חשוב או לא חשוב?
- פותח הנושא tlingit
- פורסם בתאריך
ברצוני להבהיר משהו
שלחתי את הדיון הזה לחבר לשאול את דעתו והבנתי ממנו משהו בלי להכנס לתוכן הדיון ברצוני להבהיר משהו, אדם "טוב" יותר או פחות, אין כוונתו בקטע החברתי ... אלא טוב יותר בקטע של בעל חשיבה חיובית טובה יותר, בעל דפוסי התנהגות טובים יותר. אך אין הכוונה בקטע הפשוט של אדם טוב / רע תודה
שלחתי את הדיון הזה לחבר לשאול את דעתו והבנתי ממנו משהו בלי להכנס לתוכן הדיון ברצוני להבהיר משהו, אדם "טוב" יותר או פחות, אין כוונתו בקטע החברתי ... אלא טוב יותר בקטע של בעל חשיבה חיובית טובה יותר, בעל דפוסי התנהגות טובים יותר. אך אין הכוונה בקטע הפשוט של אדם טוב / רע תודה
מעניין
"גם לי קורים מקרים שאני לא מצליח לגרום למאומן להתחבר לקו המחשבה שלי. ואצלי זאת לחלוטין אינדיקציה לכך שאני אישית צריך להשתפר". זה משפט מעניין, כי לעיתים אני לא מצליח להתחבר לקו המחשבה של המתאמן. ואצלי זאת אינדיקציה לכך שאני צריך להשתפר. אני, להבדיל ממנהלת הפורום, חושב שאפשר ליעץ בתהליכי אפשור - השאלה היא איך ומתי. מתן עיצה שיכולה לפתוח עוד אפשרות לחשיבה מול "כזה ראה וקדש". נדמה לי שהמקום ממנו אני נותן עיצה הוא החשוב והמקום הזה מגיע מתוך חיבור עמוק למתאמן ולאו דווקא מתוך המקום של האוטוריטה שאני.
"גם לי קורים מקרים שאני לא מצליח לגרום למאומן להתחבר לקו המחשבה שלי. ואצלי זאת לחלוטין אינדיקציה לכך שאני אישית צריך להשתפר". זה משפט מעניין, כי לעיתים אני לא מצליח להתחבר לקו המחשבה של המתאמן. ואצלי זאת אינדיקציה לכך שאני צריך להשתפר. אני, להבדיל ממנהלת הפורום, חושב שאפשר ליעץ בתהליכי אפשור - השאלה היא איך ומתי. מתן עיצה שיכולה לפתוח עוד אפשרות לחשיבה מול "כזה ראה וקדש". נדמה לי שהמקום ממנו אני נותן עיצה הוא החשוב והמקום הזה מגיע מתוך חיבור עמוק למתאמן ולאו דווקא מתוך המקום של האוטוריטה שאני.
היי זה ברור מאליו לגבי היעוץ
היי זה ברור מאליו לגבי היעוץ שלא מדובר על כזה ראה וקדש = שרלטנות יעוץ טוב בעיני = להאכיל את המאומן בכפית ולנסות לסייע לו להגיע בעצמו באמצעות השכל שלו לפתרון שטוב לו רק שאתה כמאמן יודע להוביל אותו לאותה נקודה ובאותו עניין מצו"ב מאמר מעניין שמסביר את ההגיון שבטענה כי דרך חיים אמיתית חייבת להיות דרך להסביר אותה גם לילד בן 5 כי כשאנחנו צריכים לייעץ לעצמנו באופן אישי כשקשה לנו, אנחנו בעצם לא "טובים" יותר מאשר המאומן. וממילא אם אני לא מצליח להסביר לאחר משהו = אני לא מצליח להסביר לעצמי דברים במצבים שבהם אני כמו המתאמן אשמח לדעתך בעניין
היי זה ברור מאליו לגבי היעוץ שלא מדובר על כזה ראה וקדש = שרלטנות יעוץ טוב בעיני = להאכיל את המאומן בכפית ולנסות לסייע לו להגיע בעצמו באמצעות השכל שלו לפתרון שטוב לו רק שאתה כמאמן יודע להוביל אותו לאותה נקודה ובאותו עניין מצו"ב מאמר מעניין שמסביר את ההגיון שבטענה כי דרך חיים אמיתית חייבת להיות דרך להסביר אותה גם לילד בן 5 כי כשאנחנו צריכים לייעץ לעצמנו באופן אישי כשקשה לנו, אנחנו בעצם לא "טובים" יותר מאשר המאומן. וממילא אם אני לא מצליח להסביר לאחר משהו = אני לא מצליח להסביר לעצמי דברים במצבים שבהם אני כמו המתאמן אשמח לדעתך בעניין
דעת יחיד
אתחיל ואומר שאני מביעה כאן עמדה אישית שסיגלתי לעצמי תוך כדי עבודתי כמאמנת. בשבילי ובשביל המתאמנים שלי זה עובד, לפעמים קל לפעמים קשה אך יצרני. מבחינתי, ישנם מספר דברים בהם על המתאמנים שלי להצטייד טרם צאתם לדרך. בלעדיהם, אינני רואה איך האימון מצליח עבורם לא רק ברמת השגת תוצאות אלא לא פחות חשוב ברמת ההנאה והעוצמה שיחושו במהלכו. אלה הם דברים שעליהם אני מצהירה ככלים מינימליים הנדרשים לתהליך שינוי ואת רמת קיומם אנו בודקים יחד. מה שחסר משלימים. אפשרי בהחלט (וגם קרה) שיהיו התנגדויות. כיוון שאני רואה למיומנויות הללו חשיבות רבה לתהליך בו בחר המתאמן, אעשה כל שנדרש על מנת שהמטרה תהפוך להיות מטרתו שלו. ישנם מקרים בהם זה לא קל. אך מבחינתי, הרתמות שלו לענין, מעידה על מוכנותו לצאת ממעגל הנוחות שלו. לדוגמא, אדם שהוא מאוד ריאקטיבי וקורבני אינו בכושר מתאים לצאת איתי לדרך, בין אם באותו שלב של תחילת האימון הוא רואה זאת חשוב או לא. גם לי, כמאמנת, יש את הזכות ואפילו החובה לברור את מתאמניי ולהחליט למסע של מי אני מצטרפת ולמי לא.. אני חייבת להודות שברובם המכריע של המקרים, גם אם נדמה שלא היה זה חשוב, היתה הרתמות טובה שהוכיחה את עצמה. יש משהו בהתמסרות הזו שהוא בעיניי גורם מנבא לעתיד האימון. במספר מקרים בודדים ביותר, בהם זה לא הלך, נפרדנו, וטובה שעה אחת קודם. הפרידה, אגב באה מצידם ודי בהתחלה. בעיני, זה לגמרי בסדר. אנו לא חייבים להתאים וזה לא מנהל או מנחה אותי יותר. מודה ומתוודה, לא יכולה לצאת למסע הזה עם כל אחד. כמאמנת, תפקידי לא רק לשקף, אלא גם להתעקש כשצריך. זה גם תובע ממני לבחון את הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת עם מתאמן ספציפי. אך לא אוותר על משהו שאני רואה כמקל בגלגלי המתאמן והתהליך שלו. כשאני חושבת על זה עכשיו, לא מעט הצלחות ענקיות ידעו המתאמנים שלי לייחס להתעקשות הזו. ואגב, מסכימה לגמרי עם הכותבת שמסבה תשומת לב למה שעומד מאחורי הבחירה. חשוב ביותר.
אתחיל ואומר שאני מביעה כאן עמדה אישית שסיגלתי לעצמי תוך כדי עבודתי כמאמנת. בשבילי ובשביל המתאמנים שלי זה עובד, לפעמים קל לפעמים קשה אך יצרני. מבחינתי, ישנם מספר דברים בהם על המתאמנים שלי להצטייד טרם צאתם לדרך. בלעדיהם, אינני רואה איך האימון מצליח עבורם לא רק ברמת השגת תוצאות אלא לא פחות חשוב ברמת ההנאה והעוצמה שיחושו במהלכו. אלה הם דברים שעליהם אני מצהירה ככלים מינימליים הנדרשים לתהליך שינוי ואת רמת קיומם אנו בודקים יחד. מה שחסר משלימים. אפשרי בהחלט (וגם קרה) שיהיו התנגדויות. כיוון שאני רואה למיומנויות הללו חשיבות רבה לתהליך בו בחר המתאמן, אעשה כל שנדרש על מנת שהמטרה תהפוך להיות מטרתו שלו. ישנם מקרים בהם זה לא קל. אך מבחינתי, הרתמות שלו לענין, מעידה על מוכנותו לצאת ממעגל הנוחות שלו. לדוגמא, אדם שהוא מאוד ריאקטיבי וקורבני אינו בכושר מתאים לצאת איתי לדרך, בין אם באותו שלב של תחילת האימון הוא רואה זאת חשוב או לא. גם לי, כמאמנת, יש את הזכות ואפילו החובה לברור את מתאמניי ולהחליט למסע של מי אני מצטרפת ולמי לא.. אני חייבת להודות שברובם המכריע של המקרים, גם אם נדמה שלא היה זה חשוב, היתה הרתמות טובה שהוכיחה את עצמה. יש משהו בהתמסרות הזו שהוא בעיניי גורם מנבא לעתיד האימון. במספר מקרים בודדים ביותר, בהם זה לא הלך, נפרדנו, וטובה שעה אחת קודם. הפרידה, אגב באה מצידם ודי בהתחלה. בעיני, זה לגמרי בסדר. אנו לא חייבים להתאים וזה לא מנהל או מנחה אותי יותר. מודה ומתוודה, לא יכולה לצאת למסע הזה עם כל אחד. כמאמנת, תפקידי לא רק לשקף, אלא גם להתעקש כשצריך. זה גם תובע ממני לבחון את הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת עם מתאמן ספציפי. אך לא אוותר על משהו שאני רואה כמקל בגלגלי המתאמן והתהליך שלו. כשאני חושבת על זה עכשיו, לא מעט הצלחות ענקיות ידעו המתאמנים שלי לייחס להתעקשות הזו. ואגב, מסכימה לגמרי עם הכותבת שמסבה תשומת לב למה שעומד מאחורי הבחירה. חשוב ביותר.
התעקשות
זה תמיד נכון ? האמת , אני -עם אחת ממתאמנותיי - הלכתי על האינטואיציה . היה לי ברור שאותו דבר שעליו חשבתי , הוא זה "שתקע" אותה . אני חושבת שהיא חשבה שאני הולכת איתה "ראש בראש ".. , יתכן שצדקה .. האמת ? לא בדיוק ידעתי איך לעבוד איתה , ובאמת בסופו של דבר נשרה .. ואת זה אני לא זוקפת "לזכותי " ( הווה אומר ,אני לא מרגישה שהייתי לא מספיק טובה .. ) . היא היתה במקום אחר .. מחוייבויותיה לא היו לאימון .
זה תמיד נכון ? האמת , אני -עם אחת ממתאמנותיי - הלכתי על האינטואיציה . היה לי ברור שאותו דבר שעליו חשבתי , הוא זה "שתקע" אותה . אני חושבת שהיא חשבה שאני הולכת איתה "ראש בראש ".. , יתכן שצדקה .. האמת ? לא בדיוק ידעתי איך לעבוד איתה , ובאמת בסופו של דבר נשרה .. ואת זה אני לא זוקפת "לזכותי " ( הווה אומר ,אני לא מרגישה שהייתי לא מספיק טובה .. ) . היא היתה במקום אחר .. מחוייבויותיה לא היו לאימון .
לא יודעת מה זה "תמיד"
עושה רושם שאת שלמה עם המהלך שלך. זו האמת שלך כמאמנת ולכן זה מרגיש נכון. יחד עם זאת, תמיד יש לנו, כמאמנים, מה לקחת מכל אינטרקציה. את היית מגוייסת להצלחתה וראית כיצד היא מכשילה את עצמה, באת ממקום נכון ומקצועי. היא, לעומת זאת, פרשה זאת כהתנגחות, ולא הצליחה לראות שאת בעצם "בצד שלה". וזה משהו שהייתי יכולה להציע לך לקחת. כיצד היית יכולה לתת לה את התחושה שאינך נגדה אלא איתה, ובשבילה. זה לא בהכרח אומר שהיא לא היתה פורשת, כיוון שישנו גם החלק שלה ובתוכו היכולת שלה להכיל את עצמה במקום בו היא עומדת "פנים אל פנים" מול הסוגיות האמיתיות שאת משקפת לה, מהן היא נוטה לברוח ולהימנע.
עושה רושם שאת שלמה עם המהלך שלך. זו האמת שלך כמאמנת ולכן זה מרגיש נכון. יחד עם זאת, תמיד יש לנו, כמאמנים, מה לקחת מכל אינטרקציה. את היית מגוייסת להצלחתה וראית כיצד היא מכשילה את עצמה, באת ממקום נכון ומקצועי. היא, לעומת זאת, פרשה זאת כהתנגחות, ולא הצליחה לראות שאת בעצם "בצד שלה". וזה משהו שהייתי יכולה להציע לך לקחת. כיצד היית יכולה לתת לה את התחושה שאינך נגדה אלא איתה, ובשבילה. זה לא בהכרח אומר שהיא לא היתה פורשת, כיוון שישנו גם החלק שלה ובתוכו היכולת שלה להכיל את עצמה במקום בו היא עומדת "פנים אל פנים" מול הסוגיות האמיתיות שאת משקפת לה, מהן היא נוטה לברוח ולהימנע.
לא חשוב?
ה"לא חשוב" הזה יכול להיות אינדיקציה לדברים חשובים באמת. מאמן טוב צריך לדעת להבין את מה שלא נאמר. "הספר" שאותו אני קראתי אומר שכל מה שנאמר או קרה יש לו חשיבות. למשל, אם ה"לא חשוב" מופיע במקומות משמעותיים בשיחה, ייתכן ותפקידו להסיט את תשומת לבו של המתאמן וזהו המחסום להשגת המטרות. עלינו לשים לב לדברים מעין אלה ולשקף אותם -- או מיידית או בעת הצורך, או לפחות, לסמן אותם עבור עצמנו. כמובן, בזהירות. יעל אוספובט
ה"לא חשוב" הזה יכול להיות אינדיקציה לדברים חשובים באמת. מאמן טוב צריך לדעת להבין את מה שלא נאמר. "הספר" שאותו אני קראתי אומר שכל מה שנאמר או קרה יש לו חשיבות. למשל, אם ה"לא חשוב" מופיע במקומות משמעותיים בשיחה, ייתכן ותפקידו להסיט את תשומת לבו של המתאמן וזהו המחסום להשגת המטרות. עלינו לשים לב לדברים מעין אלה ולשקף אותם -- או מיידית או בעת הצורך, או לפחות, לסמן אותם עבור עצמנו. כמובן, בזהירות. יעל אוספובט
נאוה פרנס, נטורופתית
New member
השאלה הראשונה שעולה לי היא:
מה מוביל אותך באימון? החושים / רגש / תחושת בטן / אינטואיציה, או "הספר" / התיאוריה שלמדת? מן הסתם לא יועיל להתווכח עם האדם. אבל כן נכון להיות מכוונת למה שבעינייך חשוב גם אם את "מניחה לדברים" ברמה הגלויה של העבודה. אפשר לעבוד על כל דבר דרך כל דבר. כשלמדתי נטורופתיה, כבר הייתי מטפלת עם ניסיון של 10 שנים. בקורס למדנו לראיין אנשים והנחו אותנו לשאול על השלבים השונים של חיי הנשאל. מעולם לא אהבתי את ה'הכל' הזה. אני נהגתי לקבל המון מידע משיחה על כל נושא, אפילו כזה שאינו עוסק ישירות באדם. תנסי את זה..... בחרי לך אדם שאת לא מכירה לעומק ופתחי שיחה על כל נושא שבעולם. התמקדי באדם ובדבריו ושאלי אותו שאלות הרחבה. השתמשי בשאלות כדרך ללמוד על אופיו, על דרך החשיבה שלו, ועל הדפוסים שעל פיהם הוא חי. את תופתעי.... איך אני לוקחת את זה לשאלתך? עיסקי במה שחשוב לאדם והיי בהתבוננות. כשעולות בעיות או עולים קונפליקטים שמשקפים את הדבר שאת חושבת שצריך לעבוד עליו, השתמשי בשאלות על הנושא "המותר" כדי להביא את האדם עצמו לגעת בנושא "האסור". חיזרי על ההליך בכל הזדמנות עד שהאדם יזהה את הקושי, עד ש"יצליח לך", עד שהאדם עצמו יראה שיש כאן בעיה. לאנשים יש לא פעם "נקודה של עיוורון" כמו ברכב כשאנחנו נוהגים. יש את זה לכולנו ברמה כזאת או אחרת. הפתיחות שלנו שיגעו שמה - זו כבר סוגיה אחרת לגמרי.... ולסיום: את יכולה להביא את הסוס אל השוקת, את לא יכולה להכריחו לשתות ממנה. את יכולה להיות מאמנת טובה מספיק, איש מאיתנו אינו מושלם. מקווה שהצלחתי להעביר את הרעיון בבהירות, ומקווה שעזרתי במשהו.
מה מוביל אותך באימון? החושים / רגש / תחושת בטן / אינטואיציה, או "הספר" / התיאוריה שלמדת? מן הסתם לא יועיל להתווכח עם האדם. אבל כן נכון להיות מכוונת למה שבעינייך חשוב גם אם את "מניחה לדברים" ברמה הגלויה של העבודה. אפשר לעבוד על כל דבר דרך כל דבר. כשלמדתי נטורופתיה, כבר הייתי מטפלת עם ניסיון של 10 שנים. בקורס למדנו לראיין אנשים והנחו אותנו לשאול על השלבים השונים של חיי הנשאל. מעולם לא אהבתי את ה'הכל' הזה. אני נהגתי לקבל המון מידע משיחה על כל נושא, אפילו כזה שאינו עוסק ישירות באדם. תנסי את זה..... בחרי לך אדם שאת לא מכירה לעומק ופתחי שיחה על כל נושא שבעולם. התמקדי באדם ובדבריו ושאלי אותו שאלות הרחבה. השתמשי בשאלות כדרך ללמוד על אופיו, על דרך החשיבה שלו, ועל הדפוסים שעל פיהם הוא חי. את תופתעי.... איך אני לוקחת את זה לשאלתך? עיסקי במה שחשוב לאדם והיי בהתבוננות. כשעולות בעיות או עולים קונפליקטים שמשקפים את הדבר שאת חושבת שצריך לעבוד עליו, השתמשי בשאלות על הנושא "המותר" כדי להביא את האדם עצמו לגעת בנושא "האסור". חיזרי על ההליך בכל הזדמנות עד שהאדם יזהה את הקושי, עד ש"יצליח לך", עד שהאדם עצמו יראה שיש כאן בעיה. לאנשים יש לא פעם "נקודה של עיוורון" כמו ברכב כשאנחנו נוהגים. יש את זה לכולנו ברמה כזאת או אחרת. הפתיחות שלנו שיגעו שמה - זו כבר סוגיה אחרת לגמרי.... ולסיום: את יכולה להביא את הסוס אל השוקת, את לא יכולה להכריחו לשתות ממנה. את יכולה להיות מאמנת טובה מספיק, איש מאיתנו אינו מושלם. מקווה שהצלחתי להעביר את הרעיון בבהירות, ומקווה שעזרתי במשהו.
נהדר! בדיוק השבוע שברתי על זה את הראש
לא קוראת בינתיים את תשובות חבריי המלומדים על מנת להיות נקייה מהטיות. עבדתי על גלגל החיים עם מתאמנת. גלגל ריק שאת הנושאים שלו היא בחרה. היא הביאה לגלגל נושאים כרצונה, על אחד מהם אמרה שהיא מביאה אותו כי הוא קיים בחייה אבל היא לא מתכוונת לטפל בו כרגע וגם לא לדבר עליו, אבל היא לא יכולה להתעלם מנוכחותו. וכאן באמת נשאלת שאלת מיליון הדולר. הרי אם היתה חושבת שהוא לא חשוב,לא היתה מביאה אותו לתוך המערכת. מצד שני הוא שם. למה הוא שם? גדול וריק בשממונו? האם הוא לוקח לה את הכוחות? האם הוא מחזק לה את הכוחות? מה היחס ואילו סוג קשרים בינו לבין יתר הנושאים שהועלו בגלגל? אפשר כבר להבין שלא היה מנוס מלדבר גם בנושא הזה ולהבין שיש להקדיש לו אימון נפרד. אבל בעצם היותו שם, הוא משפיע מאד על כל הנושאים האחרים שהיו בגלגל / בחיים שלה ואי אפשר היה שלא לגעת בו, גם אם בזהירות. לפעמים אנו צריכים להביט ולבחון גם מה שלא נאמר על מנת להבין את איכותו וקשריו של מה שכן נאמר. ועכשיו לשאלתך - תקציר מנהלים: לא תמיד אנו יודעים מראש מה משפיע על התנהגויות ורגשות שלו, אבל מרגע שמשהו שוחרר לחלל האימון הוא שם בהיותו או בהתעלמות ממנו. לדעתי לא יהיה נכון לא לגעת בו, אבל צריך לגעת בו בנגיעה עדינה, לאחר בקשת רשות ולהחליט ביחד מתי נוגעים בו נגיעה נוספת.
לא קוראת בינתיים את תשובות חבריי המלומדים על מנת להיות נקייה מהטיות. עבדתי על גלגל החיים עם מתאמנת. גלגל ריק שאת הנושאים שלו היא בחרה. היא הביאה לגלגל נושאים כרצונה, על אחד מהם אמרה שהיא מביאה אותו כי הוא קיים בחייה אבל היא לא מתכוונת לטפל בו כרגע וגם לא לדבר עליו, אבל היא לא יכולה להתעלם מנוכחותו. וכאן באמת נשאלת שאלת מיליון הדולר. הרי אם היתה חושבת שהוא לא חשוב,לא היתה מביאה אותו לתוך המערכת. מצד שני הוא שם. למה הוא שם? גדול וריק בשממונו? האם הוא לוקח לה את הכוחות? האם הוא מחזק לה את הכוחות? מה היחס ואילו סוג קשרים בינו לבין יתר הנושאים שהועלו בגלגל? אפשר כבר להבין שלא היה מנוס מלדבר גם בנושא הזה ולהבין שיש להקדיש לו אימון נפרד. אבל בעצם היותו שם, הוא משפיע מאד על כל הנושאים האחרים שהיו בגלגל / בחיים שלה ואי אפשר היה שלא לגעת בו, גם אם בזהירות. לפעמים אנו צריכים להביט ולבחון גם מה שלא נאמר על מנת להבין את איכותו וקשריו של מה שכן נאמר. ועכשיו לשאלתך - תקציר מנהלים: לא תמיד אנו יודעים מראש מה משפיע על התנהגויות ורגשות שלו, אבל מרגע שמשהו שוחרר לחלל האימון הוא שם בהיותו או בהתעלמות ממנו. לדעתי לא יהיה נכון לא לגעת בו, אבל צריך לגעת בו בנגיעה עדינה, לאחר בקשת רשות ולהחליט ביחד מתי נוגעים בו נגיעה נוספת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.