חתול בשק, עפר ואבל

[רמץ]

חתול בשק, עפר ואבל

לפי מו"ד 3, קוסם או מכשף שהפמיליאר (familiar או יציר-סוד, כפי שתורגם) שלו נהרג או שוחרר מתפקידו, סובל מהפחתה כאובה של 100 או 200 נק"נ לכל דרגת מטיל (תלוי בהצלחה בגלגול חסינות ד"ק 15). למקרה ההפוך, לעומת זאת, אין כל התייחסות. אז מה קורה לפמיליאר כשהאדון מת? האם הוא נעלם לו? - מתפוגג... האם גם הוא סובל משוק מטאגיימי לקב"פ שלו? האם הוא מאבד בהדרגה מתבונתו וחוזר אט אט להיות חיה רגילה? או אולי זה קורה באחת - שינוי טמפלייט פתאומי עם נשימתו האחרונה של הקוסם המנוח... אולי שום דבר לא קורה לו, והוא ממשיך לבכות את אדונו ולהנחות באנחה את השוליה החדש. אולי גם הוא מת מייד - או תוך זמן קצר... מה דעתכם?

 

[0Pandemonium0]

האמת שאני לא מבין כל-כך במו"ד, או

בשום דבר אחר, לצערי, אבל אני חושב שזה תלוי במלווה (אני מעדיף את זה על יציר סוד או פמיליאר

), נה? אם זו חיה שהוקסמה, הקסם מתפוגג. אם הקוסם זימן אותו ממישור אחר וכבל אותו לשלנו, אז הרי ברגע שמת הקוסם "מת" גם הקסם, והמלווה חוזר למישור שלו. בכל מקרה, רק רציתי לשאול: מה זה, לכל הרוחות, קב"פ?

 

[רמץ]

זהו - שזה לא לגמרי ברור...

הפמיליאר של מו"ד מנסה ללכוד כמה קונספטים בבת-אחת: הפמיליאר, אם הבנתי נכון, הוא חיה רגילה - שזומנה - והיא גם באיזשהו אופן שלוחה מנטלית/רוחנית/מהותית/ווטאבר של הקוסם והיא גם חיה קסומה. במוד"מ היה לחש בשם summon familiar - אני צריך לבדוק איך תרגמו אותו - שהיה מין לחש חד-פעמי כזה ובעצם היה טקס זימון בן 24 שעות. במו"ד3 מתואר תהליך דומה אלא שהוא אינו מופיע כלחש אלא כיכולת ייחודית למכשף ולקוסם. קשה, אם כן, לקבוע בדיוק מה האופי האמיתי של זימון פמיליאר ומה קורה לו כשהקוסם מת. בנוגע לתרגום, יש בעיה עם "מלווה" מכיוון שהוא "תפוס" כבר ע"י ה-animal companion של הדרואיד והסייר (כמו הרבה כפילויות אחרות במו"ד, "זה אותו דבר רק ש... - החלטנו שלא"). קב"פ = קוביות פגיעה. המקבילה של דרגה בקרב מפצלות (או חיות). כמו ששחקנים שעולים בדרגה מקבלים תוספת של קוביית פגיעה לנק"פ (נקודות פגיעה) שלהם, כך גם מפלצות שמתחזקות מקבלות תוספת קב"פ לנק"פ שלהן. במילים אחרות: "זה אותו דבר כמו דרגה רק ש... - החלטנו שלא".

 

[Nihau]

תחת הנחייה שלי פמיליאר לא היה מת

מבחינתי פמיליאר (בניגוד למלווה) הוא יצור קסום תבוני בפני עצמו ותכונותיו המיוחדות לא נובעות מהקוסם עצמו פרט לתוספות קטנות. אם הקוסם של הפמיליאר מת היצור הקסום יכול לבחור מה לעשות. להשאר בעולם\ארץ\מימד של הקוסם, לחזור לעולם\ארץ\מימד הבית, ללכת למקום אחר עליו יודעים רק פמיליאר שקוסמיהם מתו או סתם לטייל בעולם ולקנות מזכרות לנכדים. מבחינת התבונה והיכולות הפמיליאר ימשיך להיות יצור קסום אבל היכולות המיוחדות שניתנו לו כתוצאה של הקשר הייחודי עם הקוסם יאבדו- לא יכול להטיל לחשים מעבר ליכולת הטיבעית שלו, יתכן ואולי גם לא יוכל לתקשר. בתלות בגורם מותו של הפמיליאר ובתזמון (לאחר יום מהזימון או לאחר 100 שנים- יש הבדל במידת ההקשרות והתלות ההדדית) הפמיליאר יכול להחליט מה לעשות- לנקום את מותו של הקוסם, לעבור להיות הפמיליאר של הנכד השלישי שאתמול נולד, לטייל בעולם וללמד פמיליארים\קוסמים אחרים את העבודה, ללכת לגדל משפחה של יצורים קסומים תחת הדוקטרינה של רוצים\לא רוצים להיות פמיליארים בעתיד וכו.

 

[רמץ]

יגעת ומצאת - כנראה שיש לך ספר הרחבה

טוב. זה כנראה לא היה אחד מהשרשורים המעניינים, אבל אם כבר הצגתי את הבעיה, ראיתי גם צורך להציג את הפתרון - שנמצא בספר ההרחבה (הבכלל לא רע יחסית לספר הרחבה) Tome and Blood. אז הפמיליאר אכן סובל משוק מטאגיימי לנק"פ שלו ולמיומנויות, אבל שומר על שאר התכונות שלו כאילו היה לו אדון בדרגה נמוכה ב-2 משל אדונו המנוח (מינימום 1). אם האדון חוזר לחיים - המצב שב לקדמותו מיידית.

 

[ogmios]

[לא משחק מו"ד]

Tome and Blood לא נחשב deprecated במהדורה 3.5? או שאני מתבלבל עם עוד אחד מעשרות ספ-רי ההרחבה עם השמות הדומים?

 

[רמץ]

לא יודע מה אומרת דעת הקהל...

אני רק יודע להגיד לך שרוב ההרחבות שנתקלתי בהן אכן ראויות לגנאי ודוקא את זאת די הוקרתי. לא שאין בה הפלצות - ...במיוחד באזור מקצועות היוקרה, אבל כן מצאו-חן בעיני הכשרונות והפמיליארס. את חפצי הקסם שם לא בדקתי, אבל כמה אפשר כבר לפשל איתם? בהשוואה לספר ההרחבה על הדרו, למשל, מדובר באוצר של ממש.

 

[ogmios]

השאלה לא הייתה על (חוסר) האיכות שלו

אלא על הרלוונטיות שלו בעולם של מו"ד 3.5 - דומני שהוא יצא בתקופת מו"ד 3, והוחלף מאז בספרים חדשים, לא?

 

[The Evil Rabbit]

כן, אתה צודק.

 

[ogmios]

תודות.

 

[רמץ]

אה. לא ממש שמתי לב.

לא שזה עושה איזשהו הבדל... מלבד הסינרגיות של המיומנויות, פתיחת כל המיומנויות לכל המקצועות, שינוי המקצוע המועדף של ננסים לפייטנים (מסיבה לא ברורה) וכמה שיפוצים לסייר - אין ממש הבדל בין 3 ל-3.5. לא שאני שמתי לב, בכל אופן.

 

[הבלש חסר הבית]

יש עוד המון שינויים

כל אחד קטן לכשעצמו, אבל ביחד הם יוצרים משחק אחר, ועשויים לגרום לאי-תאימות משעשעת למדי בין מי שקרא את ספר הכללים של המהדורה הישנה יותר לבין מי שמשתמש בספר החדש. למה הפייטן הוא מקצוע מועדף לננס? מפני ש"פייטן" הוא גם מי שמנעים בקולו בזמירות דתיות בבית הכנסת - זה מקובל בעיקר בעדות המזרח, ופייטנים ידועים כמו משה חבושה אף חברו ללהקות מוסיקת-עולם ומוסיקה אתנית הפועלות בארץ (הברירה הטבעית, למשל, אם אני לא טועה). אם תצרף את פריט המידע הזה לכך שהננס שבתמונה של כל הגזעים בתחילת הספר נראה כמו תימני קטן החובש כיפה גדולה, הכל נהיה ברור.

 

[Serpent Axis]

ודייק

ה"זמר" שמנעים בקולו בזמירות דתיות נקרא חזן. שזה תת-מקצוע של הפייטן, בדרך כלל משמש לחפיפה עבור כמרים בהכנה. במקרה היה לי סבא-רבא שהיו לו כמה דרגות במקצוע הנ"ל. אבל אני לא תימני - אני חצי עיראקי (לשם השעשוע, תנסה לחשוב שאמרתי שאני "חצי-אלף" או "חצי-גמד" או משהו מגוחך כזה).

 

[הבלש חסר הבית]

פייטן וחזן הם שני דברים שונים

 

[רמץ]

בגלל אנשים כמוך שינו את זה לטרובדור

ואני אומר - אם התרגום הישן (והטוב) כל כך מפריע, אז למה לא 'בארד' וזהו. אבל עם קצת חפירה בארכיון אפשר למצוא את הדיון/ויכוח הלוהט בנושא כשעוד היה טעם (לכאורה) להתווכח. כן. אני מריר. תהרגו אותי.

 

[הבלש חסר הבית]

המילה בארד קיימת בסלנג העברי

ככינוי לאדם קר רוח ואדיש. אאל"ט זה הגיע לסלנג העברי מהסלנג המרוקאי.

 

[רמץ]

../images/Emo110.gif הסלנג של איזה דור?

 

[הבלש חסר הבית]

תקרא את "לילה אחד באוקטובר הבודד"

של זילאזני - ספר מומלץ באופן כללי, ובין היתר יש שם קטע נחמד עם סנאי שרוצה לחזור להיות סנאי רגיל אחרי שנים כפמיליאר.