חשש

[nona12129]

חשש ../images/Emo7.gif

לא יודעת למה, החשש רודף אותי. אני מקרה מיוחד!! כל שמן\ה אומרים לעצמם שאם הם ככה? זה סוף העולם! אצלי זה ממש לא ככה, יש לי הרבה חברים ואני ממש מקובלת בחברה עצמה, הם מקבלים אותי כמו שאני, שמנה. הבעיה היא, שאני חוששת! כי פתאום בזמן האחרון, הם כאילו מתרחקים ממני [טוב, אולי אחת מהן או כמה] אני מרגישה שאיבדתי את הקסם, של לזרום בשיחות וכל הדברים. יש לי חברה ממש טובה שהיא ממש חשובה לי וכנראה שהיא לא מחשיבה אותי לכזאת, ואנחנו לא מדברות כל פעם.. כל הזמן שאני שומעת חברה אחרת מספרת כמה צחוקים עם החברה הטובה כביכול אני מקנאה, כי אצלי ואצלה? זה כבר לא זה.. אני ממש רוצה להיות ככה כמו פעם, עם כולם הם חברים שלי, הם חשובים שלי, אני רוצה שזה יחזור להיות המצב הקודם. הלפ מי?!!?!?!?!?!?!?!?

 

[adii123]

יש לי חברה שהיא שמנה

ויש לה ביטחון עצמי עד השמיים היא ממש חושבת שהיא יפה, מדברת עם כולם, עושה צחוקים עם חברות שלה. יש מצב שאולי היא מזייפת ביטחון עצמי אי אפשר לדעת אבל היא ממש לא שמה על מה שאומרים לה היא קוראת לעצמה "בטטה" חחח פשוט צחוקים איתה עם הילדה הזאת. זה לא קשור לזה שאת שמנה זה קשור לביטחון העצמי שלך אין אף אחד מושלם ואני מכירה את זה שפתאום לפעמים את רוצה לחזור לתקופות שהיו שהיית עם החבר'ה והיה צחוקים ועכשיו את לבד וזה.. וזה קורה לפעמים. תמצאי לך חברה טובה שתהיי איתה, זה הכי טוב.

 

[nona12129]

גם אני כזאת ...

יש לי ביטחון עצמי שלאף ילדה שנראת כזאת לא יהיה את הביטחון הזה, עכשיו זה הסתדר, דיברתי איתה.. פתאום גיליתי שלכולם באמת אכפת ממני, כולם עכשיו איתי, אני רואה את זה! הם צריכים אותי ואני אותם. אני יודעת שלא צריך להיות אכפת לי! ולא היה אכפת לי עד עכשיו הייתי מקללת את עצמי וצוחקת על עצמי אבל תראי איזה קטע הגעתי אתמול למישהי, שנותנת לך תפריט ומכשיר מיוחד שמעלים צלוליטיס ודברים כאלה. נורא התלהבתי! גם מסיפורים ששמעתי, גם מהתזונאית עצמה שהראתה לי תמונה שלה בכיתה ז' וסיפרה לי שגם היא הייתה מתביישת ושהיא שקלה המון, והנה היא היום נעה בין משקל של 50 ל-56 . מדהים מדהים מדהיים! אמרתי לעצמי, שאני יצליח, שסוף סוף מצאתי מציאה אבל מה? יקר! התוכנית הזאת יקרה בגלל המכשיר. ואתמול, אמא שלי אומרת לי בבום. "אבא לא מסכים, זה יקר לו מידי, תעשי את זה לבד היא נתנה לך הנחיות ותעשי את זה לבד" פתאום, פעם ראשונה! ואני אומרת לך ראשונה שבכיתי עד שכמעט השתגעתי. בכיתי את הבכי הזה שאי אפשר לעצור, שבוכים אותו כל החיים חשבתי לעצמי שזהו! סוף העולם בשבילי! אני יישאר ככה ואפילו יעלה יותר קילוגרמים. פחדתי, התעצבנתי, התעצבתי. ומה מתברר? שאבא שלי לא מאמין בי, ובגלל זה הוא לא רוצה שאני יילך ואני עצמי שמעתי אותו אומר שהוא נותן לי עוד צ'אנס! אז בשביל הבכי שלי נסענו שעה לנצרת? פשוט השתגעתי! עד ש.. כמו שאני מכירה את אבא שלי! באמצע הדרך, הוא התעניין מה הולך שמה ושאל את אמא שלי. שאבא שלי שואל את זה? אין מצב שהוא לא נותן לי ללכת וכן עכשיו הוא נותן לי, הוא מאמין בי עכשיו כאבא! הוא יודע שאכפת לי בגלל שבכיתי, והוא יודע שאני מצטערת וגם הוא מצטער על כל השנים שסבלתי עם המשקל. זה לא בריא, כל האוכל הזה. אז היום התחלתי את הדיאטה, נהוג לאכול חמין אבל לא! לפי התורה הסינית עושים יום פרי, שביום הזה אוכלים ארבע עשרה מנות של פירות, זה ניקוי רעלים בגוף, ובסוף היום את יורדת בבום 2-4 קילו ויש כאלו שיותר! אז בהצלחה לי?

 

[עוד פיה אחת פחות]

שלום.

זה שאת שמנה ממש לא קשור, את בעצמך הבנת את זה, אז לא ברור לי למה הכנסת את זה. אתן לא מדברות כמו פעם- למה? את יוזמת באותה מידה? מה קרה? אולי שווה לקחת אותה לשיחה, להגיד לה שאת מתגעגעת לקשר שהיה לכן? אפשרות אחרת: תראי, אנשים גדלים, מתפתחים, משתנים. לא תמיד משתנים ביחד לאותו כיוון- אולי אתן כבר לא מתאימות להיות חברות? אולי הגיע הזמן שתנתקי קשר ותמצאי חֵברה חדשה? לדעתי את צריכה לחשוב עם עצמך טוב טוב, מה קרה, איך הגעת למצב הזה, האם את השתנית או החבורה, ומה את רוצה לעשות בנידון. אם תחזרי לכאן עם תשובות אולי נוכל לעזור יותר. בהצלחה.