חתונה... כן, או...

פרסאוס

New member
חתונה... כן, או...

הייתה כתבה ב Ynet על חתונות. כתבה משעממת ושטחית יותר מדיקט. מה שכן, התגובה הראשונה הניבה דיונצ'יק מעניין שבא לי להרחיב. אני בהחלט לא רואה את הצורך בחתונה ככלי למשהו ויעידו על כך הגרושים הבוגדים והנבגדים. כמובן שאני לא מסכים ש "חתונה היא הדרך של הנקבה להביא את הזכר האומלל לעשות לה ילדים". אני מאמין שילדים אפשר לעשות בלי שום קשר לטבעת והם אפילו חוקיים למהדרין (לאור השאלות שראיתי כאן בזמן האחרון אני חש צורך להסבר יתר...) אהבה ומחויבות? אין שום קשר לנישואין. גם התגובות לעניין היו שטחיות לחלוטין. האם הטבעת כופה על בן הזוג לעזור בעת משבר? בולשיט. או שהוא כזה או שלא. האם הטבעת תחזק את האהבה? שוב בולשיט, ויעידו על כך כל הגירושין והבגידות. אז לאלו מאיתנו (=מכם...) שהדת אינה נר לרגליהם יש משהו בחופה? לבד מזה שעכשיו אומרים אשתי,בעלי, יש עוד משהו? נשואים בוגדים לא פחות (וסביר להניח שיותר) מרווקים... האלימות במשפחה גואה יותר אצל הנשואים מאשר אצל אלו החיים בחטא, לפחות לפי החדשות. מכר גרוש שלי, אדם בעל נימוסים ללא דופי וככלל אחד האנשים הרגועים יותר, ציין בפני, כי למרות שהוא וגרושתו חברים טובים כעת, הר שבעת הגירושים הכל התנהל בצורה מלוכלכת בלי חברים ועם עורכי דין מחרחרי מדון... איפה הפיתוי להתחתן? גם לאישה וגם לגבר? בהנחה של ענייני הממון מוסדרים לפני, למה אתן רוצות להתחתן? וכנ"ל לגברים, למה אתם רוצים להתחתן?
 
אתה יוצא מנקודת הנחה שגויה..

אתה שואל פה בפורום הזה איפה הפיתוי להתחתן???? הרי רובינו כאן נגד..
לפי דעתי? נישואין הוא מוסד שהומצא בימי קדם, כשנשים היו תלויות לחלוטין בגברים לפרנסה, כשגברים רצו למנוע מנשים להתרועע עם גברים אחרים על מנת להבטיח שצאצאיהם שלהם הם ולא של אחרים. מוסד הנישואין על החוזה שלו (ביהדות = כתובה) התאים לימים ההם. היום, כשנשים יכולות שלא להיות תלויות בגברים לפרנסתן, כש"חתונה" אינה פלומבה קשיחה שתבטיח "נאמנות" גם אם כפויה, אין שום סיבה "להתחתן" על פי חוזה שהתאים לימי קדם. היום, אם רוצים לקיים חיי זוגיות בבית משותף צריך רק חוזה עכשוי מעודכן. לא מעבר לזה.
 

פרסאוס

New member
בתור אחת נשואה+

אולי צריך לחדד את השאלה ולומר מה היה הפיתוי להתחתן אם איננו עוד...
 
נורא פשוט -

הייתי מתוכנתת לכך על ידי ההורים שלי. המסר היה: צריך להתחתן. תמצאי לך מישהו ותתחתני איתו. זוהי ההתנהלות התקינה של החיים. בלי זה את כאילו פגומה. משהו לא בסדר.
 
אז..

את מוצאת מישהו שאת מרגישה טוב איתו, שאת חושבת שאיתו זה ילך טוב, העסק הזה של להקים משפחה ואת הולכת על זה בלי לחשוב יותר מידיי. ואת אוהבת אותו וחושבת שזה הביטוח שלך בחיים כי אתם אוהבים אחד את השני ולכן לכם זה יצליח יותר. ואף אחד לא לימד אותך שהאהבה הזו לבדה לא מספיקה. ... וכו וכו וכו.
 

אורמור

New member
איכשהו דומני שעד היום

קיים איזה דפוס דפוק שעל פיו האישה מבקשת להיות נשואה והאיש נעתר בשלב כלשהו אולי כשנמאס עליו משהו או כשגילו מעפיל והלחץ מהאמא הפולניה גובר, נשתרשה לה איזו תפיסה שאם "תפסת" בעל-את תקינה בדיוק כפי שזיגי ציינה, לי אישית נדמה שיש משהו שמרפד את הקן בשכבה (אולי פאטה מורגנה) של ביטחון לטובת הגוזלים לנישואין יש איזה ריח של קביעות, אולי ככה הורגלנו לחשוב טוב תאכל'ס מה הסיפור איתך? מצאת מישהי ראויה? יאללה תתחתן (למה שרק אנחנו נסבול) ובעזרת השם תתגרש כמו כולם בעוד כמה שנים... (אם היה ספק אז צחקתי...<עם חצי מה שמו בפנים>) ושבוע טוף על ראש כולם אור
 

פרסאוס

New member
כבר אמרתי שהמצב שאתחתן

תלוי ניירת... רק כדי לקבל/לתת אזרחות מעבר לזה, אני לא רואה שום הגיון בשגעון. ואני בנאדם הגיוני
 

אילה68

New member
האם אכן מוסד הנישואים פשט את הרגל?

כשהייתי צעירה ותמימה האמנתי שמי שלא מתחתן צריך ממש לרחם עליו... (זה נפוץ במיוחד בקהילה הדתית) היום אחרי 15 שנות נישואים אני מבינה שלהתחתן מתוך אהבה זה אכן חסר משמעות. הנישואים קיימים כדי לשמור על הסדר החברתי. לא יעלה על הדעת שילדו ילדים לכל מי שמתחשק ויהיה בלאגן... אבל אם כבר הבאתם ילדים לעולם, התגרשתם, אני לא רואה שום סיבה בעולם להתחתן שוב. עדיף לגור ביחד ללא שום "מחוייבות כתובה".
 

מציץ

New member
השאלה אינה אם כן או לא

אלא.... למה לא. בינתיים התחתנתי פעמיים כאשר הסיבה היחידה היתה שהן רצו מסיבותיהן הן,ולי לא היה אכפת כלל.עצם הטכס,התעודה או איך שלא תקראו לזה..... לא שינה לי במאום.במקרה הפחות מוצלח אפשר להוסיף לפרידה עוד טקס,טקס גירושים שגם הוא משעשע ועשוי להיות שמח למדי. הרי מבחינה חוקית אין שום הבדל..ולהתגרש תמיד אפשר.
 
למה לא? - זה פשוט.

כי חוזה טוב ניכר לא רק בתועלת ההדדית הצומחת לשני הצדדים המתקשרים כי אם גם באפשרויות ובדרכי היציאה ממנו. והחוזה הדתי נותן המון כוח לצד שלא מסכים להיפרד. כל כך הרבה כוח.. עד שהוא יכול בקלות למרר לשני את החיים.
 

מציץ

New member
תאמיני לי זיגי

לא בעיה, שוחד של כמה מאות שקלים והעניין פתור. לחילופין..... סרבני תשלום שוחד יכולים לאיים על הדיינים איומים מרומזים,לא ברורים ודו משמעיים. זה עובד. האשה גם יכולה להביא שני גברים עדים שראו אותה שוכבת עם אחר או איתם עצמם. כמעט תמיד הגט ינתן בו במקום לפני שהבעל יבין בכלל מה קורה.
 

זמירית1

New member
יא מציץ

מזמן מזמן לא שמעתי ממך, מקווה שהכל בסדר פשוט התעופפת,,,,,,,,,,, נעלמת.
 

אטיוד5

Active member
טבעם של אנשים שהם חיים בקהילות

וגם טבעם של אנשים שהם חיים בזוגות. וגם טבעה של הקהילה/חברה/מדינה לתת גושפנקא חוקית לחיי זוג שכזה. לגושפנקא הזאת קוראים נישואין. זאת הכרה של הקהילה במעמדו הזוגי של הצמד. הצורך להכרה/גושפנקא הוא בדרך כלל הדדי. גם הקהילה וגם הזוג הנישא מעונין בה. מעבר לזה אין כלום, כמו שציינת.
 
הפיתוי? לא ממש קיים-הסקרנות יותר...

ההבטחה של "מלכה ליום אחד", "מלך ליום אחד", עושה את הקונספט לקוסם משהו. גדלנו על ברכי זה, על חלום השמלה הקצפתית, על זר הפרחים הנלווה. מי שמדברת...נעם לי בפעם הראשונה, אז עשיתי שחזור כמעט זהה.... ומה שלומך אתה פרסאוס?
 

פרסאוס

New member
למרות שלא רצית!

ושחזרת בכ"ז. ואני זוכר שטענת שלא תהיה פעם שנייה... כנראה never say never
 
טענתי ועדיין טוענת שזה סתם פאס...

טירחה מיותרת, כאב ראש טורדני, מסיבה שחולפת לאחר 3-4 שעות ואתה מרגיש בקיומה/את מרגישה בקיומה רק לאחר שיורדת הפריזורה/הנעליים המעיקות. ולמה בכל זאת אצלי פעמיים?! מטעמי דת, לא שלי, שלו ושל הוריו, ואומר עוד קלישאה שאתה לא תאהב לשמוע/לקרוא-"כשמתחתנים מתחתנים גם עם המשפחה".
 
לא יודעת,

הקטע הזה של מלכה ליום אחד מעולם לא קסם לי, רק העיק עליי.. אלא ש.. כילדה טובה ירושלים לא יכולתי להתחמק ממה שאמא שלי כל כך ציפתה לו. ואני גם לא יכולה לשכוח את אכזבתה של אימי ז"ל כשבחרתי פרח כקישוט לשיער במקום את הכתר שהיא בחרה לי.
 
למעלה