חרטה

מידי פעם אני מצטער שנשאבתי לעולם של הלימודים על פני ההתחברות.

אבל כנראה שזה היה בלתי נמנע...
אין הרבה שליטה במי שאנחנו יש אנשים שלא אובססיביים כ"כ ללמידה ולשקדנות.
זה סוג של אסקפיזם אני מניח מצרות אחרות...
 
איך פעם כתבתי פה בפורום שבתואר הראשון הדבר הכי כיף הוא סוף היום שבו אפשר לישון.

זה היה בתקופה של אחרי השביתה של הסגל הבכיר.

לא ידעתי שהמצב יכול להיות גרוע מזה.
לקרוא את הספר של munkres בטופולוגיה בתאורת חושך באוטובוס בדרך חזרה הבייתה... חוויות. :-9
 
למעלה