חרצובות לשון

[ounce]

חרצובות לשון

האם הביטוי "חרצובות לשון" משמעותו אמירות קשות ופוגעות (כפי שכתוב בתוצאה הראשונה בחיפוש בגוגל), או שמא מדובר בשתיקה, כבילת הלשון מדיבור, כפי שניתן להבין מילולית?
לא מצאתי את הביטוי במילון ספיר.

תודה מראש!

 

[trilliane]

הביטוי לא קיים אבל המילה כן

חרצוּבּה, חַרְצבָּה [תנ]
כֶּבל, שרשרת: פַּתֵח חַרְצבּוֹת רֶשָע הַתִר אגדות מוטה (ישעיה נח 6)
[ש"ע; נ'; חַרצוּבַּת-, חַרצוּבּות, חַרצוּבּות- חַרצוּבָּתו] <חרצב>
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1002584&search=%E7%F8%F6%E5%E1%E4

ומכאן ניתן להבין שמי שמתיר את חרצובות (כבלי) לשונו הוא מי שמדבר בלי להגביל את עצמו ולא מי ששותק.

 

[ounce]

אני מכיר את המילה

אם התרת חרצובות לשון היא דיבור ללא רסן, הרי שחרצובות לשון הן משל לשתיקה, כפי שטענתי, לא?

 

[sailor]

ממש לא שיך לדבור ללא רסן

נפתחו חרצובות לשונו אומרים על מי ששותק לרוב ופתאום אומר דברים חשובים.

 

[ounce]

אני חושב שנוצרה אי הבנה

נראה כי יש בידול בין הביטויים התרת חרצובות לשון ופתיחת חרצובות לשון. לפי גוגל הראשון מדבר על אמירת דברים קשים וחריפים, והשני על מה שאמרת. כך או כך, דיברתי רק על הבסיס, "חרצובות לשון" ללא פעולה לפניו, אך אשמח להסברת ההבחנה גם לגבי האחרים.

 

[sailor]

בעבר אמרו רק התרת חרצובות לשון

פתיחתן זו צורה חדשה. אני לא רואה הבדל במשמעות.

 

[trilliane]

לא נתקלתי בשימוש ב"חרצובות לשון" בנפרד

אלא רק בצירוף פועל כגון "התיר" או "שחרר". מתוך "מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל (קנה ולא תתחרט, באמת):
שחרר את חרצובות לשונו. השמיע דברי ביקורת קשים, אמר את מה שבלבו. יידיש: אָפּלאָזן די צונג (שחרר את הלשון). בעקבות הצירוף המקראי 'פיתח חרצובות רשע' (ישעיהו נח 6) בהוראת התרת כבלים. בכמה שפות שונות מצוי הניב 'התיר את לשונו' (אנגלית: lossen someone's tongue) בהוראה שונה: לגרום לאדם לדבר. | "הוא התיר את חרצובות לשונו עד שתפסו הנשים שהוא בודה דברים מלבו" (סמי מיכאל, ויקטוריה, 1993, עמ' 93).

 

[ounce]

תודה! האם מדובר בדברים קשים בלבד?

או כפי שהציג sailor אפשרי שמדובר באמירת דברים חשובים, אך לא קשים לשמיעה? לפי רוזנטל, "השמיע דברי ביקורת קשים, אמר את מה שבלבו" - נראה ש"מה שבלבו" בהכרח נוקב או ביקורתי. האמנם?

 

[trilliane]

התרת כבלי הלשון פירושה לתת ללשון דרור

אני חושבת שזה די ברור שזה אומר שאתה לא עוצר את עצמך מלומר מה שלא היית אומר מסיבות כאלה ואחרות...

 

[ounce]

אני לא בטוח שהבנת את שאלתי

ברור שההתרה מובילה לאמירת דברים שלא היו נאמרים בלעדיה. השאלה היא אם מדובר בדברים קשים וביקורתיים כפי שאת ורוזנטל הצגתם (שותק, שותק, ובסוף שופך הכל), או שמא גם דברים חשובים שהצטברו ולבסוף פרצו את הסכר ונאמרו (מעין "כל השיחה הוא שותק, ורק עכשיו הוא מספר לי שבעצם היה איתי באותה יחידה ואפילו אכלנו ביחד").

 

[trilliane]

לא חושבת שהם חייבים להיות ביקורתיים בהכרח

אבל לדעתי הם כן קשים (במידה זו או אחרת; לא קלים לעיכול, לא נעימים וכו') כי לו היו "רכים" ניתן היה לומר אותם גם בלי לשחרר את הלשון...

 

[sailor]

חרצובות הם קשרים, שרשראות או כבלים

צריך לפתוח את חרצובות הלשון כדי להתבטא.

 

[ounce]

חיבור שכתבתי - אשמח לקבל ביקורת

במסגרת ההכנה לבחינה הפסיכומטרית כתבתי חיבור, ואשמח לשמוע ביקורת, הערות והצעות לשיפור מכל סוג. מקווה שזו אינה טרחה רבה מדי עבורכם.

מטלה: האם לדעתך האינטרנט מקדם את התרבות ואת המדע?

אני מודע לכך שלא הצגתי את המושג "אינטרנט" אף על פי שהוא מרכז הדיון. בדיעבד ראיתי שיצאתי מנקודת הנחה בה המושג אינטרנט מוכר לכולם, ואני עדיין סבור שלא היה צורך ממשי להסבירו יותר משעשיתי, אך אשמח לשמוע התייחסות גם לנושא זה והאם בולט החוסר המדובר.

אלפי תודות מראש!

סימן ההיכר המובהק ביותר של המאה העשרים ואחת הוא חדירתו של האינטרנט אל כל תחומי החיים, החל בעשיית פעולות יומיומיות כגון התעדכנות במזג האוויר ושיח עם מכרים, וכלה בבריאות, כלכלה וביטחון. לאור עלייתו של האינטרנט אל מרכז החיים של אנשים רבים ושל בני נוער בפרט, נשאלת השאלה האם תהליך זה מקדם את התרבות ואת המדע, או שמא מדובר בתהום השואבת אליה את טובי מוחותינו לכדי בטלנות והתבודדות.

לדעתי, האינטרנט נמנה עם ההמצאות המבריקות ביותר שידע האדם. משחר הימים ידע והשכלה היו הבסיס להתקדמות תרבותית ומדעית משמעותית, והאינטרנט אינו אלא כר ידע אינסופי לצבירת השכלה בנושאים רבים ומגוונים. הוא נחלק לאתרים העוסקים במנעד רחב של תחומי ידע, המופיעים בדמות מאמרים, ערכים אנציקלופדיים, ידיעות חדשותיות ועוד.

ואולם גדולתו האמתית של האינטרנט טמונה במקום אחר לגמרי - הזמינות. מעטים האנשים שידם אינה משגת גישה לאינטרנט, שכן רשויות במדינות רבות בעולם מודעות לחיוניותו, ואף פועלים בהצלחה מיזמים להפצתו במדינות העולם השלישי. בכך הופך כלי זה לספריה בלתי נדלית הנגישה לכמעט כל דורש, ומאפשרת גם למוחות שנבצר מהם להשקיע כסף רב בהשכלה פורמלית או שלא היה סיפק בידם לצבור ידע בכל נושא, ולו השולי ביותר, לעשות זאת בלא יותר מכמה לחיצות עכבר.

עם זאת, יש הגורסים כי הזמינות הנרחבת של האינטרנט גורמת לבני נוער, הבסיס להתקדמות התרבותית והמדעית, להתבטל אל מול המסך בלא מעש ולחדול מפעילויות ספורטיביות, תרבותיות וחינוכיות. אני סבור כי הנחה זו בטעות יסודה, שכן בעת הגלישה הם נחשפים יותר ויותר לנושאים המרחיבים את עולמם, ואין ספק שמדובר בעולם שונה, עשיר יותר, בריא יותר, וההבדל משנים עברו מדבר בעד עצמו.

לאור האמור לעיל, אני איתן בדעתי כי יש לעודד את התרחבותו של האינטרנט אף לתחומים המעטים שכף רגלו טרם דרכה בהם. אין לי ספק שמדובר בכלי מעשיר שיתרונותיו רבים ועולים על חסרונותיו, וששימוש מושכל בו יוביל להתקדמות מתמדת של האנושות בכל תחומי החיים.

 

[trilliane]

מסכימה איתך שאין צורך להציג את האינטרנט

מבחינה מבנית ולשונית כתבת טוב; יש דברים שהייתי משייפת פה ושם כמו דיוק בבחירת המילים ("לאור עלייתו של האינטרנט אל מרכז החיים" – לא "עולים" ל"מרכז"... נכנסים או חודרים אליו או פעלים אחרים שלא עולים בדעתי כרגע) אבל האמת שבעיקר חסר לי תוכן. אני מרגישה שאמרת דברים נכונים אבל ממש בכללי, במעטפת. התייחסת בעיקר לפן המדעי, חסרה לי התייחסות תרבותית. למשל, מדינות טוטליטריות שנחשפות לרעיונות מערביים. או העובדה שכיום יוצרים (בכל התחומים – מוזיקה, גרפיקה, טקסט, וידאו, תכניות מוקלטות) כבר לא תלויים בחסדי התקשורת; כל אחד יכול להקליט את עצמו ולהעלות ל"מייספייס", להעלות וידאו ליוטיוב, לפרסם טורים בבלוג, תמונות בטמבלר או בפליקר, פודקסטים ומה לא – עידן שבו כל אחד מאיתנו יכול ליצור ולשתף את כל העולם ביצירותיו! זה כ"כ מתבקש בעיניי שזה ממש חסר לי.

 

[ounce]

תודה רבה!

לגבי העלייה למרכז החיים, התלבטתי גם אני בנוגע לבחירת הפועל, ואז נזכרתי בצירוף שנתקלתי בו בעבר, "עולה ללב השיח הציבורי" - ואם אפשר לעלות ללב, מדוע לא ניתן לעלות למרכז?
זה היה השיקול. השאלה היא אם גם מה שנזכרתי בו היה שגוי.

לגבי התוכן, אני מסכים אתך לחלוטין. זה חיבור שנכתב במסגרת זמן, ורק כשכבר הייתי עמוק בתוך הכתיבה הבנתי שלא התייחסתי לתרבות ולמדע באופן נקודתי, אולי כפי שהתבקש, אלא רק כחלק ממשהו כולל. מכיוון שזה היה על זמן, ואם הייתי עוצר את השעון והופך הכל הייתי "מרמה", ניסיתי להסית את הדרישה לכיוונים אחרים שאפשר (ואולי גם לא כל כך נורא) לפרש מהמטלה, כמו ההנחה שידע הוא יסוד ההתקדמות האנושית (מובן שגם מבחינה תרבותית ומדעית), והאינטרנט הוא מקור מצוין לידע. האם לדעתך זה לא עונה כהלכה על המטלה?

שוב, המון תודה. אני מניח שזה לא "קל" לקרוא כל פעם הר כזה של מילים

 

[trilliane]

בשמחה

גם בצירוף שהבאת זה לא מוצלח בעיניי... אין כאן "שגוי" כי זה לא דקדוק וזו לא שאלה של תקינות לשונית אלא של סגנון ושל דיוק בבחירת המילים. אני מניחה שלרבים זה לא יפריע, לי זה קצת צורם בעין. לא ברמה שאני אחשוב שהמחבר לא יודע לכתוב, אבל בעין של עורכת לשון, זה קופץ לי לעין כי זה מסוג הדברים שאומנתי לקלוט (בין היתר) – לשייף ולשפר כל מיני אי דיוקים קטנים כאלה כדי שכל מילה בטקסט תשב בדיוק ולא "ליד" (כפי שנוהג לומר צדי צרפתי

).

תראה, זה לא חיבור רע משום בחינה שהיא; מרגישים שאתה יודע לכתוב ולבנות טקסט ואולי זה מספיק ועונה על המטלה ועל כל מה שמבקשים, פשוט... זה קצת שטחי בעיניי. קיבלתי תחושה שאתה מציג את הנושא בקווים מאוד כלליים בלי לומר הרבה. האינטרנט הוא מקור נהדר לידע, הידע נגיש ליותר אנשים ו... זהו בערך. אולי אני מחמירה, אולי אני ביקורתית מדי, לא יודעת; זו הדעה שלי ושלי בלבד. אני לא יודעת לשפוט כי אני לא יודעת לאיזה אורך טקסט מצפים ומן הסתם אף אחד לא יודע עוד איך באמת יבדקו ומה יחשבו... אני רק מעלה את מה שאני אישית חושבת, לא יותר. אני לא בודקת חיבורים בבגרויות ולא בפסיכומטרי ולא נותנת ציונים לאף אחד, לטוב או לרע.

לגבי הזמן, אין ספק שזה פקטור וחבל שלא נותנים יותר זמן, אבל ככה זה בפסיכומטרי...

אאז"נ יש חצי שעה לחיבור? או שאני לגמרי מתבלבלת? כך או כך, כל חיבור חייב להתחיל מכמה דקות של חשיבה על הנקודות שרוצים להעלות ורק אז להתחיל לסדר את הדברים ולבנות אותו. לכאורה אלה דקות מבוזבזות כי לא כותבים בהן כלום, אבל לטעמי זה שלב שאסור לדלג עליו.

 

[ounce]

אכן חצי שעה

גם לדעתי אסור לוותר על שלב סיעור המוחין והעלאת הרעיונות. גם בחיבור הזה לא דילגתי אליו, אבל לצערי הרעיון להתמקד בתרבות ובמדע ולא להתייחס אליהם כמכלול של ההתקדמות האנושית עלה מאוחר מדי.

לגבי הדקויות במילים, אני מבין לגמרי על מה את מדברת וזה רלוונטי מאוד גם בעיניי. בשביל להוציא 800 (נו באמת, תראו אותי) לא מספיק להיות טוב, אלא צריך להיות הכי טוב. בגלל זה גם ביקשתי הערות מכל סוג - חשוב לי לדעת שכותבים עלייה ולא עליה; שכותבים כול ולא כל; מתי לשים מקף או פסיק; ולגבי התוכן, אם יש אי-בהירויות, אי-דיוקים או עמימות, חשוב לי להבין את זה אף יותר. ברור לי גם שיש טעויות שרק "הציקו" ולכן לא הורגש צורך לתקן (גם אני שמתי לב לכאלה), אבל אם זה מציק לך, סביר שאת לא היחידה

אגב, באמת רציתי לשאול... אולי אני קצת מגזים עם הבקשות, אבל זה יהיה בסדר אם אעלה כאן חיבורים שכתבתי בקצב קצת יותר מהיר? כלומר, אפילו כל כמה ימים..
אין לי הזדמנות נוספת קרובה לגשת לפסיכומטרי כי אני מיד אחר כך מתגייס וגם ככה הזמן קצר והמלאכה מרובה. אני מניח שחלקכם עוסקים בעריכה לשונית ומה שאני מבקש זה "עבודה" עבורכם, אבל בעצם מדובר כאן רק ב15-20 שורות כל פעם וגם אין כאן דרישות מקצועיות... אז, האם יש בעיה עקרונית עם זה?

כמובן אבין אם כן.

 

[trilliane]

שמע, זה מה שיצא אז זה מה שיצא...

חכמת הבדיעבד היא חכמה קטנה מאוד ובסופו של דבר כולם עושים מה שהם יכולים בזמן ובמקום הנתון. אני מאמינה שתקבל ציון גבוה בחיבור כי אתה כותב טוב; לא יכולה לומר לך לגבי "הכי טוב" כי זה כבר תלוי בבודקים (ועכשיו גם נשאלת השאלה איך הם ידעו מי הכי טוב לפני שהם בדקו את כל המבחנים? זה לא כמו בשאלות אמריקניות). אני חושבת שמה שאתה יכול לקחת מזה להבא זה לבדוק שאתה אכן מתייחס לכל מה שנכתב במטלה.

לגבי דקויות במילים, יש דברים שמציקים בעיקר לעורכים, ואני ממש לא בטוחה שעורכים יבדקו את הבחינות בפסיכומטרי...

ולימודי עריכה הם מיומנות מעבר ללימודי לשון, כלומר, מה שמציק לעורך זה לא בהרח מה שיציק למורה ללשון. אגב, אפילו מורים ללשון לא בקיאים בהכרח בכל פסיקות האקדמיה; קורה מדי פעם שאני משתמשת בחומרים שנכתבו ע"י מורים ללשון ומתקנת בהם לא מעט טעויות ואי דיוקים (לא סגנוניים כמו במקרה שלך, אלא של תקינות לשונית פרופר). מה תהיה הרמה הלשונית של הבודקים ואיזו הכשרה יש להם זו שאלה טובה (ומסקרנת) שתשפיע לא מעט על מה יציק להם ולמה הם ישימו לב.

אתה מוזמן להעלות לכאן חיבורים שכתבת (פשוט לרכז אותם בשרשור כפי שעשית) ואם אנשים ירצו להתייחס הם יתייחסו; אני לא יכולה להבטיח לך שיהיה לי זמן לעבור על כל אחד מהם, כמובן. גם על זה עברתי באופן מהיר; לו זה היה טקסט שנדרשתי לערוך הייתי מקדישה לו זמן רב יותר.

 

[ounce]

לגבי הערכת החיבורים בפסיכומטרי

מהתרשמותי מאתר האינטרנט שלהם ומחוברות ההכנה שפרסמו, הם בהחלט עומדים על דקויות בבחירת מילים, ולמעלה מזה - אף ציינו ששימוש שגוי בביטויים יוריד משמעותית את הציון (מסיבה מובנת - לקראת הבחינה כולם לומדים אלפי מילים וביטויים בחודשיים וחצי ומצפים לזרוק ביטוי או שניים ולסמן וי על המטלה). בנוסף, חלק ניכר מהשאלות בבחינה עוסק בדיוק בנקודה הזו, וגם שאלות שאינן עוסקות בה באופן ישיר מצריכות לרוב עמידה על דקויות לשוניות לשם פתרונן.

באשר לחישוב הציון, כפי שציינת חיבורים הם לא שאלת בררה ולכן קשה למקם אותם על סולם הערכה אחיד. למיטב הבנתי הציון יקבע לפי הסכמה ראשונית בין המעריכים על "מהו חיבור טוב" ולפי מחוון כללי, והציון בו לא יהיה 200 עד 800 אלא 1 עד 6, ככה שיהיה יותר קל לתת ציונים. כשאמרתי שצריך להיות "הכי טוב", הכוונה הייתה לעמוד בכללים הנדרשים כדי לקבל ציון מושלם במטלה זו, אבל הבעיה היא שקשה לחזות מה הם הכללים, כי מה שהמרכז הארצי ציין זה בעיקר "חיבור עשיר בצורה יוצאת דופן". אותי בעיקר מעסיק איך להגיע לציון 6 ולא לקבל את ה-5 המתבקש (שלא לדבר על 4) - ובשביל זה בהחלט צריך להתבלט, השאלה היא איך. מצד אחד כולם הולכים להכביר בניבים וביטויים שלא ידע התנ"ך ואולי כדאי להימנע מזה, ומצד שני להיות "פשוט ונקי" אולי יניב חיבור טוב אבל לא בהכרח יגרום למעריך להגיד "וואלה, התרשמתי".

 

[trilliane]

להערכתי חיבור של 6 הוא חיבור שלא חסר בו דבר

כלומר, הכותב הקיף את הנושא (בהתאם לכמות המלל הנדרשת), כתב לעניין, שוטף, ברור, מעניין, תקין וכו'. יכול להיות שזה מבחינתם עדיין רק 5 וכדי להשיג את ה-6 הנכסף צריך להשאיר רושם מיוחד על הבוחן, לעשות לו "וואוו" או לגרום לו לחשוב "ואללה" ואני לא חושבת שאפשר ללמוד לעשות את זה... זה קצת כמו star quality או איך להיות חינני כמו גידי גוב. אני חושבת שיש דברים שאדם מביא איתו מבפנים, מהאופי שלו, מהיכולות האישיות שלו, וזה לא משהו טכני שאפשר ללמוד או להתאמן עליו.

כמו כן "בולט" זה ביחס לאחרים, ולך תדע איך יהיו האחרים... אולי אחרי שהבוחן יקרא הרבה חיבורים לא-משהו הוא יגיע לשלך והוא יבלוט לו בצורה יוצאת דופן? לא יודעת...

כל הכבוד לך על החריצות וההשקעה, אבל אני חושבת שאתה קצת נלחץ לחינם; אתה כותב טוב ויש לי תחושה שאתה כבר משקיע בזה די והותר; קח בחשבון שהחיבור הוא בסה"כ חלק קטן מאוד מהמבחן (ואם אתה לא מתכנן ללמוד מקצוע הומני אפילו פחות) אז ההבדל בין 5 ל-6 לא גדול בסופו של דבר וזה לא מה שיקפיץ אותך מ-700 ל-800, כמובן.