תשובות לכלל השרשור - חרבות ויבוא
לגבי השאלה על "חרב יפנית חדה ויפה", הנושא עלה בפורום מספר פעמים בעבר וחבל שלא טורחים לחפש. בכמה משפטים לרענון - יש להבחין בין חרב
בסגנון או דמויית קטאנה ("חרב סמוראים") לבין חרב יפנית (nihon-to). חרב בסגנון, עשויה פלדה באיכות סבירה ומושחזת, צריכה לעלות בין 600 ל-1000 דולר (המחירים בחו"ל!), תלוי במקור ובאיכות. רובן סיניות, חלקן מיוצרות בארה"ב. חרב יפנית מתחלקת לשלש קבוצות מחיר עיקריות- חרבות מודרניות (שנעשות כיום), חרבות צבאיות (מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20) וחרבות "מקוריות", קרי חרבות ישנות מתקופת השלטון הפיאודלי. המודרניות נעות בין 5000 ל-20,000 דולר, תלוי ביצרן. חרבות צבאיות זולות מאד יחסית, שכן איכותן נמוכה והערך האספני שלהן נמוך. אפשר למצוא מ-200 דולר לחרב חלודה ועד 1500 דולר לחרב צבאית במצב סביר (כל המחירים שאני מציין הם טווח מקובל, יש תמיד חריגות לשני הכיוונים!). חרבות עתיקות יכולות לנוע, שוב, מכמה מאות דולרים לחרב עם ערך אספני נמוך, ועד מחירי דירת 3 חדרים ברשל"צ (כולל חנייה ומחסן בטאבו). אחת השאלות העיקריות שקונה צריך לשאול את עצמו (או את אלו שהוא מתייעץ עימם) היא - לשם מה החרב? לשים על הקיר או בויטרינה? להתאמן בלהיות אומה ת'ורמן? לצורך השקעה? המטרה, וכמובן התקציב, קובעים את עיקר הכיוון ואת החרב שצריך לחפש. לגבי קניית חרבות בארץ - ראשית, יש בארץ מספר לא מבוטל של חרבות, רובן אצל אספנים וחלקן (מעט) אצל סוחרי נשק (גיא מ-CSSD הוא אחד מהם, ואליו ההפניה בשרשור). מי שמחפש - ימצא. לעיתים מגיעים סוחרי נשק מחו"ל עם חרבות למכירה, אבל זה בד"כ מיועד למעגל אספנים סגור. לגבי יבוא - רבים עוברים דרך המכס עם חרב/ות ללא בעייה. כעקרון - אסור להכניס או לייבא חרב ללא אישור, אלא שבמכס איכשהו בד"כ "מחליקים" את זה. עם זאת, חרב שנשלחת בדואר יכולה (וזה קורה) להיתקע במכס
ללא אפשרות שחרור הלכה למעשה, ובעצם "הלך הכסף". כמו שקרה למורו של יוני (nage). גם במעבר עם החרב, באופן עקרוני יכולים להחרים את החרב. רק סוחרי נשק ואספנים עם תעודת אספן נשק יכולים להכניס חרב באופן מוצהר, למרות שגם כאן עושים לפעמים בעיות. שוב - יש מקרים רבים שזה עובר בשלום, אבל זה לא הכלל המחייב שניתן לבנות עליו. הכי פשוט, הכי זול והכי רומנטי - לוותר על הקנייה ולהישאר עם החלום
איל.