נושא השיער הוא רק דוגמא,
אין באמת הרצאות בנושא הזה ספציפית. זה עולה כחלק מהרצאות ודוגמאות- כדבר קיצוני כל כך, קיצוני ביותר.
(אני אישית מורידה כמו הרוב המוחלט מסיבות כאלה ואחרות.. לעולם לא אדע)
והנשים שלא מורידות לדעתי (רובן בכל אופן) לא נלחמות בצורה הזו- פשוט הן החליטו (אחרי שנפתח להן הראש
שככה נוח להן. זה שזה נראה כמו 'מלחמה' והתרסה- זו בדיוק הבעייה.
במקום פשוט לא לדבר על זה, להתעלם מזה- תראי כמה שיחות ומילים, רק על זה. כבייכול. ועוד בינינו, 2 בחורות שאני מאמינה שדי מודעות יותר מהכלל לנושאים האלה.
השוביניזם טמוע עמוק עמוק בחברה שלנו (ובכל החברות..?). ואני לא איזה פמיניסטית. אני פשוט בעד. בעד נשים, בעד אנשים, בעד גברים. בעד בע"ח.
ובעיקר- בעד ראייה רחבה, התבוננות, שאילת שאלות.
מסכימה עם המשפט של להביט פנימה. אני כל הזמן אומרת את זה, הן לעצמי והן כייעוץ לאחרות/ים. אבל לרוב כדי להגיע לשם- יש כל כך הרבה קליפות להוריד.
ההערכה העצמית- זה העניין. ברגע שההערכה העצמית שלנו ברמה סבירה עד גבוהה, אנחנו בסדר. ואיך מודדים, בודקים ורואים את זה? כשהכול מסביב תמונות של א/נשים אחרים/ות, השוואות, דיווחים על מקומות, פרסומות, מודלים כאלה ומודלים כאלה, תגובות לפה ולפה, אפילו לא צריך תגובה ישירה. מספיק שאת יודעת שלחתונה- תתלבשי ככה ולדייט תתלבשי ככה.
זה שאנחנו לסביות- זה נפלא, זה עוד פותח לנו את הראש לשאול שאלות ולתהות.
חבר טוב שלי תמיד אומר: "וואו, איך אני שמח שאני הומו.. זה פותח אותי לכל כך הרבה דברים אחרים- מחשבות, החלטות, רגישות לנושאים שלא הייתי מגיע אליהם בכלל, לא ככה"
ברור שיש כאלה שיותר מודעים וכאלה שפחות- אבל הרוב המוחלט- לא 'מטרידים את מנוחתם' בנושאים המבלבלים וה'חופרים' האלה.. הרי 'הכול בסדר', הכול שגרתי. המילה 'כוסית' היא מחמאה, זה ששורקים לי זה נפלא, בחורה שמפרסמת שעון בעירום זה יפייפה, ילדים שרואים פורנו- אומר שהם מתבגרים, מועדוני חשפנות זה בכלל לא זנות, הן בחרו בזה! הן עושות מלא כסף. וכך הלאה והלאה
ועצם העובדה שאנחנו בכלל מקיימות את השיחה הזו- זה מדהים. בכלל, פה בפורום. גם פותחת השרשור. לא הניחה כעובדה שככה זה, אלא שאלה, תהתה, התייעצה.
זה אומר שיש מודעות, שיש פתיחות כלשהי, שיש שאילת שאלות כי משהו שם לא מסתדר אחד לאחד, משהו מתעתע בנו ולא מתיישב עם הכול, הרבה סתירות ותהפוכות, שגורמות לך לשאול על עוד ועוד דברים.. 'למה אני עושה X' ו'למה אני עושה Y' ולא תמיד ללכת על אוטומט, אלא לעצור- לחשוב שנייה. לא על הכול. לא צריך לסבול.
אז אחד יעצור ויחשוב למה הוא עושה ברית מילה לעולל בן 8 יום, השניה תחשוב למה לעזאזל הבת שלה צריכה חורים באוזניים בגיל 3, השלישית תחשוב בכלל- למה ללדת? יש כל כל הרבה ילדים/ות בעולם!, הרביעי יחשוב- מאיפה ואיך בעצם מגיע הבשר הזה לצלחת שלי?, החמישית תזרוק את העקבים לפח ותשאל את עצמה אם זה בכלל נוח לה, השישי יחליט לא לשלוח את הילדה למעון ולחנך אותה בבית.
ועל כל אלה- לא/נשים תמיד יהיה מה לומר. וכרגע אלה בעיקר התגובות ->
/
/
/
/
אבל ההיסטוריה אמרה ותגיד אחרת- הרוב תמיד ימשיך לעשות את מה שהרוב עושה, עד שהתרבות תשתנה. והיא תשתנה. לאט לאט ובזהירות.
וכל אחד/ת עושה את השלום שלו למען עולם טוב יותר- אז אחת לא מגלחת בית שחי, אחרת לא עושה רגליים, עוד אחת מתנדבת בהרצאות ונאבקת בזנות ובסחר בנשים ועוד ועוד ועוד... וככה לאט לאט, יש הטמעה ויש שינוי, יצירת הדים ותגובות, חקיקת חוקים, שינוי מדיניות, חינוך ותרבות.
פעם לא היה דבר כזה יהודי/ה שלא שומר שבת.
היום אין כמעט דבר כזה יהודי/ה (שכן אוכל חזיר ושרימפסים ונוסע בשבת) שלא עושה ברית מילה לילדון שלו הקטן.
העתיד- צפוי, לא?
אנחנו בדרך למקום טוב יותר, השאלה אם מבחינה אקולוגית נישאר פה כדי לחוות ולראות את זה.
