חשבתי שאני אתחמק ממכם
אבל זה בלתי נמנע, אני חייבת לספר לכם, מי ששם לב , אני פחות או יותר לא כ"כ הרבה פה ביומיים האחרונים, קשה לי ואני פשוט התביישתי לספר לכם, כי הסיפור שלי כבר בלי טעם וריח, ולא בא לי שאף אחד יטיף לי או יתן לי בראש, אז החלטתי לשמור את זה לעצמי, אבל אני חייבת לשתף אותכם, כי אתם החברים שלי (מצטערת על ההקדמה "הקצרה") יום שבת היה לישי (האקס שלי לכל אלו החדשים/ות) יום הולדת, אני לא התכוונתי להגיע ויותר מזה אפילו לא התכוונתי להתקשר ולאחל לו מזל טוב. במוצ"ש גל של טלפונים שטף אותי, אלו היו החברים שלו/שלי, התעקשו שאני אגיע למסיבה וביקשו שאת כל מה שיש ביני לבינו שאני אשאיר בצד ואגיע למסיבה כי אני צריכה להיות שם, כי אני חלק מהם. באמת שלא רציתי ללכת , התחבטתי בתוך עצמי כמה שעות, הגורל רצה והלכתי, כולם כבר היו שם ואני כרגיל נכנסת אחרונה, באיחור של שעה, כולם מקבלים את פניי כאילו אני זאת מלכת המסיבה, הוא לא יכל להסתכל עליי, היה מתח בינינו, היה ערב נחמד, שסיימנו ואט אט כל איש לדרכו, נשארנו רק אני והוא, ולאחר כמה דקות כבר הייתי בדירה שלו, אחרי שעה הלכתי, הוא התחנן שאני אשאר לישון אצלו, אני בטוחה שזה היה מתוך פחד שיקרה לי משהו (בכל זאת השעה הייה מאוחרת ויש לי נטייה להירדם על ההגה) הלכתי הביתה אבל לא לפני שאמרתי לו "שילכו לעזאזל כל החברים שלך, הביאו אותי בכוח לפה ועכשיו כל אחד בביתו ורק אני נשארת עם כל החרא", התנצלתי שהרסתי לו את הערב. ממוצ"ש ועד היום אני באפיסת כוחות, העיינים נעצמות לי, ואני בקושי מתפקדת, הוא לא יצר איתי קשר מאז, ת´אמת ידעתי שהוא לא יתקשר. אני מכירה אותו כ"כ טוב שידעתי את התוצאות מראש, זה היה משחק מכור. זהו, סיימתי להיום, אני רק מבקשת לא לצעוק עליי, כי את זה יש לי בשפע. האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה, משפט כ"כ נכון אוהבת אותכם
אבל זה בלתי נמנע, אני חייבת לספר לכם, מי ששם לב , אני פחות או יותר לא כ"כ הרבה פה ביומיים האחרונים, קשה לי ואני פשוט התביישתי לספר לכם, כי הסיפור שלי כבר בלי טעם וריח, ולא בא לי שאף אחד יטיף לי או יתן לי בראש, אז החלטתי לשמור את זה לעצמי, אבל אני חייבת לשתף אותכם, כי אתם החברים שלי (מצטערת על ההקדמה "הקצרה") יום שבת היה לישי (האקס שלי לכל אלו החדשים/ות) יום הולדת, אני לא התכוונתי להגיע ויותר מזה אפילו לא התכוונתי להתקשר ולאחל לו מזל טוב. במוצ"ש גל של טלפונים שטף אותי, אלו היו החברים שלו/שלי, התעקשו שאני אגיע למסיבה וביקשו שאת כל מה שיש ביני לבינו שאני אשאיר בצד ואגיע למסיבה כי אני צריכה להיות שם, כי אני חלק מהם. באמת שלא רציתי ללכת , התחבטתי בתוך עצמי כמה שעות, הגורל רצה והלכתי, כולם כבר היו שם ואני כרגיל נכנסת אחרונה, באיחור של שעה, כולם מקבלים את פניי כאילו אני זאת מלכת המסיבה, הוא לא יכל להסתכל עליי, היה מתח בינינו, היה ערב נחמד, שסיימנו ואט אט כל איש לדרכו, נשארנו רק אני והוא, ולאחר כמה דקות כבר הייתי בדירה שלו, אחרי שעה הלכתי, הוא התחנן שאני אשאר לישון אצלו, אני בטוחה שזה היה מתוך פחד שיקרה לי משהו (בכל זאת השעה הייה מאוחרת ויש לי נטייה להירדם על ההגה) הלכתי הביתה אבל לא לפני שאמרתי לו "שילכו לעזאזל כל החברים שלך, הביאו אותי בכוח לפה ועכשיו כל אחד בביתו ורק אני נשארת עם כל החרא", התנצלתי שהרסתי לו את הערב. ממוצ"ש ועד היום אני באפיסת כוחות, העיינים נעצמות לי, ואני בקושי מתפקדת, הוא לא יצר איתי קשר מאז, ת´אמת ידעתי שהוא לא יתקשר. אני מכירה אותו כ"כ טוב שידעתי את התוצאות מראש, זה היה משחק מכור. זהו, סיימתי להיום, אני רק מבקשת לא לצעוק עליי, כי את זה יש לי בשפע. האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה, משפט כ"כ נכון אוהבת אותכם
