חרבות יפניות
- פותח הנושא frodo1
- פורסם בתאריך
סוגים
חרבות יפניות בגדול מחולקות לארבעה סוגים: 1. daito - חרב ארוכה החרב המסורתית של הסמוראי, משמשת יותר ללחימה בשטח פתוח. 2. shoto - חרב קצרה, משמשת ללחימה בשטח סגור (בית למשל) ושימשה גם את היאמאבושי הנודדים מפני שנאסר עליהם לחגור daito. 3. tanto- סכין או פגיון. 4. yoro-doshi פגיון לחדירת שריון. שני האחרונים בעלי יתרון ללחימה בטווח קרוב. כל כלי הנשק הנ"ל נלמדים בשיטת קאזה אראשי ריו, הם נלמדים גם בשילובים למשל זוג tanto, גם שילוב של daito + tanto, וכו´. נלמד גם מה שנקרא nito שהוא שלוב של daito +shoto, דבר יעיל מאוד בלחימה מול מספר יריבים.
חרבות יפניות בגדול מחולקות לארבעה סוגים: 1. daito - חרב ארוכה החרב המסורתית של הסמוראי, משמשת יותר ללחימה בשטח פתוח. 2. shoto - חרב קצרה, משמשת ללחימה בשטח סגור (בית למשל) ושימשה גם את היאמאבושי הנודדים מפני שנאסר עליהם לחגור daito. 3. tanto- סכין או פגיון. 4. yoro-doshi פגיון לחדירת שריון. שני האחרונים בעלי יתרון ללחימה בטווח קרוב. כל כלי הנשק הנ"ל נלמדים בשיטת קאזה אראשי ריו, הם נלמדים גם בשילובים למשל זוג tanto, גם שילוב של daito + tanto, וכו´. נלמד גם מה שנקרא nito שהוא שלוב של daito +shoto, דבר יעיל מאוד בלחימה מול מספר יריבים.
חרבות יפניות
לגבי רב החרבות כבר ענו לך לפני. חשוב להבין שיש שמות רבים לאותן חרבות, והשמות שונים בגלל שבתקופות מסוימות, או בסגנון עיצוב מסויים, הן נקראות בשם שונה. שוטו=קודאצ´י=וואקיזשי, למשל. השם קאטאנה מתייחס לחרב שאנו מכירים היום כחרב סמוראית, באורך, בצורה ובאופן השימוש בה. דאיטו מתייחס לחרב ארוכה, כך שקאטאנה היא דאיטו, אבל דאיטו מתקופה מוקדמת יותר (עד מאה ה-15 בערך) היא ארוכה יותר (טאצ´י), ואינה קאטאנה. לקאטאנה עצמה שמות שונים, לפי תקופות של סגנון, אופן ייצור ואיכות. ניהון-טו הוא שם כללי שניתן לחרב שהיא מיוצרת ביפן ולפי השיטות המסורתיות. שינטו, שין-שינטו, קוטו - הם שמות המאפיינים תקופה. גונטו וקאי-גונטו הם שמות לחרבות צבאיות, שיוצרו בד"כ בייצור המוני ובאיכות נמוכה יחסית. היפנים משתמשים גם בשם שינקן (כן, נשמע טעים..) לציין חרב "אמיתית" - שאינה מיוצרת בייצור מכונה או מפלדה מיובאת, אלא רק בשיטה המסורתית. יש עוד הרבה שמות לסוגים השונים, אבל אלו, ואלו שצויינו לפני, הם העיקריים. איל.
לגבי רב החרבות כבר ענו לך לפני. חשוב להבין שיש שמות רבים לאותן חרבות, והשמות שונים בגלל שבתקופות מסוימות, או בסגנון עיצוב מסויים, הן נקראות בשם שונה. שוטו=קודאצ´י=וואקיזשי, למשל. השם קאטאנה מתייחס לחרב שאנו מכירים היום כחרב סמוראית, באורך, בצורה ובאופן השימוש בה. דאיטו מתייחס לחרב ארוכה, כך שקאטאנה היא דאיטו, אבל דאיטו מתקופה מוקדמת יותר (עד מאה ה-15 בערך) היא ארוכה יותר (טאצ´י), ואינה קאטאנה. לקאטאנה עצמה שמות שונים, לפי תקופות של סגנון, אופן ייצור ואיכות. ניהון-טו הוא שם כללי שניתן לחרב שהיא מיוצרת ביפן ולפי השיטות המסורתיות. שינטו, שין-שינטו, קוטו - הם שמות המאפיינים תקופה. גונטו וקאי-גונטו הם שמות לחרבות צבאיות, שיוצרו בד"כ בייצור המוני ובאיכות נמוכה יחסית. היפנים משתמשים גם בשם שינקן (כן, נשמע טעים..) לציין חרב "אמיתית" - שאינה מיוצרת בייצור מכונה או מפלדה מיובאת, אלא רק בשיטה המסורתית. יש עוד הרבה שמות לסוגים השונים, אבל אלו, ואלו שצויינו לפני, הם העיקריים. איל.
חרב נינג´ות
אל תתבלבל הקאטנה כמו שציין וייס היא גרס מסוימת של חרב הסמוראים, אפשר לומר גרסה "מודרנית" יותר (כמובן בהקשר של לפני מאות שנים) בקשר לחרב הנינג´ות אני לא חושב שמכנים אותה קאטאנה ואם כן שים לב לשוני שלה לעומת הdaito או הקאטאנה, החרב היא ישרה ולא מעוקלת וגם קצרה יותר. אם אני לא טועה המטרה של חרב ישרה היא על מנת שיוכלו להלחם עם חרב בתוך בית שכן מטרתם של הנינג´ות הייתה התנקשויות בעיקר.
אל תתבלבל הקאטנה כמו שציין וייס היא גרס מסוימת של חרב הסמוראים, אפשר לומר גרסה "מודרנית" יותר (כמובן בהקשר של לפני מאות שנים) בקשר לחרב הנינג´ות אני לא חושב שמכנים אותה קאטאנה ואם כן שים לב לשוני שלה לעומת הdaito או הקאטאנה, החרב היא ישרה ולא מעוקלת וגם קצרה יותר. אם אני לא טועה המטרה של חרב ישרה היא על מנת שיוכלו להלחם עם חרב בתוך בית שכן מטרתם של הנינג´ות הייתה התנקשויות בעיקר.
גוטמן האפור
New member
אתה מבלבל בין שתי מושגים
הראשון הוא בודו-טאיג´יטסו, שהיא אחת מהצורות שמכנים את מה שאנו ההדיוטות קוראים לו "נינג´יצו". המונח ג´ו מתייחס למקל ארוך למדי, אך פחות ארוך מהבו. האפור
הראשון הוא בודו-טאיג´יטסו, שהיא אחת מהצורות שמכנים את מה שאנו ההדיוטות קוראים לו "נינג´יצו". המונח ג´ו מתייחס למקל ארוך למדי, אך פחות ארוך מהבו. האפור
סיבות אחרות לחרב הישרה
אין בעיה בביצוע התנקשויות עם קאטאנה, או אפילו יותר טוב - שוטו. הנינג´ה-טו היא ישרה, כי היא היתה נשק לנינג´ות "עניים", כלומר לנינג´ות שלא החזיקו במקביל במעמד סמוראי. משום כך, טכנולוגיית חרשות החרבות וכן החומרים שעמדו לרשות אותם אנשים היו נחותים בהרבה מזו שעמדה לרשות סמוראים. יצור חרב ישרה דורש טכנולוגיה פשוטה יותר מזו הנדרשת עבור חרב מעוקלת, וזה מה שהם יכלו להרשות לעצמם. החרב הישרה התגלתה גם כנוחה לסיוע בטיפוס על קיר: הנינג´ה היה מניח את החרב כנגד קיר, משתמש ב- TSUBA (מגן היד) של החרב כמדרגה, ומושך את החרב לאחר הטיפוס בעזרת השרוך שלה. זה פחות נוח לביצוע עם חרב מעוקלת.
אין בעיה בביצוע התנקשויות עם קאטאנה, או אפילו יותר טוב - שוטו. הנינג´ה-טו היא ישרה, כי היא היתה נשק לנינג´ות "עניים", כלומר לנינג´ות שלא החזיקו במקביל במעמד סמוראי. משום כך, טכנולוגיית חרשות החרבות וכן החומרים שעמדו לרשות אותם אנשים היו נחותים בהרבה מזו שעמדה לרשות סמוראים. יצור חרב ישרה דורש טכנולוגיה פשוטה יותר מזו הנדרשת עבור חרב מעוקלת, וזה מה שהם יכלו להרשות לעצמם. החרב הישרה התגלתה גם כנוחה לסיוע בטיפוס על קיר: הנינג´ה היה מניח את החרב כנגד קיר, משתמש ב- TSUBA (מגן היד) של החרב כמדרגה, ומושך את החרב לאחר הטיפוס בעזרת השרוך שלה. זה פחות נוח לביצוע עם חרב מעוקלת.
דלית - delete
New member
מעבר לזה - לשמות של השמות של החרבות
יש שמות. איך זה?
יש שמות. איך זה?
budoka, סליחה על הבורות...
אבל יש לי שאלה. אני מבינה שהשמות שנתת הם יפניים. אלא אם כן אני לא מאופסת וזה בכלל סינית? אם אכן זה יפנית, אני רואה עוד דוגמה שאותה מילה משמשת למובנים שונים. למשל: sho, המשמש גם ל"ראשון", כמו בשודאן. או "קטן" שנאמר "קו" אנחנו משתמשים ב"טאצ´י" כדי לאמר עמידה, כמו טאצ´י-ואזה. ואולי במשמעות שונה הם מסומנים בקנג´י שונה? (אני לא רואה קנג´י אצלי). תודה.
אבל יש לי שאלה. אני מבינה שהשמות שנתת הם יפניים. אלא אם כן אני לא מאופסת וזה בכלל סינית? אם אכן זה יפנית, אני רואה עוד דוגמה שאותה מילה משמשת למובנים שונים. למשל: sho, המשמש גם ל"ראשון", כמו בשודאן. או "קטן" שנאמר "קו" אנחנו משתמשים ב"טאצ´י" כדי לאמר עמידה, כמו טאצ´י-ואזה. ואולי במשמעות שונה הם מסומנים בקנג´י שונה? (אני לא רואה קנג´י אצלי). תודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.