לא "ברור" ש"הקצנת" בכלל
ברור שאת עדיין מתחמקת מאחריות לטשטוש משוואה לפיה משא ומתן לכינון שלום, מגעים דיפלומטיים, שמכוננים ביילין ואחרים שקולים מוסרית וחוקית לפעולות אלימות ובלתי חוקיות של כ"ך. טוב, לא שקולים לגמרי את אומרת, "הקצנת": אז לא, לא מדובר בהקצנה. מדובר בהשוואה שלא במקומה. יש גבולות שמסוכן לחצות. להציג את ביילין כדוגמה מתונה יותר של הצד השמאלני של כ"ך זה לא להקצין. זה, אם לומר בעדינות, לטעות ולהטעות. בואי נצא מנקודת הנחה שלאף צד (שמאל או ימין) אין מונופול על האמת וגם לא כושר נבואי. בוא נסכים גם שאף צד לא מעוניין באובדן המדינה (אני מתעלמת מחרדים אנטי-ישראלים כמו גם ממפלגות שמאלניות ששואפות במוצהר לביטול האופי הציוני של המדינה). מדובר אם כן בהשקפות שונות על הרצוי. כל אחד מהצדדים מנסה לקדם את דרכו. כל אחד סבור שהדרך האחרת מוטעית, וגם יכול להביא הוכחות "בדם" לצדקתו: בתקופות כל הממשלות מתו כאן אזרחים ממעשי טרור ומלחמות, וחיילים מתים כל הזמן בהגנה על המדינה. את לא יכולה TO GET AWAY עם משפט כמו "נעשים מעשים שגורמים להרג חפים מפשע (לדוגמה: מניעת הקמת גדר שבעדה לא יוכלו לעבור מחבלים, קשירת ידי צה"ל מפעולות חשובות לבטחון תושבי המדינה וכו'" --את רומזת כאן שכאילו ביילין או מישהו אחר פעל בכוונה כדי שיהרגו אזרחים. זה שאת רק רומזת את זה לא הופך את העמדה שלך לקבילה יותר. ולא ברור לי למה את מכוונת בציטוט חז"ל: "כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים"--ביילין אכזר בעינייך? למה בדיוק? אני יכולה להבין אם את חושבת שהוא טועה. זכותך. אבל אם את רומזת שאדם שלא עובר על החוק בעצם כן עושה דברים איומים אז יש לך בעיה עם החוק (זכותך גם לחשוב שהחוק טועה, אבל בכל זאת עליך לכבד את החוק במדינה דמוקרטית) או שאת בכוונה מנסה לטשטש את ההבדל כי זה משרת מטרה שלך? כי את בעצם מאמינה בתוקפנות ואלימות בעצמך? נראה לי שדווקא בנושאים רגישים עדיף לומר דברים באופן מפורש ולא לרמוז רמיזות עמומות. אלא אם כן את מתביישת בעמדתך.
ברור שאת עדיין מתחמקת מאחריות לטשטוש משוואה לפיה משא ומתן לכינון שלום, מגעים דיפלומטיים, שמכוננים ביילין ואחרים שקולים מוסרית וחוקית לפעולות אלימות ובלתי חוקיות של כ"ך. טוב, לא שקולים לגמרי את אומרת, "הקצנת": אז לא, לא מדובר בהקצנה. מדובר בהשוואה שלא במקומה. יש גבולות שמסוכן לחצות. להציג את ביילין כדוגמה מתונה יותר של הצד השמאלני של כ"ך זה לא להקצין. זה, אם לומר בעדינות, לטעות ולהטעות. בואי נצא מנקודת הנחה שלאף צד (שמאל או ימין) אין מונופול על האמת וגם לא כושר נבואי. בוא נסכים גם שאף צד לא מעוניין באובדן המדינה (אני מתעלמת מחרדים אנטי-ישראלים כמו גם ממפלגות שמאלניות ששואפות במוצהר לביטול האופי הציוני של המדינה). מדובר אם כן בהשקפות שונות על הרצוי. כל אחד מהצדדים מנסה לקדם את דרכו. כל אחד סבור שהדרך האחרת מוטעית, וגם יכול להביא הוכחות "בדם" לצדקתו: בתקופות כל הממשלות מתו כאן אזרחים ממעשי טרור ומלחמות, וחיילים מתים כל הזמן בהגנה על המדינה. את לא יכולה TO GET AWAY עם משפט כמו "נעשים מעשים שגורמים להרג חפים מפשע (לדוגמה: מניעת הקמת גדר שבעדה לא יוכלו לעבור מחבלים, קשירת ידי צה"ל מפעולות חשובות לבטחון תושבי המדינה וכו'" --את רומזת כאן שכאילו ביילין או מישהו אחר פעל בכוונה כדי שיהרגו אזרחים. זה שאת רק רומזת את זה לא הופך את העמדה שלך לקבילה יותר. ולא ברור לי למה את מכוונת בציטוט חז"ל: "כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים"--ביילין אכזר בעינייך? למה בדיוק? אני יכולה להבין אם את חושבת שהוא טועה. זכותך. אבל אם את רומזת שאדם שלא עובר על החוק בעצם כן עושה דברים איומים אז יש לך בעיה עם החוק (זכותך גם לחשוב שהחוק טועה, אבל בכל זאת עליך לכבד את החוק במדינה דמוקרטית) או שאת בכוונה מנסה לטשטש את ההבדל כי זה משרת מטרה שלך? כי את בעצם מאמינה בתוקפנות ואלימות בעצמך? נראה לי שדווקא בנושאים רגישים עדיף לומר דברים באופן מפורש ולא לרמוז רמיזות עמומות. אלא אם כן את מתביישת בעמדתך.
