חשיבות עצמית

[צועד בדרך הלוחמים]

חשיבות עצמית

"חשיבות עצמית היא מסע איום ונורא על כתפינו". האם חשיבות עצמית היא דימוי עצמי? האם חשיבות עצמית היא הערכה עצמית? האם חשיבות עצמית היא המחשבה שאני חשוב? לא יכול להיות, כי שלושת הנ"ל הם דברים שיכולים דווקא לעזור לנו בחיים, בעוד ש"חשיבות עצמית" היא מה שמטרפד לנו אותם. אז מהי חשיבות עצמית? מי יכול להסביר ולהגיד? לדעתי חשיבות עצמית היא... בעצם, אני כבר לא בטוח. אני אחשוב על זה ואחזור אליכם. ואולי גם התשובות שלכם, כלומר דעתכם על הנושא, יעזרו לי להתגבש עם עצמי.

 

[מעברים קסומים]

אולי

חשיבות עצמית היא לייחס למחשבות, לרגשות, לאמונות ולהתנהגויות שלנו ערך גבוה מאד, בעיני עצמנו. אם זה קורה אז אנו נהיה נעולים בתוכנו ולא נצליח לראות דרך אחרת לחיות. כך נראה לי.

 

[מעברים קסומים]

אבל מה זה משנה מה אני חושבת ../images/Emo6.gif

חשיבות עצמית, אולי, זה גם לחשוב שכתיבה בפורום יותר חשוביה משחייה בבריכה, או שנסיעה לאילת יותר חשובה מבהייה באוויר..

 

[מעברים קסומים]

הכוונה

שכל הפעולות האלו שלי, לחשוב שאחת יותר טובה מהשנייה. אולי יש בזה חשיבות עצמית? כי אנו נותנים ערך לפעולות שלנו? טוב, אין לי מושג. מישהו רוצה גם לענות על כך?

 

[Talia E]

good point

 

[Talia E]

לדעתי חשיבות עצמית

היא התחושה המתמדת שכל העולם סובב סביבנו, מתייחס אלינו, רואה אותנו וכו´ - שהיא תחושה נפוצה ביותר. אין מדובר על מעין "נרקיסיזם" - שבו אני מרגיש חשוב, אלא גם מי שהוא "חסר ביטחון" - רואה את כל העולם סביבו. העיוות התפיסתי הזה נובע בין היתר מתוך תפיסת החושים שלנו (אנחנו רואים הכל סביבנו, חשים הכל על גופנו, הרגשות שלנו והמחשבות שלנו ממלאים את עולמנו וכו´) וגם הזיכרון שלנו (מהי הדמות המרכזית ב"סרט" שהוא החיים שלנו - אנחנו כמובן! אנחנו היחידים שמופיעים בכל הסרט, בין אם כדמות נערצת או כדמות שבזים לה - כל היתר רק באים והולכים). מה הבעייה כאן? צורת התפיסה הזו צורכת אנרגיה בצורה אדירה. כמעט בלתי נתפס בשבילי עד כמה... הקיום המתמיד של הדמות שהיא אנחנו, שלא לדבר על קיום דמויות שהיינו רוצים שכך יראו אותנו, או התפיסה שהרגשות שלנו והמחשבות שלנו הם דבר מאד חשוב או שיקום וייפול העולם אם אותו בחור שמוצא חן בעיני יתחיל אתי או האם אני אתחיל אתו (זו רק דוגמה) וכיו"ב - פשוט מעמיסים עלינו בצורה כזו, שאין לנו קשב פנוי כמעט לשום דבר אחר. אכן מסע איום ונורא על כתפינו...