חרדת נטישה

מ א י.

New member
חרדת נטישה

היום קמתי עם חרדה דפקיות לב נשימה מהירה שמתי לב שלקח לזה כמה שניות כמה שניות של מודעות לעירנות שלי שיש בהם שקט שאין בהם חרדה אמא דיברה בטלפון לא הקשיבה לזו שבצד השני דיברה ודיברה סיפרה במהרה על עצמה עד שלהיא כנראה נמאס והיא סיימה תשיחה שחכה שהשניה קיימת פתאום חשבתי שכול בוקר אני כאילו משחזרת תלידה שלי נולדת מבינה שנטשו אותה שכחו שהיא קיימת זוכרים רק את עצמם מרגישה כול כך פגיעה בילתי נראית כמעט , אין לי זכות קיום . האם זה נכון? האם אכן זה כך? כול בוקר הוא לידה ? ואיך אני אזכור , שיש לי זכות קיום?
 
יש תפילה לבוקר וללילה כי מה שאמרת

זה נכון מאוד.בתפילה הזו את מבינה שאת לא לבדך בעולם אלא ההיפך. וכל בוקר הבורא מעיר אותך כי הוא רוצה אותך פה...יש לך תפקיד לבצע... את לא לבד. בהצלחה.
 

crazygirl23

New member
יכול להיות...חרדת נטישה זה

הדבר הכי כואב שיכול להיות לפי דעתי........... ועוד משהו -גם אמא שלי כזאת.....יכולה לדבר ולדבר ולדבר..... ולא לשים לב להרגשות שלי..... :) לשיר זה כיף, זה משחרר וזה פותח את הנשמה....................... וגם לרקוד כמובן..................................................
 
למעלה