חרדים ושואה

MadManIII

New member
חרדים ושואה

נושא שמעניין אותי, ואני לא יודע איפה למצוא מידע. אז אולי אתם תוכלו לעזור לי. הבנתי (אולי בטעות) שהיו רבנים וחסידויות שנשארו באירופה ערב מלחמת העולם השנייה. איזה חסידויות? ומה היו הסיבות לזה?
 
הנספים בשואה

יותר פשוט למנות את מי שעזב את אירופה מלמנות את מי שנשאר. מי נשאר? כמעט כולם. חרדים, אורתודוקסים, ניאולוגים, מתבוללים, מכל הסוגים ומכל המינים. מי כבר עזב? עזבו מספר מצומצם ביותר של "משוגעים לדבר" שעלו לארץ ישראל. ועזבו מספר גדול יותר - שוב מכל הסוגים ומכל המינים - שהגרו לארצות הברית. הם חשבו שרק ילכו ברחובות ניו-יורק והדולרים יקפצו לכיסים שלהם. אגב - זה באמת מה שקרה... (קישון). מעניין שלפני זמן מה חברים חילוניים שלי אמרו משהו שהשתמע מכך שהם חושבים שרוב הנספים בשואה היו חרדים. הייתי צריך ממש לשכנע אותם ולתמוך את הדברים בנתונים עובדתיים שזה כלל לא כך. רוב הנספים לא היו חרדים בכלל. יהדות פולין איבדה כ3 מליון מבניה. רובה הגדול של יהדות פולין לא היו חרדים באותה תקופה. מספר החנויות המוכרות כשר בפולין בין שתי המלחמות ירד באופן דרסטי. בקיצור - השואה לא דילגה על אף אחד.
 
לא חושב שרוב הנספים היו חרדים

אבל כמדומני שמוסכם שהאחוז שלהם בקרב הנספים היה גדול משמעותית מהאחוז שלהם באוכלוסיה.
 

yellow feather

New member
רוב הנספים היו שומרי תו"מ

חרדים הם לא היו, כי לא היו חרדים, בטח לא לפי הגדרתם היום. באופן עקרוני, היהודים בערים היו "חופשיים" יותר (ועדיין חלקם הגדול עדיין שמרו לפחות חלק מהמצוות העיקריות גם אם שינו לבושם) והיהודים בכפרים ובעיירות הקטנות היו אדוקים יותר. בתקופה שלפני מלחמת העולם ה-2 רוב היהודים עדיין חיו בכפרים ובערים הקטנות (שם חיבה: שטעטל
) ורק מיעוטם היגרו לערים הגדולות. היהודים בכפרים ובעיירות היו אמנם אדוקים, אבל הם היו רחוקים מרחק רב מהחרדים של היום, הם עבדו, הם התפללו 3 פעמים ביום אבל לא התעסקו בחומרות כגון חותמת כשרות על האקונומיקה, נשותיהם ילדו הרבה ילדים, אבל רובם מתו בינקותם כך שהמשפחות לא היו ממש מרובות ילדים. ילדיהם למדו בחיידר, אבל במקביל למדו גם בבי"ס של המדינה (זה היה חובה). מתי מעט למדו במה שקרוי היום ישיבות צעירות. מי שלמד בישיבה וזכה בחותן עשיר למד או שנה או שנתיים אחרי נישואיו ואח"כ יצא לעבודה, מי שלא זכה בחותן עשיר - יצא לעבושה מיד. מי שהוריו לא יכלו לשלוח אותו לישיבה - נשלח ללמוד מקצוע כשוליה אצל בעל מקצוע. אם אתה רוצה ללמוד יותר על הימים הללו - אתה יכול לקרוא את ספרי שלום עליכם, הוא נותן תמונה די מהימנה על החיים אז.
 

טוריסט

New member
שלום עליכם נפטר בשנת 1916, איך בדיוק הוא נותן

תמונה מהימנה על החיים אז? לפני השואה היו כ-350 אלף יהודים בוורשה (30% מתושבי העיר). 60 אלף בקרקוב (20% מתושבי העיר) 160 אלף בקייב, כמעט 170 אלף בווינה, 20 אלף בוורוצלאב, באודסה כבר ב1897 היו 165 אלף, 280 אלף בבודפשט, 60 אלף בבוקרשט. וכו' וכו'. יש עוד ערים רבות. אז ממש לא רק מיעוטם היגרו לערים הגדולות, נהפוך הוא! רוב היהודים חיו בערים (למה לדבר סתם למה?!) יש הבדל גדול בין סוף המאה התשע העשרה שבה היהודים יצאו מהכפרים אל הערים הגדולות, לתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. היהודים היוו מרכיב מרכזי, חשוב ומשפיע מאוד בערים הגדולות של מרכז ומזרח אירופה. אין לי נתונים לגבי מידת דתיותם, אבל קראתי איפשהו שמרבית היהודים בפולין למשל, לפני מלחמת העולם השנייה, הזדהו עם הסוציאליזם. ובאופן כללי, ניתן ללמוד הרבה מהעובדה שאחוז המשכילים בכל אחת מהמדינות שבהן ישבו יהודים היה גבוה בצורה יוצאת דופן (ממש כמו היום, אגב). למשל 56 אחוז מהרופאים בפולין, 55% מעורכי הדין בפולין וכו'
 

mister xy

New member
שמעתי משהו כזה על הרבי מבעלז

האדמו"ר רבי אהרון רוקח מבעלז שאמר לחסידיו לא לעזוב את פולין וכתוצאה מהוראה זו רובם נספו, והוא הצליח להימלט ברגע האחרון. אין לי מקור לבסס את הדברים.
 

אגס 10

New member
היו כאלה והיו כאלה

היו חסידויות רבות שכן עשו את כל המאמצים לעלות לארץ לפני השואה,אמנם לא בהצלחה רבה,בכל זאת זה לא היה פשוט,אבל אדמורי"ם רבים כן המליצו לחסידיהם ואף הפצירו בם לעשות זאת. מצד שני היו חסידויות אחרות שפעלו הפוך ודוקא התנגדו לעליה לארץ ישראל בעיקר בגלל שפיחדו שבארץ ישראל יתקלקלו וירדו מהדרך. האמת שזה גם תלוי בתקופות שונות בשנים קודמות היתה התנגדות כוללת אצל רוב החסידים לעלות לארץ בגלל השמועות שהגיעו מהארץ שכולם נהפכים שם לחילוניים ב20 שנה אחרונים לפני מלחמת העולם השניה כבר כן היתה התעוררות גדולה לעלות לארץ אדמורים רבים תמכו בזה אך כאמור היו גם אדמורי"ם רבים שהתנגדו לזה בתקיפות בין השאר אדמורי"ם שכשהתחילה הפורענות עשו הכל לברוח בעצמם לבד.
 
למעלה