חשבתי לי אז

חשבתי לי אז

חשבתי לי אז
שאלמד להרגיע
את הזמר המר
העולה מתוכי

ולמדתי לאט
שכל זיז וכל ניע
יחרט בי עמוק
בגופי העדין

אז הלכתי לים
לנסות להרגיע
ולצלוח בזול
את השוק המהיר

בעולם די גרוע
לא נותר לי לנוע
כי אם לשוב
אל חוף מבטחי

והזמן, כן הזמן
כמו תמיד מותיר צלקות
רק לשחות
יגרום לבכות פחות
 
למעלה