חרדת נטישה
היום קמתי עם חרדה דפקיות לב נשימה מהירה שמתי לב שלקח לזה כמה שניות כמה שניות של מודעות לעירנות שלי שיש בהם שקט שאין בהם חרדה אמא דיברה בטלפון לא הקשיבה לזו שבצד השני דיברה ודיברה סיפרה במהרה על עצמה עד שלהיא כנראה נמאס והיא סיימה תשיחה שחכה שהשניה קיימת פתאום חשבתי שכול בוקר אני כאילו משחזרת תלידה שלי נולדת מבינה שנטשו אותה שכחו שהיא קיימת זוכרים רק את עצמם מרגישה כול כך פגיעה בילתי נראית כמעט , אין לי זכות קיום . האם זה נכון? האם אכן זה כך? כול בוקר הוא לידה ? ואיך אני אזכור , שיש לי זכות קיום?
היום קמתי עם חרדה דפקיות לב נשימה מהירה שמתי לב שלקח לזה כמה שניות כמה שניות של מודעות לעירנות שלי שיש בהם שקט שאין בהם חרדה אמא דיברה בטלפון לא הקשיבה לזו שבצד השני דיברה ודיברה סיפרה במהרה על עצמה עד שלהיא כנראה נמאס והיא סיימה תשיחה שחכה שהשניה קיימת פתאום חשבתי שכול בוקר אני כאילו משחזרת תלידה שלי נולדת מבינה שנטשו אותה שכחו שהיא קיימת זוכרים רק את עצמם מרגישה כול כך פגיעה בילתי נראית כמעט , אין לי זכות קיום . האם זה נכון? האם אכן זה כך? כול בוקר הוא לידה ? ואיך אני אזכור , שיש לי זכות קיום?