חששות שמשהו לא בסדר...
-לא לראשי-
הרבה זמן לא כתבתי כאן, אז קודם כל , שלום לכולם
הקטנה שלנו בת שנה ושלוש.
עוד מההתחלה היה ניכר שיש אצלה עיכוב התפתחותי ,אולם חשבנו שהוא רק מוטורי.
היא רק לפני חודש התחילה לזחול על 6 כמו שצריך ולהתיישב. (לפני כן היתה ממציאה דרכים יצירתיות לנוע בחדר)
טרם נעמדת, מטפסת טיפה, גם על מדרגות.
אבל איפשהו כאן אני יותר רגועה, כי אני רואה שהיא עושה הכל, פשוט בקצב אחר.
היינו בטיפול של המרכז להתפתחות הילד, ומאוד לא אהבתי.. אילצו אותה לעשות תרגילים שהיה ניכר שהיא סובלת בהם ולא נוח לה והיא היתה בוכה מההתחלה ועד הסוף, אז ויתרתי, אחרי כמה חודשים היא עשתה בדיוק מה שציפו ממנה לבד מיוזמתה בזמן שהגוף שלה היה מוכן לזה.
אז.. למה אני כותבת ?
כי יש מספר התנהגויות שמטרידות אותנו לגביה,
הילדה לא מגיבה לשם שלה, לא מגיבה כאשר יש רעש חזק בבית , כאילו היא בכלל לא שומעת את זה (גם הגוף לא נדרך בבהלה מעוצמת הרעש , כאילו היא לא באמת לא שומעת אותו..)
מצד שני, אם היא משחקת בחדר שלה ופתאום שומעת את הטלויזיה שדולקת בסלון עם שיר אהוב, היא תמהר להגיע לסלון.
כשמקריאים לה סיפור, או שרים לה שיר היא כן מסבה מבט ומקשיבה, אבל לא לדיבור וקריאות בשמה.
(בעלי טוען שזה תמיד היה כך, אני כן זוכרת תקופה שהיא היתה מגיבה קצת לשם שלה..)
היא לא מדברת,בכלל, רק מקשקשת הברות. היא יודעת להגיד אמא ואבא אבל אני לא בטוחה שהיא מבינה שזה אנחנו (למרות שכשהיא בוכה לא אחת היא אומרת אמא תוך כדי בכי..) "אור" היא אמרה כמה פעמים כשניסינו ללמד אותה להצביע (טרם נחלנו הצלחה למרות חודשים של חפירה) והפסיקה לחלוטין, אממ אממ אממ (אוכל) היא הושיטה פעם יד אל הבקבוק ואמרה אממ אממ אממ אבל זה הסתכם רק בפעם הזו.
היא לא יודעת להצביע על חלקי פנים, לא יודעת לומר איך עושות החיות, לא מצביעה באופן כללי ולא בונה מגדלי קוביות וכו'..
יודעת למחוא כפיים, לעשות ביי ביי כשמתחשק לה, ידיים למעלה על הראש מדי לפעמים משתפת פעולה..
מעבר לזה, יש את עניין המבט, כשמרימים אותה, היא לא מסתכלת עלינו בעיניים אלא מתעסקת בכל דבר אחר, חוקרת בסקרנות את הסביבה (גם אם היא מוכרת) מנסה לתלוש לי את הריסים, לשבור לאבא שלה את המשקפיים, למשוך בשיערות, ולקרוע תכשיטים, אבל לא להסתכל בעיניים.
אבל אם אשיר לה שיר שהיא אוהבת היא בהחלט תסתכל לי בעיניים ותצחק.
ברור לי שכל אלו נורות אזהרה, היום היינו אצל הרופא, אבל הוא לא היה נראה מודאג מדי, אמר שיתכן שזה שומדבר, או משהו שבגלל העירנות שלנו נתפוס בזמן ונטפל בו כעת כך שזה לא ישפיע בעתיד..
הוא שלח אותנו לאיבחון במכון להתפתחות הילד (כאן זה המקום לשאול, האם ניתן לעשות איבחון פרטי, אם כן , איך, דרך מי? ) ובדיקות שמיעה מקיפה (למרות שלא נראה לי שיש לה בעיות שמיעה, כי הרי את הטלויזיה היא שומעת מהצד השני של הבית וממהרת לזחול לשם כשיש שיר שהיא אוהבת,כשאנחנו שרים לה היא מקשיבה וכנ''ל כשמספרים לה סיפור. )
העניין הוא שמן הסתם עשיתי גוגל ולא הופתעתי לגלות דגלים אדומים שמקשרים התנהגויות כאלו לאוטיזם.
האינטרנט הוא מקום מלחיץ ואני לא ממש מתייחסת, עבדתי עם אוטיסטים הרבה שנים, אני לא חושבת שזה המקרה למרות שאני מבינה שהספקטרום היום הוא מאוד רחב.. אבל גם הרופא לא הזכיר את המילה אוטיזם, אבל אולי זה בכוונה כדי לא להלחיץ אותנו עוד יותר.. לא יודעת.
היא ילדה סוציאלית (כשמתחשק לה..) , היא מחייכת לאנשים, היא עושה "עיניים" לאנשים שמעניינים אותה, היא מחלקת נשיקות באוויר, יש לה חוש הומור-צוחקת כשמצחיקים אותה ומצחיקה גם את עצמה..היא יוזמת משחקי קוקו עם חיתול, היא יודעת לקרוא לנו כשהיא צריכה אותנו..
קשה לי לשים את האצבע, קשה לי להבין מה בדיוק אני מתארת, תחושה מעורפלת כזאת..
לפעמים אנחנו מסתכלים עליה וחושבים שהכל בסדר שהיא מתפתחת מאוחר,נקודה. וכנראה שזה בכל התחומים, כי זה שומדבר לא באמת מובהק כדי להצביע עליו בבירור.
לפעמים אנחנו חושבים שהיא בכלל מודעת להכל אבל מתעלמת (שזה קצת דומה לי, גם אני כזאת ולא אחת זכיתי לכינוי סנובית במהלך חיי בגלל זה..) , אולי זה בכלל סוג של הפרעת קשב (אני, אבא שלי ועוד שני אחים שלי עם הפרעות קשב..) ולפעמים אנחנו נתקפים בלחץ וחושבים שבהחלט יש מקום לדאגה ומתחילים לאכול סרטים עם כיוונים יותר מלחיצים, אמא שלי שמטפלת בה הרבה חושבת שאנחנו משוגעים שאנחנו דואגים כלכך ואומרת שהילדה בסדר גמור רק שההורים שלה קצת שרוטים.
בגלל כל העירפול הזה אני מפחדת שניפול בין הכסאות. כי אני לא מרגישה שהדברים מספיק ברורים לי עצמי כדי לנסות להסביר אותם למאבחן, כי הכל כלכך דואלי.
בדיוק בגלל זה לקח לנו גם זמן "להכנע" ולהגיע לרופא , כי אנחנו לא הצלחנו להבין אם משהו חריג או האם זה סתם לחץ של הורים טריים..
אני גם מרגישה שאין לי בטחון במכון להתפתחות הילד ששם היא אמורה לעבור את האיבחון וזאת בגלל נסיון העבר שלא גרם לי להעריך אותם יותר מדי.
אני מנסה לחפור באינטרנט לחפש מקורות מידע רפואיים על משהו שיזכיר לי את ההתנהגות שלה, ולא ממש מצליחה.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב
לכן אני פונה אליכם..
אם משהו ממה שכתבתי נשמע מוכר, אשמח לשמוע, כאן או במסרים.
אם למישהי יש שם של מכון שכדאי להגיע אליו, מאבחן פרטי, רופא, לא יודעת אפילו מה אני מחפשת, אבל אשמח לכל המלצה רלוונטית למישהו מוביל בתחום, עלויות לא מעניינות אותי .
תודה למי שקראה עד הסוף
-לא לראשי-
הרבה זמן לא כתבתי כאן, אז קודם כל , שלום לכולם
הקטנה שלנו בת שנה ושלוש.
עוד מההתחלה היה ניכר שיש אצלה עיכוב התפתחותי ,אולם חשבנו שהוא רק מוטורי.
היא רק לפני חודש התחילה לזחול על 6 כמו שצריך ולהתיישב. (לפני כן היתה ממציאה דרכים יצירתיות לנוע בחדר)
טרם נעמדת, מטפסת טיפה, גם על מדרגות.
אבל איפשהו כאן אני יותר רגועה, כי אני רואה שהיא עושה הכל, פשוט בקצב אחר.
היינו בטיפול של המרכז להתפתחות הילד, ומאוד לא אהבתי.. אילצו אותה לעשות תרגילים שהיה ניכר שהיא סובלת בהם ולא נוח לה והיא היתה בוכה מההתחלה ועד הסוף, אז ויתרתי, אחרי כמה חודשים היא עשתה בדיוק מה שציפו ממנה לבד מיוזמתה בזמן שהגוף שלה היה מוכן לזה.
אז.. למה אני כותבת ?
כי יש מספר התנהגויות שמטרידות אותנו לגביה,
הילדה לא מגיבה לשם שלה, לא מגיבה כאשר יש רעש חזק בבית , כאילו היא בכלל לא שומעת את זה (גם הגוף לא נדרך בבהלה מעוצמת הרעש , כאילו היא לא באמת לא שומעת אותו..)
מצד שני, אם היא משחקת בחדר שלה ופתאום שומעת את הטלויזיה שדולקת בסלון עם שיר אהוב, היא תמהר להגיע לסלון.
כשמקריאים לה סיפור, או שרים לה שיר היא כן מסבה מבט ומקשיבה, אבל לא לדיבור וקריאות בשמה.
(בעלי טוען שזה תמיד היה כך, אני כן זוכרת תקופה שהיא היתה מגיבה קצת לשם שלה..)
היא לא מדברת,בכלל, רק מקשקשת הברות. היא יודעת להגיד אמא ואבא אבל אני לא בטוחה שהיא מבינה שזה אנחנו (למרות שכשהיא בוכה לא אחת היא אומרת אמא תוך כדי בכי..) "אור" היא אמרה כמה פעמים כשניסינו ללמד אותה להצביע (טרם נחלנו הצלחה למרות חודשים של חפירה) והפסיקה לחלוטין, אממ אממ אממ (אוכל) היא הושיטה פעם יד אל הבקבוק ואמרה אממ אממ אממ אבל זה הסתכם רק בפעם הזו.
היא לא יודעת להצביע על חלקי פנים, לא יודעת לומר איך עושות החיות, לא מצביעה באופן כללי ולא בונה מגדלי קוביות וכו'..
יודעת למחוא כפיים, לעשות ביי ביי כשמתחשק לה, ידיים למעלה על הראש מדי לפעמים משתפת פעולה..
מעבר לזה, יש את עניין המבט, כשמרימים אותה, היא לא מסתכלת עלינו בעיניים אלא מתעסקת בכל דבר אחר, חוקרת בסקרנות את הסביבה (גם אם היא מוכרת) מנסה לתלוש לי את הריסים, לשבור לאבא שלה את המשקפיים, למשוך בשיערות, ולקרוע תכשיטים, אבל לא להסתכל בעיניים.
אבל אם אשיר לה שיר שהיא אוהבת היא בהחלט תסתכל לי בעיניים ותצחק.
ברור לי שכל אלו נורות אזהרה, היום היינו אצל הרופא, אבל הוא לא היה נראה מודאג מדי, אמר שיתכן שזה שומדבר, או משהו שבגלל העירנות שלנו נתפוס בזמן ונטפל בו כעת כך שזה לא ישפיע בעתיד..
הוא שלח אותנו לאיבחון במכון להתפתחות הילד (כאן זה המקום לשאול, האם ניתן לעשות איבחון פרטי, אם כן , איך, דרך מי? ) ובדיקות שמיעה מקיפה (למרות שלא נראה לי שיש לה בעיות שמיעה, כי הרי את הטלויזיה היא שומעת מהצד השני של הבית וממהרת לזחול לשם כשיש שיר שהיא אוהבת,כשאנחנו שרים לה היא מקשיבה וכנ''ל כשמספרים לה סיפור. )
העניין הוא שמן הסתם עשיתי גוגל ולא הופתעתי לגלות דגלים אדומים שמקשרים התנהגויות כאלו לאוטיזם.
האינטרנט הוא מקום מלחיץ ואני לא ממש מתייחסת, עבדתי עם אוטיסטים הרבה שנים, אני לא חושבת שזה המקרה למרות שאני מבינה שהספקטרום היום הוא מאוד רחב.. אבל גם הרופא לא הזכיר את המילה אוטיזם, אבל אולי זה בכוונה כדי לא להלחיץ אותנו עוד יותר.. לא יודעת.
היא ילדה סוציאלית (כשמתחשק לה..) , היא מחייכת לאנשים, היא עושה "עיניים" לאנשים שמעניינים אותה, היא מחלקת נשיקות באוויר, יש לה חוש הומור-צוחקת כשמצחיקים אותה ומצחיקה גם את עצמה..היא יוזמת משחקי קוקו עם חיתול, היא יודעת לקרוא לנו כשהיא צריכה אותנו..
קשה לי לשים את האצבע, קשה לי להבין מה בדיוק אני מתארת, תחושה מעורפלת כזאת..
לפעמים אנחנו מסתכלים עליה וחושבים שהכל בסדר שהיא מתפתחת מאוחר,נקודה. וכנראה שזה בכל התחומים, כי זה שומדבר לא באמת מובהק כדי להצביע עליו בבירור.
לפעמים אנחנו חושבים שהיא בכלל מודעת להכל אבל מתעלמת (שזה קצת דומה לי, גם אני כזאת ולא אחת זכיתי לכינוי סנובית במהלך חיי בגלל זה..) , אולי זה בכלל סוג של הפרעת קשב (אני, אבא שלי ועוד שני אחים שלי עם הפרעות קשב..) ולפעמים אנחנו נתקפים בלחץ וחושבים שבהחלט יש מקום לדאגה ומתחילים לאכול סרטים עם כיוונים יותר מלחיצים, אמא שלי שמטפלת בה הרבה חושבת שאנחנו משוגעים שאנחנו דואגים כלכך ואומרת שהילדה בסדר גמור רק שההורים שלה קצת שרוטים.
בגלל כל העירפול הזה אני מפחדת שניפול בין הכסאות. כי אני לא מרגישה שהדברים מספיק ברורים לי עצמי כדי לנסות להסביר אותם למאבחן, כי הכל כלכך דואלי.
בדיוק בגלל זה לקח לנו גם זמן "להכנע" ולהגיע לרופא , כי אנחנו לא הצלחנו להבין אם משהו חריג או האם זה סתם לחץ של הורים טריים..
אני גם מרגישה שאין לי בטחון במכון להתפתחות הילד ששם היא אמורה לעבור את האיבחון וזאת בגלל נסיון העבר שלא גרם לי להעריך אותם יותר מדי.
אני מנסה לחפור באינטרנט לחפש מקורות מידע רפואיים על משהו שיזכיר לי את ההתנהגות שלה, ולא ממש מצליחה.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב
לכן אני פונה אליכם..
אם משהו ממה שכתבתי נשמע מוכר, אשמח לשמוע, כאן או במסרים.
אם למישהי יש שם של מכון שכדאי להגיע אליו, מאבחן פרטי, רופא, לא יודעת אפילו מה אני מחפשת, אבל אשמח לכל המלצה רלוונטית למישהו מוביל בתחום, עלויות לא מעניינות אותי .
תודה למי שקראה עד הסוף
