חשוך
ערב חורפי.חוזרת מהעבודה. אוטובוס חשוך. כל הכסאות תפוסים ע"י אנשים רדומים. אני עומדת במעבר. לפתע מגע. נוגע לא נוגע ? בהחלט נוגע. אני נדרכת. מתכווצת אבל לא מנתקת. הוא ניתק. עדיין עומד שם. גבוה ממני. מעיל כהה. ללא פנים. ללא אומר. אחרי דקה זה קורה שוב. חשה את הזקפה שלו. אני לא זזה. הוא לא זז. כנראה התבונן בי. מצא בי רכות ועונג במקום שבו אני רואה רק זוויות. גבר מאופק. לא כזה שיסחוב אותי בכוח למקום מפחיד. אם היה מעיז קצת יותר היה מניח יד על מותני. מלטף את הבטן. מושך לאט את החולצה ואת הגופיה מתוך המכנסיים. מגניב ידד פנימה אל בטני. יד קרה מהגשם. מעבירה בי צמרמורת. היד מטפסת. אני בודקת שאף אחד לא צופה בי. היד פוטפסת אל השד. מתופפת עליו. הפטמה נוקשה. לא רק בגלל הקור של אצבעותיו.כל המן צמודה אליו מאחור. צלצול. אנשים מתעוררים. היד נסוגה. הגבר נמוג בחשיכה. אני מסדרת את החולצה באדישות. שנינו נקח את זכר המגע אתנו. אני אזכור אותו באמבטיה עם הזרמים החמים. הוא יחמוד אותי לפני השינה. עד כאב. עד שיתפרק ואז ימסור נפשו ויישן. כל מה שנשפך שם...בזכותי היה.
ערב חורפי.חוזרת מהעבודה. אוטובוס חשוך. כל הכסאות תפוסים ע"י אנשים רדומים. אני עומדת במעבר. לפתע מגע. נוגע לא נוגע ? בהחלט נוגע. אני נדרכת. מתכווצת אבל לא מנתקת. הוא ניתק. עדיין עומד שם. גבוה ממני. מעיל כהה. ללא פנים. ללא אומר. אחרי דקה זה קורה שוב. חשה את הזקפה שלו. אני לא זזה. הוא לא זז. כנראה התבונן בי. מצא בי רכות ועונג במקום שבו אני רואה רק זוויות. גבר מאופק. לא כזה שיסחוב אותי בכוח למקום מפחיד. אם היה מעיז קצת יותר היה מניח יד על מותני. מלטף את הבטן. מושך לאט את החולצה ואת הגופיה מתוך המכנסיים. מגניב ידד פנימה אל בטני. יד קרה מהגשם. מעבירה בי צמרמורת. היד מטפסת. אני בודקת שאף אחד לא צופה בי. היד פוטפסת אל השד. מתופפת עליו. הפטמה נוקשה. לא רק בגלל הקור של אצבעותיו.כל המן צמודה אליו מאחור. צלצול. אנשים מתעוררים. היד נסוגה. הגבר נמוג בחשיכה. אני מסדרת את החולצה באדישות. שנינו נקח את זכר המגע אתנו. אני אזכור אותו באמבטיה עם הזרמים החמים. הוא יחמוד אותי לפני השינה. עד כאב. עד שיתפרק ואז ימסור נפשו ויישן. כל מה שנשפך שם...בזכותי היה.
