והנה זיכרונות מחתונת אחותי
יש לי זיכרונות מארועי החתונה של אחותי הבחורה. בעצם היא הייתה היחידה שזכת לטכסים מסורתיים מכל אחיותי. אני לא יודע אם היה מעורב בענין שדכן. החתן המיועד היה קרוב רחוק של אבי והוא עבד בחנות שלנו כך שהכירו זה את זו. אבל אני זוכר שביום בהיר אחד הופתעתי כשלפתע הגיעו המון אורחים ותזמורת של כליזמרים. התברר לי שזאת מסיבת ארוסין של אחותי והשמחה הייתה רבה עם ניגונים וריקודים וכמובן כיבוד כיד המלך. אבל לפני הכל הרב בירך את הזוג ואני זוכר שהחתן-כלה אחזו ידים בתווך של ממחטה. לקח לי שנים להבין למה פתאום ראיתי כל כך הרבה סרטים עם הזוג המאורס! אז התחילה בבית קדחת של הכנות של ה"דותה". אמי ואחיותי עסקו ימים ןלילות בריקמת סדינים וכסתות, מפות ומפיות, וילונות וכסויי מיטה שנדמה היה כאילו מיועדים לצייד צבא שלם. כמובן שהיו ימים שהגיעה לביתנו "קוזיסתרה" (תופרת) ל"ג'ורנאל" (יום עבודה) וכל בנות הבית עזרו בתפירת בגדים וכל מיני דברים אחרים. צריך לזכור שאז היה נוג לתפור הכל בבית. אחרי כל ההכנות האלה היה יום אחד ששוב התאספו אורחים ובו הציגו את פרטי הדותה תוך הכרזה על ה"מוצר" ומספר הפריטים. אני זוכר שבאיזה פריט משהו, כנראה מצד החתן, ערער על הכמות שהייתה לדעתו פחותה מהמוסכם והיה ויכוח ואני לא יודע איך יושבה המחלוקת, אבל בסוף הכל הסתדר לשביעות כל הצדדים. שבוע אחרי כן התקימה החתונה בבית הכנסת המפואר "בית שאול" ונסענו בטקסי, דבר נדיר באותם ימים,ואחרי החופה חזרנו הביתה לחינגה עם תזמורת והמון אורחים.