חתול נושך..מה עושים?

בירוס

New member
אני חדש בתחום החתולים, אף פעם לא היה לי אחד.
מצאתי חתול על עץ לפני כשבועיים. ולקחתי אותו אלי לאימוץ.
הוא זכר בן כחצי שנה עדיין לא מסורס.
הוא מאוד מופרע ונושך חזק את כפות הידיים והרגליים בלי הפסקה , אי אפשר לגעת בו רק כשהוא בדרך לישון הוא נהיה רגוע נותן ללטף.
איך אפשר ללמד אותו להפסיק לנשוך?
הפחד שלי שהוא יגדל והיה אגרסיבי עד כדי כך שאני כבר אפחד ממנו.
לא יודע איך להשתלט עליו.
בנוסף מצאתי עוד חתולה קטנה וגם אותה אימצתי היא בת כחודשיים, נקבה.
החתול השני כל הזמן מציק לה ורודף אחריה עד שהיא מתעצבנת ממש.
הוא מציק לה גם כשהיא הולכת לעשות צרכים.
איך גורמים להם לחיות בשלום?
או שהם פשוט משחקים ואני לא מבדיל.
אשמח מאוד לעזרה .. תודה רבה 🙏🏼
 

Yukita

Active member
מנהל
קודם כל - ברוך הבא לעולם החתולים המופלא!

כפי שאתה מגלה, לכל אחד יש אישיות משלו. אם הבנתי נכון ממה שכתבת, החתול הזכר אצלך כן ידידותי בעיקרו וכן מאפשר ליטופים, פשוט רוב הזמן הוא מאוד אנרגטי. כתבת שהוא בן חצי שנה בערך - זה גיל אנרגטי מאוד. ברוב המקרים אנשים מגלים שגורים עוברים קפיצה ברמות האנרגיה מסביבות גיל חודשיים וחצי- שלושה חודשים ונשארים ברמות אנרגיה גבוהות מאוד עד לגיל שנה - שנה וחצי (הגילאים לא חקוקים באבן, יש בהחלט גיוון בנושא). מדובר בתקופה שבה החתול צעיר, גדל במהירות, וזו גם התקופה הפעילה ביותר בחיים שלו. הוא רוצה לרוץ, לקפוץ, לשחק, לצוד. משום כך בגילאים האלה מומלץ מאוד פחות לנסות לחבק וללטף (אלא אם כן החתול רוצה - ציינת שיש מצבים שהוא כן רגוע ומקבל את הליטופים בשקט) ומומלץ יותר לשחק במשחקים אנרגטיים - משחקים תלויים על חוט, כדור שאתה זורק והחתול רודף אחריו ותופס אותו, דברים כאלה. מה שלא מומלץ זה לשחק עם הידיים, כי החתול פשוט יראה בזה משחק ציד.

חתולים במצב טבעי גדלים בתוך שגר עם אחים ואחיות, ומשחקים איתם במשחקי ציד באופן שהוא אגרסיבי מדי לעור של בני אדם. כמו ילד בגן שלומד מתוך התנהלותו בתוך חברת הילדים מה מותר ומה אסור, מתי ילדים אחרים יכעסו עליו או יתרחקו ממנו עקב אגרסיביות יתר ומתי ישחקו איתו, גם גור החתולים לומד את הדברים הללו במשחק. אמא חתולה גם יודעת איך להחזיר כאפה ולעצור את האגרסיביות בדיוק במידה הנכונה באופן שאנחנו, בני האדם, לא יודעים ולא יכולים לעשות. עברתי את השלב הזה עם חתולים רבים, ומה שאוכל לומר לך הוא:

(א) השלב הזה עובר. אולי לא נראה לך ככה עכשיו, אבל בשלב מסוים החתול מתבגר, "מתיישב בדעתו" ונהיה קצת בטטה.
(ב) כל זמן שהשלב הזה נמשך, עדיף להתרכז בהפעלות ולא בחיבוקים.
(ג) מנסיון, כלל לא משנה אם תהיה הטיפוס "המחנך" שכל הזמן גוער ומקפיד או שפשוט תחכה לשלב הזה לעבור. הוא יעבור בכל מקרה והוא יעבור כשהחתול יעבור אותו, ולא בגלל שום דבר שאתה תעשה.
(ד) למרות האמור בסעיף ג' לעיל זה לא אומר שעליך לסבול פציעות. פשוט הורד אותו ממך (או אם הוא מתעקש לתקוף אותך סגור אותו בחדר אחר) עד שיבין שאתה לא משתף פעולה. בכל מקרה - אל תניף מולו אצבע באזהרת "לא!" או תנופף בידיים מולו בשום צורה כי התוצאה תהיה הפוכה - הוא יראה מטרה לזנק עליה.
(ה) יש סרטוני יוטיוב, my cat from hell, שהם מאוד שימושיים עבור מי שעדיין לא מכיר שפת גוף חתולית ואיך להתנהל בצורה שמרגיעה יותר את החתול. מדובר במשהו חינמי לגמרי, ודי משעשע, לצפות בו באינטרנט. תוכל ללמוד מהסרטונים הרבה על איך שפת הגוף שלך משפיעה על החתול ואיך ארגון נכון של הבית יכול לעזור לפרוק אגרסיות של חתול ולסייע לרגיעה. כל הדברים הללו יעזרו קצת גם מול הגורה הקטנה יותר - שכרגע סובלת בעיקר מזה שהיא לא באותו גיל כמו הגדול ולכן מה שבין בני אותו גיל הוא משחק בשבילה זו אגרסיביות קצת חזקה מדי. בגדול, אם היא מתעצבנת ומגיבה זה בסדר כי היא צריכה להראות לו שהיא כועסת ולהרחיק אותו. אתה לא תוכל לעשות זאת במקומה כל הזמן. עם זאת, חלק מהעצות בסרטונים נוגעים לארגון החלל - כל מיני מחבואים שאפשר להכין למשל מארגזי קרטון, מדפים לקפוץ עליהם לגובה - ואלו דברים שיעזרו לשני החתולים לחלק ביניהם את המרחב בצורה טובה יותר. אצלי בבית יש חמישה חתולים. הם לא כולם אוהבים זה את זה, אבל כל אחד מצא את המקומות בבית המועדפים עליו כך שמריבות הן דבר נדיר והחיים מתנהלים בשקט. צריך סבלנות (אצלך הם עדיין צעירים מאוד) וצריך קצת לספק מקומות מחבוא וטיפוס, אבל זה מסתדר בסוף.
 

מילי08

Well-known member
גם לי היתה כזו. זה באמת עובר להם (לפחות חלקית) עם הגיל אבל חשוב לא לעודד אותם אלא להפסיק ולהזיז את היד מיידית
 

אלישבע777

Well-known member
כתבו כאן עצות טובות ואוסיף מהניסיון שלי. היה לי חתול שמדי פעם נשך קצת יותר ממה שהייתי מוכנה לסבול. לימדתי אותו שזה כואב לי על ידי השמעת קול בכי וגם נזיפה. קול בכי מזכיר יללה של חתול סובל והנזיפה היא כדי שיידע שאני רצינית.. לא כל חתול, יודע שזה כואב לנו, כי הם נושכים זה את זה גם כדרך משחק וגם כדרך שליטה ( בעיקר בין האימא לגורים ובין האחים בינם לבין עצמם), ואז צריך ללמד אותם, שגם נשיכה חלשה מכאיבה ואסורה. בסוף הוא למד, אם כי מדי פעם התפלק לו... לא פעם היה מגרגר בליטוף וכשהייתי מפסיקה היה נוהג לנשוך, אולי כעונש על כך שהפסקתי ללטפו. לכן הייתי צריכה להיות מאוד זריזה בתום הליטוף.
עצה נוספת, תקרא את שפת החתול. פעמים רבות הם רומזים לנו על הנשיכה העתידית! לא תמיד חתול אוהב מגע ולפעמים רוצה להיות לבד. לא לכפות עליו מגע כשהוא אינו רוצה בו. תנסה לנגוע בחתול, וללטף אותו וגם לתת לו מזון או חטיף, לשחק איתו, לשיר לו שירי הלל - רק כשהוא רגוע ומתנהג יפה. ולהיות עקביים בכך. אם הוא נושך או מתפרע - "לבכות", לנזוף וללכת משם. לא לתת לו חיבוק ולא לבקש ממנו להיות נחמד. פרסים - נותנים רק למי שמגיע!
כן בהחלט יתכן שהחתול יישאר נשכן. יש כאלה. גם אז, יתכן שבעתיד הוא יבוא אליך לקבל ליטופים והוא יקבע את הזמן לכך, ולא אתה. יתכן שעם הגיל הוא יתמתן, אבל אין לנו זמן לחכות שנים. לכן חשוב להתחיל בחינוך כבר עכשו ולהיות עקביים.
 

בירוס

New member
תודה רבה לכולם 🙏🏼
בהחלט נתתם לי נקודות של תקווה, אני פשוט הגעתי לעולם של החתולים ללא כל ידע.
אני קצת מצליח להשתלט על המצב כבר לא משחק איתו בידיים והוא פחות נושך האמת. אני לא נותן לו יד לזה.
אבל משהו שאני באמת לא יודע להתמודד איתו זה שהוא מציק הרבה לחתולה הקטנה.
אני לא יודע אם זה אגרסיביות כבר או שככה הם משחקים, הוא כבר עשה לה פצע קטן באוזן, היא ממש סובלת ממנו.
במקרה הזה איך משתלטים על המצב? זה נכון שאני לא יכול כל היום לרדוף אחריהם ולהפריד כל היום אבל היא ממש קטנה.
מה נכון לעשות במצב כזה?
לתת להם להמשיך בשלהם או להפריד אותם לחדרים?
ברגע שהוא רואה אותה הוא פשוט לא מניח לה.
אפילו כשהיא נכנסת לארגז חול.
מה נכון לעשות?
ואני מודה שלפעמים שאני מכניס אותו לחדר כשהוא עובר גבול הבכי שלו שובר אותי ואני מוציא אותו.
 
נערך לאחרונה ב:

*אחת

Member
תודה רבה לכולם 🙏🏼
בהחלט נתתם לי נקודות של תקווה, אני פשוט הגעתי לעולם של החתולים ללא כל ידע.
אני קצת מצליח להשתלט על המצב כבר לא משחק איתו בידיים והוא פחות נושך האמת. אני לא נותן לו יד לזה.
אבל משהו שאני באמת לא יודע להתמודד איתו זה שהוא מציק הרבה לחתולה הקטנה.
אני לא יודע אם זה אגרסיביות כבר או שככה הם משחקים, הוא כבר עשה לה פצע קטן באוזן, היא ממש סובלת ממנו.
במקרה הזה איך משתלטים על המצב? זה נכון שאני לא יכול כל היום לרדוף אחריהם ולהפריד כל היום אבל היא ממש קטנה.
מה נכון לעשות במצב כזה?
לתת להם להמשיך בשלהם או להפריד אותם לחדרים?
ברגע שהוא רואה אותה הוא פשוט לא מניח לה.
אפילו כשהיא נכנסת לארגז חול.
מה נכון לעשות?
ואני מודה שלפעמים שאני מכניס אותו לחדר כשהוא עובר גבול הבכי שלו שובר אותי ואני מוציא אותו.
לדעתי אם הוא לא נותן לה בכלל מנוחה, צריך להפריד ביניהם ולספק לו תעסוקה וגירויים בחדר הנפרד. אח"כ להפגיש ביניהם בזמנים קצובים עם גירויים אחרים ובהשגחה. ואת הפצע שלה צריך לבדוק. הוא עלול להזדהם.
ולגבי התקיפות של החתול - כשהחתול שלי היה גור הוא כל הזמן היה תוקף אותי בידיים וברגליים, ממש לא היה נותן לי לשבת. חינכתי אותו עם הזמן וגם הגיל עשה את שלו. כשהוא היה תוקף אותי, הייתי "מייללת" בפיץ' גבוה, ואז קופאת ומנתקת מגע. יחד עם "לא! לא!" תקיף, זה עשה את שלו. גם היום לפעמים הוא תוקף אותי בידיים בעת משחק, במקום את הכדור או את הבובה או מה שזה לא יהיה, ואז מיד נגמר המשחק.
 
למעלה