חשבתם על זה פעם..?

  • פותח הנושא em17
  • פורסם בתאריך

תמימו

New member
ראשית.

לא תקפתי את האיש הנ"ל עקב אמונתו או דתו או כל סיבה נוספת הקשורה לעניין! כנראה לא קראת היטב את דברי... בנאדם יכול לחיות עם אמונותיו, ושיהייה לו לבריאות, מי אני שאומר משו? אבל זו בדיוק הנקודה: הבנאדם, נכנס לכאן למקום הרגיש הזה. פותח הודעה מקסימה ורגישה וכואבת כל כך ועונה עליה בטיפשות, תסלחי לי אך זה המצב. הוא מתמודד עם הכאב? יפה לו, כפי ששמת לב, יש כאן כאלה שלא, תגובתו הייתה קרה, מתנשאת ולא שייכת לכאן. אם כן, ראוי הוא לאותו היחס. ערב טוב שיהייה לך.
 

דקדק

New member
שאלה טובה חצי תשובה

תמימו, אם אינך מבין תשאל (ולא בתמימות) את עצמך, את אחרים. דרך אגב, אחת המטרות של האבל היא לחבר (במידה מסוימת) בין הבלתי מתקבל/נתפס בדעתנו למתקבל.. (גם בכי נובע ממצב שהבוכה איננו מסוגל לקבלו / לעכלו / להבינו שהרי אם היה מסוגל לעכלו לא היה בוכה). לאן "הולכים" המתים (אם בכלל)? האם הם מתו כי הם היו צריכים למות? אלה שאלות בסיסיות מאד (תתפלא, אבל יש תשובות לשאלות האלה. אפילו כמה חברה חזרו משם) ולכן ראויות לבירור. בהצלחה תמימו בדרכך לתשובות ולהבנה. מה אכפת לך להבין?
 

תמימו

New member
אתה יודע

אתה נשמע הבנאדם הכי לא רגיש בעולם. יש לך לב מאבן? יש לב בכלל? אי שם? איש יקר, לכתוב הודעה כפי שכתבת בפורום כמו זה זה חוסר רגישות מוחלט, וכהוכחה לדברי אתה יכול לראות את התגובה להודעתך מEM17. אני רואה כאן לפני, אמנם באופן וירטואלי, ואולי עדיף שרק כך, אדם מתנשא, טוען כי יודע הכל, מתיימר ללמד אותי? מאיפה הסקת שאיני יודעת? איש! זה שדעתי שונה משלך ותפיסת העולם שלי יותר פתוחה (ואני לא רק תקועה עם הראש בספר תנ"ך), אין הדבר אומר שאיני מבינה. ואתה, אתה עם התפיסות הפרימיטיביות שלך, אתה זה שלא יודע דבר בינתיים. ראשית, אפשר להסתכל בפרטים האישיים ולראות למי אתה פונה (אתה?!). ושנית, תפנים, אין קשר בין הניק שלי לתמימות, אז שיהייה לך שבוע מצויין, מקווה שלא אשמע ממך יותר מדי...
 
את שוב תוקפת..חבל..

טייק איט איזי.. לא מוצא חן בעינייך ההודעת שלו - תתעלמי.. גם אני לא ממש מסכימה איתו אבל זו בהחלט לא סיבה לתקוף אותו ובטח שלא לרדת עליו, אל תשכחי למה הוא פה, גם הוא, כמוך, איבד מישהו יקר לו!! המשך ערב נעים גם לך.
 

תמימו

New member
../images/Emo13.gif

הממ, אני מעדיפה להעמיד בנאדם במקומו כאשר הוא מתנהג בדרך בה הוא מתנהג, שוב... אין לי דבר כנגדו ספציפית, ולמה שיהייה לי אינני מכירה אותו כלל. אבל צורת הפניה שלו אל האנשים כאן, היא לא שייכת. לדעתי לא צריך להתעלם מתופעה זו, וחוצ מזה, היי, מה עם חופש הביטוי? הוא כותב כרצונו וכך גם אני. אבל די, מאסתי בלהתעסק בנושא.
 
אני מהזה מבינה אותך..

אחרי שמתן נהרג רציתי רק להרביץ לכולם..אצלך זה עוד טוב..אני לא ההיתי מסוגלת לשבת עם בן אדם שהדעות הפוליטיות שלו היו שונות משלי, ישר ההיתי מתעצבנת ותוקפת ומקללת וההיתי שוברת את הראש איך בן אדם יכול להמשיך ולהיות כזה "יפה נפש" עם כל מה שקורה במדינה שלנו..עכשיו הגעתי למסקנה שאף אחד לא שווה את הכאב והלחץ שלי, ובאמת, כל אחד ותפיסת העולם שלו, אי אפשר לשנות לבן אדם את הדעות שלו..ניסיתי המון,אך נראה לי שללא הועיל.. אני, עדיין מאמינה במה שאני מאמינה..אף אחד לא יצליח לשנות אותי.. וטוב שזה ככה, כי אם כולנו ההינו חושבים את אותו הדבר, איזה עולם משעמם היה , לא??
 

em17

New member
../images/Emo8.gif

השמאלנים ה"יפי נפש" האלה. פשוט צריך לעשות איתם משהו! כל אחד ותפיסת העולם שלו... ומישהו בכל זאת צריך לשמור על המיעוט הנכחד הזה (אני מתנדבת..)
 
../images/Emo8.gif כן אה..

לא נראה לי שאני מוכנה להתנדב..אחרת מישהו עלול להפגע..
 

em17

New member
צודק צודק...

"מה אכפת לך שזכית לחיות עם .. כך וכך שנים?" צודק! לא אכפת לי שחייתי איתו 12.5 שנים. אז גם לא אכפת לי שהוא מת. בעצם, בכלל לא אכפת לי שהוא היה קיים! שיהיה לך יום נפלא!
 
EM17 נראה לי שלא הבנת את המסר

הוא כאילו מנסה לומר לך, מה אכפת לך שזכית לחיות עם אדם כזה, זא, זו מצווה, נראה לי,שמה שהוא מתכוון לומר לך שזה שהתברכת או משו כזה (למרות שזו דרך מסובכת להבין את זה) לא יודעת, קשה לי להאמין שהוא כביכול מלגלג או משו, קראתי את הסיפור כמה פעמים, והצלחתי להבין שכביכול את התברכת בלבלות את ילדותך עם צדיק כמו האמא הגוייה שזכתה להניק נפש יהודייה, לא?? לא יודעת..הבנתי את זה אבל קצת קשה לי להסביר..
 

em17

New member
הבנתי

אבל סתם הייתי צינית כי אני לא מסכימה עם מה שהוא אמר.
 

BOKER489

New member
חשבתם על זה פעם

בהמשך העיניין. אני עברתי את זה שני אנשים חשובים בחיי נפטרו לי בידיים בעלי ואבא שלי אני חושבת ובעצם יודעת שהם ידעו שהם נעלמים מהחיים.קראתי את זה בעיניים הדומעות שלהם..עיניים כואבות ואדומות.לעיניין---בעלי נפטר מדום לב בגיל 32 כשהייתי בהריון חודש 8 על ביטני...........עצוב נורא.אבל זה נכון שכל אחד שחייו ספורים הוא יודע את זה.......ומרגיש
 

ailag

New member
מכירה את המחשבה..

ידיד שלי מהאינטרנט (שהייתי רואה כל יום בצ'אט, והייתי אמורה לפגוש בקיץ) התאבד באפריל 99. הוא נכנס לחדר הצ'אט, אמר לכולנו שלום, וכנראה ממש מיד - קפץ מחלונו בקומה ה-14. הצ'אט היה הונגרי, אבל חברים הביאו אותי לשם אז הם היו מחליפים לאנגלית כשהייתי שם. באמצע שהוא כתב את מילות הפרידה שלו .. הוא החליף לאנגלית. ואני דוקא תהיתי: אם הוא ראה אותי שם, בניק קצת מוזר מהרגיל, האם המחשבה האחרונה שלו יכולה היתה להיות למה הוא שונה? (הרי זו מחשבה שטותית, אבל מתמיהה) אני משערת שלא, ושהראש שלו היה ריק .. או לחלופין מלא ברעש. בקיץ ראיתי את כולם חוץ ממנו, אבל ראיתי את הבניין ממנו הוא קפץ.
 

kevant

New member
../images/Emo7.gif מחשבות ../images/Emo7.gif

יושב אני בחדרי ומהרהר בך בני. בני שאינו. עולות מחשבות בראשי. האם סבלתה בני? מה היו מעשיך האחרונים? מה אמרתה כשנפלתה חלל על האדמה הארורה, אדמת לבנון? מדמה אני אותך נופל וצעקת כאב איומה פורצת מחזך.ואני, אני לא לצידך לחבוק אותך אל חזי, ללטף ראשך, לנגב דמעתך ולומר לך ולו פעם אחרונה באוזנך שאני אוהב אותך. אין בי נחמה. מסרב אני להתנחם בסיפורים שלא סבלתה. שפגיעתך היתה מהירה, קטלנית.מחשבותי נודדות להן לרגעים שלפני. לרגעים של לפני הפגיעה. לאותו רגע אכזר שבו חפץ מתכתי קרע את גופך, את הגוף שהחזקתי בהיותו בן שמונה ימים. ביום בו ניתן שימך ונקבע גורלך. התמנות אינן מרפות. הן חוזרות שוב ושוב. אני מדמה את צעקתך,אבא, קרתה לי. ואני דממתי. לא עניתי לקריאתך ולא באתי לקראתך. ימים חלפו הצטברו לשבועות וחודשים ושנים. אך הכאב של חוסר האונים שלי נשאר. צעקתך האילמת מהדהדת בי ולא נותנת לי מנוח. אייך בני? אנא ענה לי בני.....
 

chasidar

New member
גם אני חושבת על זה וזה מטריף אותי..

הבת שלי מתה בבית, בסלון, עם 2 הוריה שאמורים להגן, לטפל. אבל בלילה האחרונה שלה היא לא הרגישה טוב, סתם שיעול קטן לא משהו רציני, ולא הצליחה לישון. לא הרגשתי טוב בעצמי, התעצבנתי עליה שתלך לישון, למרות שקמתי אליה פעמיים בלילה. אבל היא לא התלוננה, לא באה אלינו, לא אמרה כלום. לא הבינה שזה כה רציני? או שהיא פחדה מאתנו? לעולם לא אדע. עד שלקראת בוקר, כשהחלטנו לנסוע לבית חולים, אחרי שדברנו עם הרופאים, היה מאוחר מדי. היא פשוט הפסיקה לנשום. בעלי עשה החייאה עד שהגיע האמבולנס. זה לא עזר. ואני רק חושבת כל הזמן שהיא הייתה לבד בלילה האחרון הזה. פחדה לגשת אלינו. אם רק הייתי נוסעת אתה לבית חולים באותו ערב אולי היא עוד הייתה בחיים. זה רודף אותי ולא נותן מנוחה. חסידה
 

תמימו

New member
אולי...

בחייך, את יודעת שאת מקשה על עצמך. כל אחד הרי נתקל במחשבות האלה, והעצה שלי אלייך לגרש אותן ברגע שאת מבחינה בהן. זה הרי בטח לא יהייה הדבר שיעזור לך עכשיו, רק יחמיר את המצב. זה לא בריא וזה לא עוזר, לא לך ובטח שלא לה. מקווה שיהייה יותר טוב...
 
למעלה