חרדה ארורה
התחלתי לפני חודש בערך .זה היה הסמסטר הראשון. למדתי בבי"ס לאומניות (כתיבה יוצרת ורישום).
ושם החרדה באה לידי בצורה הכי חריפה שהייתה לי עד היום. לא הייתי מסוגלת להיכנס לשיעורים והייתי יושבת שעות מחוץ לבי"ס מחכה שזה יעבור אבל בעצם ממש מפחדת להיכנס. וגם כשהייתי נכנסת לחלק מהשיעורים הייתי בורחת ולא עוצרת כשהרגשתי שאני נמצאת בסיטואציה "מאיימת" כי לא הצלחתי לשלוט על המחשבות שלי ועל הרעד שהיה לי בגוף הרגשתי שאני עומדת להתפרק שם. ואם הייתי שורדת שיעור שלם כל הגןף שלי היה דרוך ומתוח במהלך כל השיעור מהפחד שייפנו אליי וזה גמר עליי נפשית. אבל היה לי הכי קשה עם צורת הישיבה בשיעור. כולנו ישבנו סביב שולחן ב-חת!!!!!!!!!!!!!!!!! הדבר הכי שנוא אליי כי זה הכניס אותי ללחץ ברמות מטורפות וגם ישבנו כל כך קרובים אחד לשני שלא הייתי אפילו מסוגלת לכתוב בשיעורים מחשש שיסתכלו על מה מה שאני כותבת.... קיצר טירווווווףףףףףףף
התחלתי לפני חודש בערך .זה היה הסמסטר הראשון. למדתי בבי"ס לאומניות (כתיבה יוצרת ורישום).
ושם החרדה באה לידי בצורה הכי חריפה שהייתה לי עד היום. לא הייתי מסוגלת להיכנס לשיעורים והייתי יושבת שעות מחוץ לבי"ס מחכה שזה יעבור אבל בעצם ממש מפחדת להיכנס. וגם כשהייתי נכנסת לחלק מהשיעורים הייתי בורחת ולא עוצרת כשהרגשתי שאני נמצאת בסיטואציה "מאיימת" כי לא הצלחתי לשלוט על המחשבות שלי ועל הרעד שהיה לי בגוף הרגשתי שאני עומדת להתפרק שם. ואם הייתי שורדת שיעור שלם כל הגןף שלי היה דרוך ומתוח במהלך כל השיעור מהפחד שייפנו אליי וזה גמר עליי נפשית. אבל היה לי הכי קשה עם צורת הישיבה בשיעור. כולנו ישבנו סביב שולחן ב-חת!!!!!!!!!!!!!!!!! הדבר הכי שנוא אליי כי זה הכניס אותי ללחץ ברמות מטורפות וגם ישבנו כל כך קרובים אחד לשני שלא הייתי אפילו מסוגלת לכתוב בשיעורים מחשש שיסתכלו על מה מה שאני כותבת.... קיצר טירווווווףףףףףףף