חרדת טיסה

[galhhh1]

חרדת טיסה

שלום אני בחורה בת 20 ואני נוסעת לעבוד בחול לבד. התכוננתי לנסיעה די הרבה זמן וחוץ מחששות רגילות שבאות לכל אחד לא היה משהו מיוחד. אבל עכשיו מופיעים לי חששות די גדולות של פחד, געגוע, האם אני יצליח עד לכדי בכי. אני מפחדת שלא אצליח להשתלב שם אחרי הכל מקום חדש רחוק מהבית וללא אף אחד שאני מכירה. כמו כן זה גם לצאת מאזור הנוחות שלי ופעם ראשונה לבד. אני מאוד רוצה לנסוע אני חושבת שזה דרך טובה לקבל עצמאות וחוויה אדירה, ואני נלחמת על זה המון זמן. הרגשות באים והולכים במשך היום עד עכשיו הם לא היו רק היום שקלטתי שאני באמת טסה. אני שונאת שזה קורה כי זה מונע ממני המון דברים שצריך בשבילם אומץ כמו זה למשל. יש רגעים שאני מתה לבטל הכל ולהישאר בארץ אבל אני פשוט לא מסוגלתכי כל כך רציתי/רוצה את זה וזה משגע כי רגע אני כולי שמחה שאני טסה ומתרגשת ורגע שני אני לא רוצה שזה יגיע. בבקשה עזרההה

 

[יעל ניסן]

גשי לטפל בחרדת הטיסה שלך

כדי שתוכלי לטוס: גגלי "טיפול בחרדת טיסה". על הטיפול להיות קוגניטיבי התנהגותי, קצר מועד. ואחר כך טפלי בחרדות בכלל. אדם חרדתי אם לא ילמד להתמודד עם החרדות שלו, פעם זה יהיה טיסה ואחר כך ג'וקים.

 

[yonadavg]

אכן נשמע צעד גדול

את נוסעת לעבודה שכבר מחכה לך שם או נוסעת ואז תחפשי עבודה? מה הכוונה פעם ראשונה לבד? האם למשל כבר גרת מחוץ לבית באופן כלשהו? האם יש לך התחייבות למשהו שם, או שיש לך אופציה לחזור אם תתחרטי?

 

[galhhh1]

כן

עבודה כבר יש וזאת הפעם הראשונה שאני נוסעת לבד למקום כעצמאית ולהרבה זמן. אין לי שום התחיבות אני יכולה לחזור אבל אני מאוד רוצהה להצליח להתמודד לבד. אני מרגישה שאני מאכזבת את עצמי כי מתחילות להופיע חרטות על הנסיעה (אני אומרת לעצמי למה אני צריכה את זה) ובנוסף הלב שלי לא מפסיק לדפוק.

 

[yonadavg]

החרדה שלך היא מאוד הגיונית

את עושה צעד מרגש ומפחיד וזה טבעי מאוד שתחושי כך. רבים מהאירועים המשמחים והמרגשים בחיינו הינם מלחיצים ומאתגרים ומהווים גורמי מצוקה (חתונה, הבאת ילדים, עבודה חדשה....). יחד עם זאת, גם מאוד לגיטימי לבחון את השאלה של "למה אני צריכה את זה?" מאחר והרבה פעמים אנחנו מביאים את עצמנו לכל מיני "פינות" בהן אנו חשים שאנחנו חייבים לעשות משהו אך הסיבות לכך הן לא תמיד נכונות. באופן כלשהו, התיאור שתארת העלה לי אסוציאציה של ילד קטן אשר ההורים אינם מרשים לו דבר מה והוא מחליט שהוא עוזב את הבית. לרוב הוא מגיע אל חדר המדרגות ואז מבין שזה גדול עליו. כלומר - מאחר והוא לא קיבל את העצמאות בדבר הקטן - הוא החליט לקפוץ למים עם עצמאות אולטימטיבית שאינה תואמת את גילו ויכולותיו, והוא צריך לחזור הבייתה מאוכזב ומבוייש. על המודל הזה ניתן אולי לבחון מה מניע אותך כרגע ליציאה שלך לעולם הגדול. האם את בוחרת לממש את העצמאות שלך בזירה הנכונה? אולי את נלחמת בקרב ישן שכבר לא רלוונטי? ובצד השני -האם את כיום חסרת אונים כמו אותו הילד הקטן... זו רק אסוציאציה שלי, אבל אולי תוכלי למצוא בה שימוש.

 

[אילייעוץפילוסופי]

האם יש יסוד לחששות שלך או מדובר בחרדה חסרת

בסיס? האם כשאת חושבת בהגיון את חושבת שאין לך כל סיבה לחשוש מהמעבר, שפתיחת הדף החדש יהיה קל (אולי על פי נסיון העבר) או האם את חושבת שמנסיונך לא קל לך במעברים כאלהותצטרכי להתמודד לבד עם קשיים? אם מדובר בחרדה, כלומר שברגעייך השקולים אינך רואה כל סיבה לחשש, עלייך להגיע לטפל בחרדה של המעבר עצמו, בעשיית הצעד. התחום בו את צריכה לבקש טיפול במקרה זה הוא מוגדר ושכיח למדי. אין לך מה להוכיח את עצמך על חרדה מעין זו. עם זאת, אם יש לך חששות מכל המהלך ונראה לך שחששותייך הגיוניות אז מדובר בשאלה האם אינך בעצם מחפשת לאתגר את עצמך אולי שלא לצורך. מה מהשניים? איל