מיד אחרי פורקן תשוקה שוב חשקתי בך, ונסבת מחוגי ידך לקיפול עדין של הזמן לומדת צג גבך. "כבר מאוחר, הרדמי!" אתה ממלמל לעברי אך חשקי עולים בקרבי, מפעפעים על הסדינים מרוחים על הכתלים של גופי הפועם בכתמים עגולים עגולים.
אנחנו שנגענו זה בזו בשעת לילה מאוחרת והארנו את הלב באלפי ניצוצות בוערים. ניחוחות עדינים של אהבה עירומה בשיא הדרה מתמזגת באורו של ירח ברסיסי תשוקה. אנחנו שליטפנו וכרכנו נפשינו כצעיף חושני בציפייה טווה חוטים של ערגה. אנחנו ידענו אהבה.