידוכים

וחתונות: לשדכנית קראו קזמנטרה. למפגש הראשון של בני הזוג קראו - אנטרביסטה. כל מה שנקנה לפני חתונה והיה מיועד לכלה - אשוגאר לסוכריות הלבנות והוורודות עם השקד בפנים- קראו אלקונפיטס לפני החתונה נהגו לקרוא לתופרת הביתה והיא היתה תופרת על בסיס יומי מלבד השכר היא קיבלה את כל ארוחותיה. למעמד זה היו מצטרפות כל מי שיכלה לתרום להספק גדול יותר - פשוט הפכו את האירוע לחגיגה בפני עצמה.או לרכילות במידה והאוכל שהוגש לא היה מספיק או לא איכותי. ולא רק בגדים תפרו אלא, סדינים , ציפות , ציפיות עם רקמה ותחרה. הזמנות לארועים כמו חתונה, בר מצווה נמסרו בע"פ כך שאת מי שלא כל כך רצו להמין הזמינו "קון לה מדייה בוקה" לחמות דראו אסחואגרה. וליחסים של הורי החתן והורי הכלה קראו קוסחוגראס המשך יבוא באם אוכל להשיג שוב מחשב.
 

Sarika

New member
חתונה לפי מסורת סלוניקי

דוד בוניס בספרו "קולות מסלוניקי היהודית" כותב על מסורת החתונה בקהילת סלוניקי - לפני החתונה היתה הכלה נוהגת לאסוף את חברותיה ובנות משפחתה לטקס שנקרא "לה לאב'אדורה די לה לאנה"= כיבוס הצמר שישמש להכנת מצעי החתן והכלה. הצמר שנקנה לאחר הגז הובא ל"קורטיז'ו'(חצר) של בית הכלה. הקורטיז'ו היתה חצר גדולה וסגורה שמסביבה גרו מספר משפחות. ביום המיועד התאספו הנשים בחצר וכיבסו את הצמר בעודן שרות שירי אהבה ונישואין. פמליה גדולה של נגנים וקרובי משפחה נושאי פמוטים עם נרות דולקים, הובילו את הכלה והחתן אל החופה. לאחר טכס הקידושין הסתגרו הזוג הצעיר בחדר כדי לקיים מצוות ייחוד שנקרא – "אל אינסיירו". ולבסוף החלה ההילולה ה"ג'אלגיס" (נגנים) הנעימו בכלי נגינה שונים והאורחים יצאו בריקודים "אה לה טורקה" (ריקודים מזרחיים).
 
והנה זיכרונות מחתונת אחותי

יש לי זיכרונות מארועי החתונה של אחותי הבחורה. בעצם היא הייתה היחידה שזכת לטכסים מסורתיים מכל אחיותי. אני לא יודע אם היה מעורב בענין שדכן. החתן המיועד היה קרוב רחוק של אבי והוא עבד בחנות שלנו כך שהכירו זה את זו. אבל אני זוכר שביום בהיר אחד הופתעתי כשלפתע הגיעו המון אורחים ותזמורת של כליזמרים. התברר לי שזאת מסיבת ארוסין של אחותי והשמחה הייתה רבה עם ניגונים וריקודים וכמובן כיבוד כיד המלך. אבל לפני הכל הרב בירך את הזוג ואני זוכר שהחתן-כלה אחזו ידים בתווך של ממחטה. לקח לי שנים להבין למה פתאום ראיתי כל כך הרבה סרטים עם הזוג המאורס! אז התחילה בבית קדחת של הכנות של ה"דותה". אמי ואחיותי עסקו ימים ןלילות בריקמת סדינים וכסתות, מפות ומפיות, וילונות וכסויי מיטה שנדמה היה כאילו מיועדים לצייד צבא שלם. כמובן שהיו ימים שהגיעה לביתנו "קוזיסתרה" (תופרת) ל"ג'ורנאל" (יום עבודה) וכל בנות הבית עזרו בתפירת בגדים וכל מיני דברים אחרים. צריך לזכור שאז היה נוג לתפור הכל בבית. אחרי כל ההכנות האלה היה יום אחד ששוב התאספו אורחים ובו הציגו את פרטי הדותה תוך הכרזה על ה"מוצר" ומספר הפריטים. אני זוכר שבאיזה פריט משהו, כנראה מצד החתן, ערער על הכמות שהייתה לדעתו פחותה מהמוסכם והיה ויכוח ואני לא יודע איך יושבה המחלוקת, אבל בסוף הכל הסתדר לשביעות כל הצדדים. שבוע אחרי כן התקימה החתונה בבית הכנסת המפואר "בית שאול" ונסענו בטקסי, דבר נדיר באותם ימים,ואחרי החופה חזרנו הביתה לחינגה עם תזמורת והמון אורחים.
 

rifka1

New member
ריגשת אותי - נשמע כ"כ חי. הזכרת לי

את הספורים שאמי היתה מספרת לנו, על המנהגים שם. ואנו היינו כל כך צמאים להאזין. בבית בארון היה מקום מיוחד למצעים ועוד.... הרקומים להפליא בציוריהם המיוחדים, וכל זאת היה מעשה ידיה של אמי. אמי התחתנה כאן בארץ לא עם בן עדתה, חתונה של חלוצים.
 

1רבידוש

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo7.gifיש לי שמיכה של אמא שלי ז"ל !

מלפני 78 שנים.אני שומרת עליה, כמו על בבת עיני! היו תופרים גם שמיכות פוך"דה אלגודון" הכל בתפירת יד . לפי הספורים של אמי ,מרגע שהבת נולדה היו מתחילים בתפירת הנדוניה! כך שיש לי למזכרת את כיסוי המיטה ,מבד לבן כולו רקום בידה של סבתי עליה השלום ומתחת שמו בד משי צהוב!וכל מיני מפיות רקומות .(ברודרי) אני נכנסת לאתר הלדינו מידי פעם, הבעיה שלי היא שתמיד אני מתרגשת מידי ,הזכרונות צפים ואני דומעת בקלות!
 

אסטרלו

New member
../images/Emo140.gifבואנה ב'ינידה רבידוש

בואי להתרגש איתנו כל הזמן. לסבתי היו חפצים נפלאים נדירים: כיסויי מיטה, מפות רקומות ועוד דברים יפים. לצערי עם מותה נמכרה כל תכולת הבית כי אז חשבנו שזה ישן, לא מודרני וקשה לתחזוק. היום כולנו מצטערים על כך, במיוחד על ה"ספט" SEPET שזו מין תיבה עם מכסה חצי עגול (כמו תיבות שודדים...) שם אכסנה את כל החפצים היפים.
 

רותי ב.

New member
איזה שרשור מדהים

וכמה הרבה חומר נאסף פה בשביל מוני ארמוזה. מרתק הכל.
 

מירי88

New member
|דיאה בואנו אה טודוס .היום יש מפגש

באוניברסיטת בר אילן "לו קדיזה מי מוזאר".תודה רבה ל sarikaשבזכותה נרשמתי .
 

רותי ב.

New member
שריקה ומירי

דיווחים על איך היה וכו', בבקשה. לטובת כל מי שלא יכול להגיע
 

may55

New member
ההבדל בין חתונה של אז והיום

גם היום קיימים טקסים כאילה ואחרים מעל החיים היהודי
 

tsiporganeden

New member
מוני איזה תיאטרון יש בראש העין?

קשה לי להאמין שתיאטרון לאדינו????
 
למעלה