חרם אקדמאי של ישראל

  • פותח הנושא ro99
  • פורסם בתאריך

ro99

New member
חרם אקדמאי של ישראל

זה לא נושא חדש, במיוחד לא באנגליה. ואני מודה שמאוד לא נוח לי עם זה. מצד אחד אני אומרת לעצמי: "אבל את החרמת מוצרים וכל דבר מדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד" - עד כדי כך שעדיין כיום אני לפעמים תופסת את עצמי לפני שאני קונה משהו דרום אפריקאי ואז נזכרת... ואני משתדלת להחרים מוצרים מהתנחלויות, אבל מודה שזאת משימה בלתי אפשרית כי אין מידע מספיק על מקור המוצרים מהארץ. אבל עמוק בתוכי צורם לי מאוד שיש בין תומכי החרם שמדובר עליהם בכתבה, כאלו שאמרו דברים או פעלו בעבר בצורה שאצלי נתפסה כגובלת באנטישמיות (אני לא יודעת כמה אתם מודעים לשמאל היותר מסורתי/קיצוני באנגליה וליחסי הקירבה שלו לשנאת יהודים, אבל אני מכירה את זה מבפנים - זה לא מיתוס באותה מידה שזה לא אקטואלי לגבי כלל השמאלנים שם. המשורר טום פולין, למשל, כתב בזמנו שיר שהתפרסם באובזרבר שבו השתמש בדימויים נאציים ובשם "SS" לתאר חיילים ישראלים - אני לא מתכחשת לדברים מזעזעים שחיילים ישראלים עושיםת ואתם יכולים באתר של הארץ היום לקרוא על כך כתבה, אבל כמה שזה לא נורא, מה שהנאצים עשו זה נורא בסדר גודל אחר). חרם אקדמאי נראה לי כהתקפה ממוקדת על הצד ה"לא נכון". לי אישית נראה שדוקא באוניברסיטאות ובמרכזים שבהם יש ריכוזים של אנשים יותר מלומדים, יש יותר אנשים שלא תומכים במדיניות הממשלה ובתוצאות שלה. מה אתם חושבים? זה מצחיק בעצם: יש לי חברה ערבייה-ישראלית שרוצה לעשות דוקטורט באנגליה, והייתי צריכה "להזהיר" אותה בנושא. יש לה תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות ישראליות ויש לה אזרחות ישראלית. אז אם החרם תופס, הוא גם צריך כביכול לכלול אותה. ואם הוא לא כולל אותה, אז הוא מחרים על בסיס יהדות... ואם כך, אז מדוע היא "בסדר" ואני, שדעותי הפוליטיות לא רחוקות משלה, "לא בסדר" (טוב, תעשו כאילו שלמדתי בארץ ושאין לי אזרחות בריטית, רק לשם הויכוח)? אתם מבינים את הבעיות האינסופיות שיש לי עם זה? ומה עוד, אני אלרגית לאירגונים היהודיים שישר נלחמים בכל דבר שיוצא נגד ממשלת ישראל, כי הם באים ממקום אחר לגמרי שבו כל ביקורת של המדינה היא באופן אוטומטי אנטישמיות. ופתאום אני מרגישה שאולי במקרה הספציפי הזה אני מסכימה איתם (לפחות חלקית). ככל שאני מנסה להבהיר, לנקז את דעותי למקום מסויים, כך אני יותר מתבלבלת ומתרחקת מבהירות. הצילו!
 

odedee

New member
כן, בעיה.

אני חושב שהגישה הביקורתית שיש באירופה בכלל ובבריטניה בפרט כלפי ישראל היא: 1. מסורת של עשרות שנים. 2. תוצאה של הסברה ישראלית גרועה ביותר, פשוט קשה לומר עד כמה. 3. נובעת מבורות אירופאית. 4. צודקת - בחלקה. "הארץ" מדווח היום ש-45% מהבריטים הבוגרים לא שמעו מעולם על אושוויץ, ושיעורם מקרב הנשים ובני ה-35 ומטה ממריא ל-60%. במצב הזה לא קשה למכור לציבור הבור הזה מה שרק רוצים, כי ההסברה הישראלית ממילא לא מצליחה לאזן את התמונה. זה לא ישתנה עד שמישהו בישראל יתאפס. לצערי, שר החוץ של ישראל לא נראה כפרסונה שמסוגלת להבין את גודל הצרה והמחיר שעוד נשלם עליה, וכפועל יוצא אני לגמרי לא מצפה ממנו לפתור את הבעיה. כנראה שעוד אנשים בישראל חושבים ככה, אחרת קשה לי להבין איך נולד הרעיון לתכנית "השגריר".
 

ro99

New member
המצב בכל ארץ אירפואית הוא שונה

זה תלוי בגורמים מורכבים ושונים. בבריטניה עצמה: מסורת של "ערביזם" (מומחיות במזה"ת שמתרכזת בצד הערבי), אנטישמיות מסורתית (במיוחד של המעמד העליון) שטבועה עמוק באוכלוסיה, נטייה לדחיית מוסכמות כוללת וקיצוניות (כמעט לשמה) ע"י אנשים שמחפשים אלטרנטיבות לקונצנזוס הכללי (בכל נושא שלא יהיה), ועוד ועוד ועוד. בהולנד לעומת זאת, האנטישמיות פחותה במידה דרמטית בהשוואה לאנגליה ולא מחלחלת לכל כך הרבה רבדים כפי שזה קורה שם. כאן יש קודם כל את הפרו-ישראליות המסורתית שבאה מהכנסיה (בעיקר הפרוטסטנטית) ושעדיין טבועה עמוק באוכלוסיה היותר מבוגרת. הרבה מה"אנטי-ישראל" (שפה לעיתים נדירות מאוד מגיעה לקיצוניות שכל כך נפוצה באנגליה למשל) המקורי (שהתחיל בשנות ה-60 וה-70) נובע בחלקו מתגובה נגד ה"פרו-ישראל" ללא פשרות של דור ההורים, למשל (שמעתי על זה הרבה עדויות אישיות של בני הדור ההוא). ההסברה הישראלית היא גרועה כי היא באה מנקודת מבט ישראלית טהורה. ואז היא מדולדלת/נמהלת בראייה בארץ שבה היא ניתנת. אין פה התחשבות בקהל היעד, זה מין one size fits all. אני לעיתים קרובות פשוט מסמיקה מבושה כשאני שומעת את מה שיש להם לאמר.
 
למעלה