חרטות

[popi199]

חרטות

האם יש דברים שעשיתם במשך השנים ברכיבה/עם סוסים שאתם מתחרטים עליהם? מכירה של סוס? ויתורים כלשהם?

 

[popi199]

אני אענה ראשונה...../images/Emo98.gif

אחד הדברים שאני זוכרת כמשהו שאני ממש מתחרטת וחבל שלא עשיתי אחרת זה ששיכנעתי את בעלת החווה להחזיר סוסה לסוחר. הייתה לנו סוסה באורווה, ערביה טהורת גזע, אחת מהסוסות הפחות יפות שיצא לי לראות, סוסה שעברה איזה סוג של התעללות והייתה שרוטה לגמרי, לעשות לה לונג' לדוג' בלי אוכף פשוט היה מפחיד, להוביל אותה בחוץ בלי אוכף גם היה משימה בלתי אפשרית...אבל ברגע שהיו שמים עליה אוכף ורוכב היא פשוט הייתה נרגעת, זה היה מדהים, היא תמיד הייתה קצת לחוצה אבל אף פעם לא היו לה תגובות מסוכנות כשהיה עליה רוכב, אף פעם לא הייתה נבהלת, רצה או משהו כזה...אחד הדברים היותר כייפים היה לפתוח איתה בחוץ- היא הייתה טסה אבל לא הייתה שום בעיה לעצור אותה...טוב נסחפתי בזכרונות

לסוסה היו 4 גלגלים דפוקים, מלא בעיות רגליים, ובסופו של דבר העבודה בבי"ס הייתה סיוט בשבילה ובשביל המדריכים, אבל המקרה שגרם לי לומר שצריך למכור אותה קרה כשניסו להעלות אותה לטריילר, היא דחפה את המדריכה הצידה, המריכה נפלה והסוסה פגעה לה בראש עם הרגל האחורית ושלחה אותה למיון...אחרי המקרה הזה האמון שלי בסוסה התערער, חשבתי שסוסה כזאת לא צריכה להיות בקרבת ילדים...לחצתי ובסוף היא הוחזרה לסוחר...אחרי חצי שנה הסוסה מתה אצלו בתנאים מחפירים ואני משוכנעת שאם היא הייתה בחוה שלנו היא לא הייתה מתה, היינו עולים על זה שיש משהו, נשארים איתה בלילה ואם צריך היינו לוקחים אותה לבי"ח מה שהוא לא עשה... מאז יש לי המון רגשות אשמה, אני חושבת שבאיזשהו מקום זה קרה בגללי כי אני לחצתי. אם הייתה לי אפשרות אולי הייתי מנסה לשקם לה את הרגליים, לטפל בה ולהכניס אותה לשיעורים לילדים קטנים בהובלה ולתת לה לה לנוח קצת עם הרגליים...מה שלמדתי לא לעשות יותר זה לא לוותר על סוסים כ"כ מהר ולאחרונה עלתה המחשבה מחדש לנסות למכור את הטורוברד עם הרגישות יתר ולמרות שזה יותר קל למכור סוס וזהו החלטתי לנסות לעבוד איתו יותר, הוא כמעט ולא עובד בבי"ס ואני משתדלת לרכב עליו כל יום ולאט לאט הוא לומד...אולי עוד ייצא ממנו משהו.

 

[jgut]

את לא יכולת לדעת

מה יעלה בגורלה. זה תמיד בעיה עם בעלי חיים שברגע שהם לא אצלך בידיים אין לך מושג לאן הם יתגלגלו. באותה מידה שדחפת שימכרו אותה יכולת לא לדחוף, ויכול היה לקרוא אסון איתה ואז ההתלבטות שלך הייתה למה לא דחפת למכירה. אבל אני יכולה להזדהות ריגשית עם הרגשי אשמה.

 

[popi199]

תראי

יכלתי לדעת כי ידעתי שהתנאים אצלו מגעילים ומאז אני באמת לא רוצה להחזיר לו סוסים כי זאת מחראה נוראית אצלו, כל הסוסים שלנו באים ממנו (מלבד הטורוברד) וגם הסוס הפרטי שלי בא ממנו וסך הכל הסוסים שם במצב פיזי טוב אבל הכל שם דחוס ומגעיל, אם היה אפשרי שים סוס על סוס הוא היה שם. בכל מקרה עם הטורוברד אני לא אחזור על אותה טעות, היום הייתה לנו פריצת דרך ביחסים ולאט לאט הוא מתחיל לסמוך עליי יותר. וגם בעבודה הוא מתחיל טיפה להשתפר. הוא מאד מזכיר לי את הסוסה הזאת בגלל שלשניהם יש כזה חוסר אמון באנשים אבל שניהם בסך הכל סוסים טובים.

 

[אורלי 7]

אי אפשר להציל את כל העולם,

ואם היה קורה משהו לאחד הילדים בחווה בגלל ההתנהגות של הסוסה המשוגעת? הרבה סוסים עוברים דרך סוחרים, חלקם מוצאים בית טוב וחלקם לא. צריך לדעת להתנתק, אין ברירה אחרת, אם לא נמות כולנו צעירים משיברון לה........ ובקשר לטורוברד - תתמידי ותקבלי תוצאות. הרבה סבלנות ועבודה רגועה תיקח אותך לשם. הגזע האהוב עלי. בהצלחה

 

[סוס של נייר]

מסכימה

אי אפשר לשחק ב"מה היה אילו". אילו הסוסה הזאת היתה הורגת תלמיד, כל אחד מכם היה מרגיש הרבה יותר גרוע. לא מחזיקים סוסים מסוכנים בסביבת תלמידי בית ספר. פשוט לא. הבחירה להעביר לסוחר דווקא, זה סיפור אחר. לפעמים אפשר לנסות ללכת יותר רחוק עם ההתעקשות למצוא בית טוב. אבל גם זו יכולה להיות אשליה כי את לא יודעת אם הסוס לא יועבר עוד בית. את הנעשה אין להשיב, התחושה מובנת וטבעית, אבל לחלוטין מחוץ לשליטתך.

 

[jgut]

../images/Emo45.gif

ובדיוק לאחרונה שמעתי סיפור ממשהי שמכרה את הסוס שלה למה שחשבה שבית טוב. כעבור שנה הסוס הועבר לסוחר ומשם להיות סוס עגלות (היא לא אצליחה לברר לאן בדיוק). היא אמרה לי שעכשיו אים תמכור סוס היא תוסיף סעיף בחוזה שבמקרה שהסוס למכירה תהיה לה עדיפות לקנות אותו במחיר בו מכרה אותו. וזה כואב יותר כשזה קורה לסוס שלך או סוס שהיה לך חלק בגורלו. אבל זה גם כואב על סוסים זרים שאפילו אין לי מושג על קיומם

 

[fliperit]

כן....

אני מאוד מתחרטת על זה שלא היינו יותר ברורים כשחתמנו את ההסכם על פליפ, ולא קבענו שאם מתחילים עונה של תחרויות צריך גם לסיים אותה ואי אפשר למכור אותו לפני זה...זה ממש דפק אותי...סמכתי יותר מדי על היושר של הבעלים שלו, ועל החברות ביננו

 

[הורסמאן]

אחלה

שיעור לחיים. בדרך כלל אנשים מבוגרים יותר ממך נאלצים להתמודד עם דברים כאלה, ולמרות שחבל שנאלצת לעשות זאת, יתכן שבעתיד תאמרי תודה שזה קרה. כשהייתי בן תשע הפכתי (בעזרת אבי כמובן) לבעלים של סוס. לכן כשהייתי בן 14 כבר הפכתי לאיש. ולכן היום אני כל כך נהנה להיות שוב ילד. ))))

 

[fliperit]

חחח

אני כבר אומרת תודה... ההסכם על וונדי, הסוסה החדשה הרבה יותר לטובתי מאש ההסכם על פליפ. הם למשל יתנו לי להתחרות 3-4 תחרויות אחרי שאני אפסיק את החצי פנסיון (בגלל הגיוס...

). הלוואי שהייתי יכולה בעזרת הורי להיות בעלים של סוס...חבל שזה לא בראש סדר העדיפויות שלהם...מסיבות מובנות בהחלט. אני לא חושבת שאיבדתי את הילדותיות שלי אי פעם....או שהיא תאבד בשנים הקרובות... אני הכי נהנית בעולם לשחק עם ילדים קטנים ולהתנהג כמוהם

 

[סוס של נייר]

ממש ככה

יש דברים שלומדים רק מהנסיון.

 

[lions queen]

../images/Emo118.gifכן..

שהפסקתי לרכב, אני חובת שזה ממש יכל לעזור לי עכשיו, ובכללי ממש חבל לי שויתרתי.. הדבר היחיד שמעודד אותי זה שעדיין אני מרגישה באיזה סוג של קשר עם סוסים, עם צב"ח וכאן, בפורום..

 

[סוס של נייר]

עד לפני חודשיים

כל פעם שחשבתי על זה, היה סוס שהצטערתי שלא קניתי (וכבר נמכר לאחר). כ"כ אהבתי אותו. הוא נתן לי חווית רכיבה מדהימה. אבל לא לגמרי עבר את בדיקת הוט' (שלא פסל אותו לחלוטין, אבל הבהיר לי שיש סיכונים משמעותיים). הרגשתי שדווקא משום שאני חובבת, ולא יכולה להחליף סוס מתי שבא לי, אני צריכה להתחיל מנקודה טובה של מצב בריאותי (לא שהכל צפוי או שזה לא יכול להשתבש, אל לפחות בתור נקודת התחלה). נורא כאב לי הלב והיה לי קשה עם הויתור עליו.כבר ראיתי כ"כ הרבה סוסים, שחשבתי שזה איזה דפקט שלי, ושאני מחפשת משהו שלא קיים. ואז, קניתי את סוסיק. וידעתי שכל הציפיה, וכל המסע, וכל החיפוש, לא היה לשווא.שהוא-הוא המתאים לי. ואני כבר לא מצטערת יותר

 

[Blue Eyessss]

חרטות?../images/Emo47.gif

אפילו לא אחת... אם יש משהו שלמדתי בעולם הסוסים,או בעולם בכלל,שאין מקום לחרטות. כי כל דבר שקורה וכל דבר שאתה עושה בסופו של דבר משנה לך דברים לטובה... להסתכל אחורה ולהתחרט ולהתבאס על דברים שהיו בעבר זה לא אפקטיבי ולא יעיל וגם לא משנה לך שומדבר... חוץ מלהכניס אותך לדכאון. אם תחשבו טוב על הדברים שאתם מתחרטים עליהם...על דברים שקרו בעבר...אתם תראו שלולא עשיתם את הצעד הספציפי הזה אתם לא הייתם במקום בו אתם היום. הרי(חח מילה מגניבה)אתם לא יכולים לשנות את מה שקרה אז...אתם רק יכולים לשנות את העתיד שלכם ולחיות את ההווה...

 

[jgut]

לא בדיוק חרטות

כי שוב אני לא יודעת לאן היו דברים מובילים... אבל יש דברים שעדיין מטרידים אותי שלא עשיתי בעיקר בגלל תזמון לא מתאים וחוסר בשלות שלי. יש את הסוסה שהייתי עושה עליה חצי פנסיון וכשהייתה לי הזדמנות לקנות אותה עוד לא הייתי בשלה לקנות סוס ואחר כך כשעברתי חווה איבדתי אותה (ההפך הוא הנכון, אחת הסיבות שעברתי חוה זה כי איבדתי אותה). ואני לא יודעת מה הייתי עושה היום. אני מניחה שאים היו מציעים לי הייתי קונה אותה. אבל בגלל שהיא סוסה מקומית כזו לא הכי יפה תמיד הפחד שלי שהיא לא תגיע לבית טוב (גם לפני שהגיע לחווה היא הייתה בבית לא טוב ומזניח). אני מתחרטת שביזבזתי שנה עד שקיבלתי החלטה לעבור חווה, אחת הסיבות שלא עברתי היא בגלל הסוסה הזו. ובסוף גם בזבזתי שנה (שנה בה הרגשתי שאני לא נמצאת במקום הנכון) וגם איבדתי אותה בכל מקרה.דבר נוסף שאולי הייתי יכולה לחסוך מהסוס שלי את המחלה שהוא עבר. אבל גם את זה אי אפשר לדעת. אני רואה את זה כעניין של תזמון. שאולי בשנה הזו לא הייתי בשלה לקבל את ההחלטות הנכונות, למרות שידעתי מה הן. יכול להיות שאים הייתי עוזבת קודם הייתי מספרת עכשיו שאני מתחרטת שעזבתי את אותה סוסה סתם, כאשר היום אני יודעת שעשיתי כל שביכולתי להמשיך את ההסכם איתה ולהסתדר בכל זאת שם. וזה פשוט לא עבד.