חשבתי היום

[sihaya]

חשבתי היום

(בעת צפייתי בערוץ המפוצל ... אל תשאלו למה) על זה שלפעמים אנשים מרגישים שהם "מפספסים" משהו בזמן שהם עושים משהו אחר כמו למשל שמישהו צופה בתוכנית מסויימת וחושב שהוא אולי מפספס תוכנית יותר טובה אזזזזזזז הוא מעביר לערוץ המפוצל בשביל לראות ה-כ-ל אבל התמונות קטנות ומתחלפות כל הזמן אין רצף וברקע שומעים גלגל"צ (לא שיש לי בעיום עם גלגל"צ ) אבל הנקודה היא שהוא לא חווה כלום לא מתרגש עם הדמויות או כועס או עצוב או לומד משהו בערוץ 8 אזזזז.... זה מיותר הרבה יותר עדיף להתמקד בדבר אחד ולחוות אותו וללמוד ממנו בלי לחשוב על מה אני מפספס) זה היה רגע במוח של נטלי..... נכון מפחיד? ) נטלי.

 

[~דויד~]

מפחיד, אמא´לה ../images/Emo5.gif ../images/Emo5.gif ../images/Emo5.gif ../images/Emo5.gif ../images/Emo5.gif

חמודה, בכל דבר אפשר לראות "חיובי" ו"שלילי", ולכן מהצד השני של "אוף, אני מפספס אולי משהו אחר יותר טוב" יש את זה: "איזה כייף לי!!!! יש לי כזה מבחר גדול של ערוצים!!!!! ומה אני רוצה לראות עכשיו????? המממממ????!!!!! כן, אני יודע!!!! אני רוצה ללמוד משהו חדש!!! בוא נראה מה יש בערוץ המדע!!!! הו, איזה מגניב!!!!! סרט על חרגולים !!!!! איזה מגניב!!!!!"

 

[בן טל-שחר]

כן - ועוד משהו מפחיד! -

את מכירה את הפרסומת שיש מדי (או היתה) פעם בערוץ 2 בטלוויזיה מעין שקופית עם הכיתוב "הרשות השניה" ובזמן שמראים את השיקופית מריצים בהילוך מהיר מאוד קטע מהטיילת בתל-אביב??? זה מראה תוך כמה שניות יום שלם, מבוקר עד ערב, באיזה שהיא פיסה מהטיילת של תל-אביב. עשיתי פעם חשבון שאם מקרינים את החיים שלנו במהירות כזאת תוך כמה שעות (מקסימום יממה או משהו כזה) החיים שלנו נגמרים. וכל מה שרואים בסרט? אותנו רצים ומתרוצצים מצד לצד... וזהו. הולכים חוזרים, הולכים חוזרים. אני, כל פעם שאני רואה את הפרסומת הזאת אני מזדעזע ונעשה קצת עצוב.

 

[~דויד~]

וואהו, בן, אתה נגעת בנקודה טובה

אבל, זה לא חייב להיות שאנחנו מתרוצצים כל הזמן הלוך ושוב, כיוון שאנחנו יכולים להתפתח ולגדול כל הזמן לא?

 

[בן טל-שחר]

כן, "מתפתחים וגדלים", "מתפתחים

וגדלים", "מתפתחים וגדלים" - ואז מתים. יופי. נמלה התרוצצה מצד לצד, התפתחה וגדלה מבחינה רוחנית התפתחה וגדלה מבחינה נפשית התפתחה וגדלה מבחינה רגשית ומתה. אחלה, איזה כיף לה שהיא התפתחה וגדלה. בולשיט! הכל בולשיט!!

 

[sihaya]

אבל הידע וההתפתחות נשארים בנשמה

המוות הוא זמני

 

[בן טל-שחר]

מה אכפת לי מהנשמה?

אכפת לי מעצמי. טוב, טוב, ברור שאכפת לי מאוד מהנשמה (אני מניח שב"נשמה" את מתכוונת לפיסה הנצחית שמושפעת מההתפתחות שלנו), אבל אכפת לי לא פחות מכך - מעצמי. אני לא נצחי. בן טל-שחר ימות. וכך גם אני (כן, אני לא ממש מזדהה באופן מוחלט עם בן טל-שחר. זה סתם שם שהדביקו לי. אבל לצערי גם אני לא נצחי). ואת יודעת מה, נטלי? בואי נבדוק קצת את העניין הזה עם הנשמה. לוחמים בודקים. ובכן, נתחיל עם ההגדרה - ואחר כך נמשיך למקורות. תגדירי נשמה.

 

[sihaya]

אתה אוהב להקשות עלי מה?

בסדר... אני מתמודדת לאט לאט.... אני חושבת שנשמה זה הגדרה אישית כי אף אחד לא יודע מה זה אני חושבת שזה מה שיש בתוך כל אדם שהופך אותו ליותר מחומר חי שזה התפקיד של הלב והמוח זה הופך אותו למשהו יותר עמוק הנשמה יודעת הכל דברים שהמוח לא יודע ... והמוח הוא חלק מהאתה הוא החלק הלומד של כל תקופה והנשמה מכילה בתוכה את כל התקופות המוח שלך יכולל לשמצוע את הנשמה וללמוד ממנה אבל הוא צריך חהשקיע והנשמה זה החלק הקבוע שנשאר איתך במשך כך הגילגולים שלך .... יש שאומרים שנשמה היא הרגש... אני חושבת שהיא האישיות . יש אישיות מופשפת מהסביבה ויש דפוסים קבועים ... מקובל?

 

[sihaya]

בע מלא שגיאות מקווה שתבין

*לשמוע *להשקיע *כך=כל *מושפעת

 

[בן טל-שחר]

או-קיי, אז יש נשמה והיא נצחית. המ..

אני לא תוקף, אני שואל (כי אולי יהיה בך חלק שירגיש מותקף, מסיבות מובנות): על סמך מה את קובעת (לעצמך, אני יודע שאת קובעת זאת לעצמך בלבד) שאת (כלומר, חלק ממך - הנשמה) נצחית? לדעתי זוהי קביעה מסוכנת מאוד (כי טעות עלולה לעלות לך בחיים שלמים) ולכן אני שואל כדי שאני - וגם את, פעם נוספת - נקבל תשובה ברורה ובהירה ללא שום דבר אחר בצורה נקיה באמת על שאלה זו: על סמך מה את קובעת לעצמך שאת נצחית? "טעות עלולה לעלות לך בחיים שלמים" - אם אני יודע שאני נצחי, או יודע שמשך חיי הוא כ-1000 שנים, או יודע שמשך חיי הוא כ-100 שנים, או יודע שמשך חיי הוא כ-10 שנים, יש לכך הבדל גדול מאוד מאוד מאוד על הבחירות שלי!!! לדוגמא, אם אני נצחי, אני יכול להרשות לעצמי לא לעשות את מה שאני רוצה לעשות. יש לי עוד מיליארדי שנים לנסות, לטעות, להתפתח... מה אכפת לי? בקיצור, זו שאלה די חשובה. אז אני חוזר עליה: על סמך מה את קובעת (או משערת) שאת נצחית?

 

[sihaya]

האאאאא אוקי ..

התשובה אשר תשמע עכשיו תיהיה אולי מבולגנת מעט אבל תשתדל לעקוב.... א. אני לא מרגישה מותקפת בכלל השאלה היא לגיטימית לחלוטין! ב. אני לא יודעת שאני נצחית אני רוצה להאמין בכך ... בשנתיים + האחרונות שמעתי כל מיני תאוריות בנושא ואני החלטתי (לעצמי כמובן) שיש משהו בתוכנו שהוא ניצחי שהוא מביא לנו את החיים כי אנחנו לא מונעים רק ע"י המוח וההגיון והכימיה אני מסרבת להאמין בזה אם אני אאמין בזה אני באמת אבזבז את החיים שלי אם אני אחשוב שבין כה אני מתה בסוף אז מה הטעם להתאמץ וללמוד ולהתפתח ולהשתנות? חוצמזה שאדם מת לאן נעלמת כל אנרגית החיים שלו אם לא לגוף חדש? ואם יש לי מליוני שנים אז למה להתפתח? כי צריך להתחיל איפה שהוא ומי יודע כמה זמן ביזבזתי ? או שמא לא ביזבזתי ואני חיה עם ידע בתוכי שמחכה שאני אגלה אותו ? למה לא לנסות לשמוע את זה ? להנות מהחיים האלה? לקבל מהם יותר? למה פשוט לחכות למות ולחיות מחדש?!?! הרי כל מה שאנחו עושים על הכוכב הזה הוא להעביר את הזמן עד המוות אם כבר מעבירים אז בצורה פרודוקטיבית לא? בקיצור אני מאמינה בגלגול נשמות כי זה ההסבר שהכי נוח לי איתו שמצאתי שהוא הכי מעניין והגיוני . נטלי לא נצחית אבל הנשמה שלה כן .

 

[בן טל-שחר]

אני רוצה לוודא שהבנתי

את לא יודעת אם יש או אין גלגול נשמות את רוצה להאמין שיש גלגול נשמות ואת בוחרת כרגע להאמין שיש גלגול נשמות בגלל שאמונה זו היא המשתלמת לך ביותר כרגע.

 

[sihaya]

לא המשתלמת

ככה אני לא יודעת בוודואות אם יש אני רוצה להאמין שיש ואני מאמינה שיש זה נראה לי הכי הגיוני .(זה נוח) אבל יותר מזה הגיוני . למרות שגילגול הנשמות שולל את תחיית המתים כי הנשמה המשיכה לגוף אחר כך שלא מובן לי איך "אלוהים" עשה גם גילגול נשמות וגם משיח אבל לא נורא נסתרות הן דרכי האל ובטח למישהו יש הסבר מטופש זה או אחר אבל רגע אני גולשת מהנושא ! בקיצור אני חושבת שהבהרתי את עמדתי .

 

[בן טל-שחר]

נטלי יקירתי!!! ../images/Emo24.gif

בני אדם תמיד מפסידים בגלל שאינם יודעים. מה אינם יודעים? ובכן, זאת בדיוק הנקודה: הם אינם יודעים. יכול להיות שיש לידינו נפלאות ובגלל שאיננו יודעים זאת אנחנו לא מנצלים אותן. לוחם איננו מאמין לדברים שהוא שומע אלא מתבונן בעצמו! שמענו "יש גלגול נשמות" ושמענו "אין גלגול נשמות" אבל מה האמת? אולי האמת מורכבת יותר? אני רוצה להציע כמה הצעות פראיות, רק כדי להדגים שיש יותר אפשרויות מה-2 ה"מוכנות", אני רוצה להציע עוד 3 אפשרויות, כדי להגיע יחד לחמש אפשרויות: אפשרות מספר 3: יש גלגול נשמות, אבל רק מעטים זוכים בו - כמו שזורקים זרעים לאדמה ורק חלק מהם מנביטים. אנחנו הזרעים - וחלק קטן מאיתנו ינביט וימשיך הלאה. חלק אחר היה רק ניסוי שלא יתנו לו להמשיך הלאה. אפשרות מספר 4: בעיקרון אין גלגול נשמות - המוות הוא סופי. אבל יש אפשרות מסויימת, נדירה מאוד, לשמר את המודעות שלנו, כמו שאנחנו עושים בחלימה. בשביל זה צריך להתאמן כל החיים. אפשרות מספר 5: אין גלגול נשמות - המוות הוא סופי יש "עולם הבא" - אבל מגיעים אליו רק מתי-מעט אלה שהצליחו לטהר עצמם באמת. השאר מתים באופן סופי. אלה שנפגשים למעלה, מחליקים "כאפות" ומרוצים מעצמם מאוד אך גם קצת עצובים על אלה שלא ידעו כיצד להגיע גם הם לכאן. לסיכום: לוחם איננו מתבונן על החיים בשטנציות, לוחם דואג לתת לעצמו את הטוב ביותר. למשל, אם יש לו אפשרות לעשות לעצמו טוב ברגע מסויים, הוא ייקח אותה, לא? ואם יש לך אפשרות לזכות בחיי נצח, את תקחי אותה, לא? ואם יש לנו אפשרויות מדהימות שלא חשבנו עליהן אבל הן כאן ואנחנו נפספס אותן אם לא נשתמש בהן מיד אז לא כדאי שנעשה משהו בנדון? אנחנו לא בדיון פילוסופי כרגע, אלא אנחנו רציניים ומפוחדים עד אימה ועם זאת רגועים ושלווים ואוהבים ויעילים. אנחנו רוצים לדעת את האמת - ולפעול בצורה הטובה והמשתלמת ביותר עבורנו באופן אישי. מהי?

 

[sihaya]

בן יקירי...

לא סתם החלטתי שיש גלגול נשמות חיפשתי שאלתי אנשים בדקתי אמונות ואימצתי לעצמי את מה שהכי התאים לי מבחינה הגיונית ... ואולי גם רגשית .... אף אחד מאיתנו לא יודע את התשובות לשום דבר.... כל אחד מאמין במה שנראה לו נכון יש האומרים שהאור הוא חלקיקים ויש האומרים שהוא גלים שתי התשובות האלה נכונות! זה רק תלוי באיזה מכשיר אתה משתמש אז מישלא מתאים לו יכול לא לאהמין אני לי זה מתאים ואני מאמינה... ואני חושבת שזוהי האפשרות הטובה ביותר ... אתה מבין ? נטלי. אז

 

[Jerald_Admonds]

בןןןןןןן

אז אנחנו לא יודעים אם יש גילגול נשמות, ואנחנו לא יודעים אם אנחנו יודעים בכלל משהו שהוא נכון. אבל יש לנו תפקיד, אנחנו חלק ממערכת.. אנחנו פה בשביל סיבה כלשהי גם אם רק כדי לגלות את הסיבה הזאת... וזה יהיה פשוט חבל למות רק בגלל שאנחנו לא יודעים מה הולך סביבנו ולמה אנחנו פה, אז אם כבר עדיף לחיות חיים שלמים ולסבול ולאהוב לשנוא לפחד ולהגבר. זה יהיה הרבה יותר מועיל מאשר לשבת ולמות..? חחחחח תפסיק לשגע אותי.. בכל אופן, אם כבר אני פה ואני נהנה מהחיים האלו.. אז למה שיהיה איכפת לי אם כל מה שאני עושה או חושב זה לא בסדר? ) כל עוד כמובן זה לא על חשבון אנשים אחרים.. באהבה שי.

 

[~דויד~]

בן, אתה מאמין בגלגולים קודמים?

 

[בן טל-שחר]

על אמונה ועל הנחות

"כלוחם (פחחחחחח... גם כן לוחם... אבל נניח) - אני משתדל שלא לבזבז את זמני בלהאמין או לא להאמין לדברים כאלה או אחרים. את האנרגיה שלי אני שומר לדברים יותר כיפיים וכאלה לא חסרים בעולמנו המדהים והמרתק..." (בן טל-שחר, "דרך הלוחמים") המציאות קיימת והיא אחת - וכל האמונות שלנו ביחס אליה הינן שגויות. לפיכך אינני סומך עצמי יותר מדי על האמונות שלי - אני מעדיף לסמוך על עצמי. אם אפעל בהתאם לאמונות שלי אני אהיה רחוק מאוד מלהיות לוחם. אחד מהמאפיינים של אדם שאיננו לוחם היא המומחיות המופלאה שלו באמנות ההנחה. אמנות ההנחה - או אמנות ההשערה - היא אמנות נפוצה ומרתקת שאפשר לעשות בה שימושים רבים ומגוונים. לדוגמא, אדם יכול להשקיע כמה שנים מחייו בלימודיה של אמנות לחימה מתוך רצון להיות מוגן. כדי לעשות זאת הוא צריך לעשות תחילה שימוש באמנות ההשערה ולשער שאחרי מספר שנים באמנות הלחימה הוא יהיה מוגן. כמובן, הוא לא יהיה בהכרח מוגן במיוחד (כי הוא לא לקח בחשבון שאמנות הלחימה שהוא בחר לא מלמדת הגנה עצמית אפקטיבית), אבל הוא לא יידע זאת. באופן כזה הוא מבזבז מספר שנים מחייו על כלום. דוגמא נוספת, דון חואן ("האש שבפנים") מספר לקרלוס קסטנדה על המכשפים ("הרואים") הקדומים, שחשבו כי יכולת הראיה האנרגטית שלהם תגן עליהם מפני כל דבר עלי אדמות: "אותם רואים קדומים, כוחם היה רב מאוד באמנות ההשערה. הם שיערו, למשל, שמיומנותם בראיה תשמור עליהם מכל רע. הם חשבו שאיש לא יוכל לפגוע בהם - עד שבאו הכובשים ופצפצו אותם והמיתו את מרביתם במיתות איומות. הרואים הקדומים לא יכלו להגן על עצמם כלל ועיקר, למרות בטחונם הגמור בחוסנם שיעמוד לעד." ואני יכול להמשיך בקלות: בני-אדם בימינו הינם מומחים גדולים לאמנות ההשערה. הם משערים, למשל, שעם מותם הם נותרים למעשה בחיים מאחר והחלק החשוב שבהם - "נשמתם" - הינו נצחי. כמובן, כאשר המוות מגיע, מפרק את אותו אדם לחתיכות קטנות ומפזר אותן על פני היקום (מחשבות, רגשות, כוונות, אמונות...) נוכח אותו אדם לדעת בשביבי המודעות האחרונים שלו שהוא טעה - ושלא יהיו לו חיים נוספים לחיות אותם. וזאת למרות בטחונו המוחלט בכך שתהיה לו המשכיות. או שיש, או שאין, מה שבטוח - טעות היא קריטית ולכן לכל הפחות כדאי להתבונן על המקורות שלנו: מדוע אנחנו סבורים שאנו נצחיים? זאת לכל הפחות כדאי לנו לעשות.

 

[~דויד~]

אינני משער

אני יודע!

 

[בן טל-שחר]

שלוש שאלות לי אליך:

1. האם אתה באמת יודע, או שאתה חש בטחון רב? אלו הם שני דברים שונים. התבונן לתוכך - ולאחר מכן השב. 2. מה לגבי אלה היודעים ההיפך ממך? האם הם פשוט טועים? מדוע הם טועים? ומדוע הם סבורים שאתה טועה? 3. יש בך גם קול שאומר אחרת, מעין חוסר-בטחון בנוגע לכך. אני חש בכך. אני מניח שגם אתה. וברור שהוא נובע מפחד. ואני שואל אותך: האם חוסר-הבטחון הזה שאתה חש בנוגע לגלגול נשמות, במידה ואתה כן מאמין לו (מה שעכשיו אינך עושה), הופך אותך לאדם שאתה פחות אוהב להיות? האם בגלל זה אתה בוחר להתגשם בתור האדם שמקשיב לחלק ש"יודע שיש גלגול נשמות" - בגלל ששם אתה שמח יותר, מאושר יותר, עליז יותר, יעיל יותר, נמרץ יותר?