לא ממש
העובדה היא שארה"ב לא מונעת מאירן לבנות תחנות כוח, מדינת ישראל מונעת מעזה לבנות תחנות כוח.
זה לא משנה מה הסיבה, מוצדקת ככל שתהיה, הסיבות לכך שישראל עושה את זה זה כבר פוליטקה האם זה מוצדק או לא.
אבל אם אתה לא אוסר על בנייה תחנת כוח בעזה, ואם אנחנו מסכימים שבמאה ה21 חשמל זה צורך בסיסי, אז מישהו צריך לספק חשמל לעזה, זה יכול להיות עזה - ואז יצטרכו לבנות תחנת כוח בעזה, אבל ישראל לא רוצה את זה, יש למדינה סיבות לזה, זה לא סתם כמובן, אבל זה שיש סיבה לא משנה את העובדה - ישראל לא רוצה שהחמאס יבנה תחנת כוח בעזה.
בנוסף לכך שישראל לא רוצה שהחמאס יבנה תחנת כוח בעזה, ישראל לא רוצה גם שהתושבים בעזה לא יקבלו את התנאים הבסייסים, כמו מים וחשמל.
אז איך מגשרים בין שני הרצונות האלו?
אפשרות אחת היא להתפלל שחשמל פשוט יופיע באופן קסום בשקעים בעזה.
ממשלת ישראל החליטה לבחור באפשרות הקצת יותר משעממת, היא החליטה למכור לעזה חשמל, ככה היא גם מאפשרת את התנאי מחייה הבסייסים של התושבים בעזה, וגם מקבלת את מה שהיא רצתה, שהחמאס לא יבנה בעזה (וכמובן יש לזה יתרונות נוספים, כמו זה שהחמאס תלוי במדינת ישראל, זה יתרון גדול למדינת ישראל והיא משתמשת בו לא מעט).
למה מצרים לא מוכרת לעזה חשמל?
כי מצרים לא מונעת כניסה של חומרי בניין לעזה, מצריים מונעת כניסה של חומרי בניין (וזה גם לא סתם בלי סיבה... ישראל (וארה"ב) עובדים קשה כדי לשמור את המצב הזה ככה, מצרים עושה את זה בשביל ישראל) מהשטח שלה.
ישראל לעומת זאת לא רק מונעת כניסה של חומרי בניין מהשטח שלה, היא מונעת מכל מקום.
ישראל לא רק שמה חיילים במעבר ארז ואמרה להם לעצור סחורה.
ישראל סגרה על עזה מכל הצדדים, מהים ומהאוויר, אין יוצא ואין נכנס.
כמובן שמדינת ישראל עשתה את זה כדי למנוע כניסת חומרי חבלה, אבל כשהיא עושה את זה היא לוקחת אחריות על עצמה, אם היישות המדינית בעזה לא יכולה לבנות נמל בים בעזה, ולבנות שדה תעופה ולהתחיל לייבא סחורה לעזה על מנת לבנות תחנות כוח, לבנות מתקני טיהור מים וכו', מי שמונע ממנה לעשות את זה צריך לקחת אחריות על הפעולות שלו ולספק את הצרכים האלו בעצמו.
משל קטן
בבניין שבו הסיפור שלנו מתרחש, בקומה השלישית, קיימים שני דירות, יוני גר בדירה 31 ופנחס גר בדירה 32.
יוני ופנחס רבו.
יוני החליט שעל מנת להגן על עצמו (והוא בהחלט צריך להגן על עצמו) מפני פנחס הוא ישתלט על המסדרון, ככה פנחס לא יוכל ללכת לקנות נשק ולפגוע ביוני, ויוני יוכל לעצור כל דבר שעובר במסדרון (כמו תותים או שוקולד חס וחלילה) כדי לוודא שבאמת אין שם שום דבר שיכול אולי לסכן אותו.
אז יוני פתר את הבעיה שלו - פנחס כבר לא יצליח להכניס שום דבר לבית שלו בלי שהשליח יעבור דרך יוני ויוני יחליט אם לאפשר לו לקבל את הסחורה או לא.
אבל מה נעשה, פנחס צריך לאכול, אם פנחס לא יכול להביא אוכל הביתה, ופנחס לא יכול לצאת לאכול בחוץ, אז או שפנחס ימות מרעב בביתו, או שאיכשהו פנחס יהיה חייב לאכול... יוני ישב וחשב, והחליט שהוא מעדיף לשמור את השליטה על המסדרון, אבל הוא לא ממש רוצה שפנחס ימות, אז למרות שיוני לא חייב להאכיל את כל השכונה, יוני כן נותן אוכל לפנחס.
יכול לבוא מישהו ולהגיד, אלו בנייני רכבת! יש לפנחס קיר משותף עם הבניין השכן והוא יכול לצאת דרך הדירה של מיכאל, לקנות לעצמו כמה אוכל שהוא רוצה, ללכת לעבוד ולחזור הביתה, למה שיוני יהיה אחראי על כך שפנחס תקוע בבדירה שלו בלי אפשרות להביא אוכל ובלי אפשרות לצאת לעבוד?
הבעיה היא שלא, מיכאל לא ממש שמח על הרעיון של להפוך את הדירה שלו ללובי החדש של פנחס, ויש לו הרבה סיבות, קודם כל יש לו את הבעיות שלו, והוא לא צריך עכשיו שפנחס יסתובב לו בדירה על הזמן, גם ככה הוא ואשתו חושבים על גירושין והמצב אצלהם מאוד רגיש, וגם יוני לוחץ עליו לוודא שפנחס לא עובר דרך הדירה שלו, והוא דווקא מעדיף לשמור על היחסים עם יוני טובים, אז מיכאל לא נותן לפנחס לעבור דרך הדירה שלו.
ועכשיו יוני מתחיל להתעצבן, למה אני כל הזמן צריך להאכיל את פנחס??? זה מתחיל להימאס עלי!
אז מועד הבית נמסר - אתה לא חייב להאכיל את פנחס, אם רק תיתן לו לצאת לקנות אוכל. או שאתה שומר לעצמך על השליטה במסדרון, ואז אתה אחראי על פנחס, או שאתה מחליט שהשליטה על המסדרון לא כל כך חשובה לך ואתה מעדיף לוותר עליה על מנת לא להיות אחראי יותר על פנחס.
מדינת ישראל בחרה להמשיך לשלוט על המסדרון.
כמובן שיש גם את האפשרות להמשיך לשלוט על המסדרון, ולא להאכיל את פנחס, אבל אז אל תתפלא עם ועד הבית יגיע ויגיד לך שאתה אחראי על הגופה בדירה 32.
