חששות ועוד חששות
שלום לכן בנות יקרות,
למי שלא מכירה את הסיפור שלי להלן התקציר- תרומה בפדיוס פעם שניה שנקלט ממוקפאים. אני עכשיו בשבוע 17 + .
ההריון הקודם הסתיים בשבוע 7 + כמה ימים, אחרי שהדופק פסק. עברתי גרידה. בין לבין עברו כמה חודשים מורטי עצבים עם מלאן חששות וגם מחזור שהתייבש לכמה חודשים. וכשהייתי מוכנה נסענו שוב והופ- נקלטה עוברית חמודה אחת מתוך 2 שהחזירו.
ואם היה נדמה לי שבזה יסתיימו הדאגות אז אפשר לומר שהן רק התחילו - קודם כל לעבור את השבוע 8 בגלל הטראומה ההיא. עבר. אח"כ דופק. יש. אח"כ שקיפות עורפית. עבר אבל צריך עוד ברור (תיכף אסביר). אח"כ סריקת מערכות מוקדמת. עבר בשלום. חלבון עוברי. מחכים לתשובה. ואח"כ עוד ועוד בדיקות שיסתיימו אולי רק בסוף השליש השני עוד חודש וחצי.
מוגזם ומתיש ומורט עצבים כל פעם מחדש, אבל כנראה שאין ברירה. אם בחרנו במערכת של הרפואה הקונבנציונאלית אז זה מה שהיא יודעת לעשות: להציע הרבה בדיקות חדשות וחרדות חדשות.
ועכשיו לנושא שקיפות העורפית: היא יצאה לא ממש בסדר ז"א 3.25 שזה כך נאמר לנו גבוה יחסית, כי זה מעל ל- 3. בשכלול עם גיל התורמת (21), הסטטיסטיקה יוצאת 1:525 שזה דווקא עובד לטובתנו. ז"א שאצטרך ללדת 500 ומשהו תינוקות בריאים כדי שמישהו אחד יצא לא ממש בסדר בסידרה הזאת. מה שלא יקרה כבר, נדמה לי... .
אז היום היינו ביעוץ גנטי והמליצו לנו לעשות בדיקת מי שפיר. קבעו לנו תור ליום שני הקרוב. במקביל דיברתי עם אחד מהמכונים שעושים בדיקת דם חלופית. הם נותנים תוצאות של 99% לתסמונת דאון שהיא האנדיקציה לשקיפות עורפית גבוהה ולעוד שתי בעיות כרומוזמיות. עכשיו נותר לי להתלבט - האם ללכת על הבדיקה בבי"ח ולהפקיר את גופי למדע או לנסות להתכחם ולחפש פתרון פחות מסוכן, אחרי הריון כ"כ יקר ומיגע...
אין לי הרבה זמן להתלבט וצריכה להחליט מהר. היועצת היום אמרה שרוב הסיכויים שזה בסדר ולא צריך לדאוג, ובכל זאת החרדה והחששות פשוט מוציאים אותי מהפוקוס לגמרי.
אשמח לכל עיצה מחכמות השבט היקרות....
שלום לכן בנות יקרות,
למי שלא מכירה את הסיפור שלי להלן התקציר- תרומה בפדיוס פעם שניה שנקלט ממוקפאים. אני עכשיו בשבוע 17 + .
ההריון הקודם הסתיים בשבוע 7 + כמה ימים, אחרי שהדופק פסק. עברתי גרידה. בין לבין עברו כמה חודשים מורטי עצבים עם מלאן חששות וגם מחזור שהתייבש לכמה חודשים. וכשהייתי מוכנה נסענו שוב והופ- נקלטה עוברית חמודה אחת מתוך 2 שהחזירו.
ואם היה נדמה לי שבזה יסתיימו הדאגות אז אפשר לומר שהן רק התחילו - קודם כל לעבור את השבוע 8 בגלל הטראומה ההיא. עבר. אח"כ דופק. יש. אח"כ שקיפות עורפית. עבר אבל צריך עוד ברור (תיכף אסביר). אח"כ סריקת מערכות מוקדמת. עבר בשלום. חלבון עוברי. מחכים לתשובה. ואח"כ עוד ועוד בדיקות שיסתיימו אולי רק בסוף השליש השני עוד חודש וחצי.
מוגזם ומתיש ומורט עצבים כל פעם מחדש, אבל כנראה שאין ברירה. אם בחרנו במערכת של הרפואה הקונבנציונאלית אז זה מה שהיא יודעת לעשות: להציע הרבה בדיקות חדשות וחרדות חדשות.
ועכשיו לנושא שקיפות העורפית: היא יצאה לא ממש בסדר ז"א 3.25 שזה כך נאמר לנו גבוה יחסית, כי זה מעל ל- 3. בשכלול עם גיל התורמת (21), הסטטיסטיקה יוצאת 1:525 שזה דווקא עובד לטובתנו. ז"א שאצטרך ללדת 500 ומשהו תינוקות בריאים כדי שמישהו אחד יצא לא ממש בסדר בסידרה הזאת. מה שלא יקרה כבר, נדמה לי... .
אז היום היינו ביעוץ גנטי והמליצו לנו לעשות בדיקת מי שפיר. קבעו לנו תור ליום שני הקרוב. במקביל דיברתי עם אחד מהמכונים שעושים בדיקת דם חלופית. הם נותנים תוצאות של 99% לתסמונת דאון שהיא האנדיקציה לשקיפות עורפית גבוהה ולעוד שתי בעיות כרומוזמיות. עכשיו נותר לי להתלבט - האם ללכת על הבדיקה בבי"ח ולהפקיר את גופי למדע או לנסות להתכחם ולחפש פתרון פחות מסוכן, אחרי הריון כ"כ יקר ומיגע...
אין לי הרבה זמן להתלבט וצריכה להחליט מהר. היועצת היום אמרה שרוב הסיכויים שזה בסדר ולא צריך לדאוג, ובכל זאת החרדה והחששות פשוט מוציאים אותי מהפוקוס לגמרי.
אשמח לכל עיצה מחכמות השבט היקרות....
