חשבתי לעצמי
בימים האחרונים זה נורא IN לקבול על תרבות הסמוך של המדינה שלנו, להתעצבן על זה שלא חושבים על דברים מראש, שבטוחים שהכל יהיה בסדר, חשבתי לעצמי, רגע ומה איתי? אני בסדר ? נכון שגורל המדינה לא מוטל על כתפי, אבל מה עם החיים הפרטיים שלי? מתי אני אעשה משהו עם המכונית שלי שלא ממש לוקחת טוב סיבובים? אחרי שפשוט אעוף באחד הסיבובים בדרך לירושלים? ולמה אני תמיד נזכרת שצריך להסביר לאנשים איך משתמשים במחשב דווקא כשצריך משהו חשוב ואני לא שם? והכי חשוב, מתי אני אבין סוף סוף להקב``ה צריך להתפלל כל הזמן ולא רק כשכואב? בתהייה נולי.
בימים האחרונים זה נורא IN לקבול על תרבות הסמוך של המדינה שלנו, להתעצבן על זה שלא חושבים על דברים מראש, שבטוחים שהכל יהיה בסדר, חשבתי לעצמי, רגע ומה איתי? אני בסדר ? נכון שגורל המדינה לא מוטל על כתפי, אבל מה עם החיים הפרטיים שלי? מתי אני אעשה משהו עם המכונית שלי שלא ממש לוקחת טוב סיבובים? אחרי שפשוט אעוף באחד הסיבובים בדרך לירושלים? ולמה אני תמיד נזכרת שצריך להסביר לאנשים איך משתמשים במחשב דווקא כשצריך משהו חשוב ואני לא שם? והכי חשוב, מתי אני אבין סוף סוף להקב``ה צריך להתפלל כל הזמן ולא רק כשכואב? בתהייה נולי.